פרשנותברק בכר, תרבות של איש אחד
פרשנות
ברק בכר, תרבות של איש אחד
מאמן מכבי חיפה שזכתה הערב באליפות המדינה הוא היחיד שמצליח לעמוד בין האימפריה הצהובה מתל אביב לדומיננטיות מוחלטת. הוא הוכיח שביכולתו לשנות תרבות ארגונית של כל קבוצה - לא משנה עד כמה היא עבשה
שינוי תרבותי הוא לא משימה לאדם אחד.
שינוי תרבות של ארגון הוא משימה הוליסטית - לא רק פוסטרי מוטיבציה והצגת חזון בנאום יפה. זו עבודה יום-יומית על המנטליות של האנשים שעובדים איתך. זה להיכנס לפרטים הקטנים אבל לזהות את הבעיות שלעיתים גדולות מדי כדי להבחין בהן.
זה להרגיש מה החדר חושב ומה כל אינדיבידואל בחדר צריך. זה לשנות דרכי עבודה ודפוסי התנהגות וחשיבה.
בדרך כלל, בשביל לשנות תרבות ארגונית צריך להעיף את ראש המערכת, את האחראי האמיתי לתרבות בעייתית או לאובדן היתרון היחסי. בדרך כלל צריך לעקור מהשורש את הבעיות האינהרנטיות לפני שאפשר לבנות תרבות מחדש. הבעיות האינהרנטיות הללו הן כמעט תמיד בחדרי ההנהלה ובמשרד הביתי של בעלי החברה או הקבוצה.
אבל בכדורגל הישראלי יש את ברק בכר. האיש שמהרגע הראשון שלו בקבוצה מטמיע בסגל תרבות חדשה, מנטליות של ווינרים. בלי קשר לזהות הבעלים. בלי קשר למבנה המועדון. ללא צורך בבנייה מחדש של הארגון.
איתו, באר שבע הפכה מקבוצה חביבה מהפריפריה לאלופה. מהרגע הראשון הוא דיבר על "אליפות או נמות". זה הוביל לשלוש אליפויות היסטוריות לקבוצה הדרומית. ועכשיו, מכבי חיפה הפכה תחתיו מקבוצה שהיתה לוזרית במשך עשור לחבורה של לוחמים עם גאוות יחידה מיוחדת - שזוכה באליפות ראשונה מאז תחילת העשור הקודם.
בכר הוא היחיד שמצליח לעמוד בין האימפריה הצהובה מתל אביב לדומיננטיות מוחלטת.
הוא הוכיח שהוא האחד שיכול לשנות תרבות. כל תרבות.
