זהב גלובלי באמת: לראשונה הזוכים הגיעו מרחבי העולם
זהב גלובלי באמת: לראשונה הזוכים הגיעו מרחבי העולם
לראשונה בתולדות גלובוס הזהב הזוכים אכן הגיעו מרחבי העולם: "אמיליה פרז" הצרפתי, "שוגון" היפנית ו”עם הזרם” הלטבי. זה קרה גם בזכות שינוי שיטת הבחירה: במקום 80 מצביעים מהוליווד 334 מבקרי קולנוע מארצות שונות
זו היתה השנה הראשונה שבה הפרס המכונה גלובוס הזהב באמת היה גלובלי. בעבר המילה "גלובוס" התייחסה לעובדה ש־80 המצביעים בו – חברי אגודת העיתונאים הזרים בהוליווד – הגיעו במקור מכל רחבי הגלובוס. השנה, לראשונה, הזוכים עצמם הגיעו מרחבי העולם: סרט צרפתי דובר ספרדית ("אמיליה פרז") זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בקטגוריית קומדיה/מיוזיקל, סרט דובר פורטוגזית ("אני עדיין כאן") זכה בפרס השחקנית בסרט דרמה, סרט לטבי ("עם הזרם") זכה בפרס האנימציה, וסדרה דוברת יפנית ("שוגון") זכתה בפרס סדרת הדרמה.
זו לא אבחנה זניחה. היא כזו שמבהירה בדיוק מה קרה לגלובוס הזהב בארבע השנים האחרונות. במשך כל שנות קיומו היה חוק משונה שדרש מהמועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר להיות אך ורק דוברי אנגלית. סרט שאינו דובר אנגלית הופנה לקטגוריית הסרט בשפה זרה. זו היתה מטאפורה נאותה לאמריקה עצמה: העיתונאים המהגרים שבחרו את הזוכים לא רצו שמהגרים אחרים יהיו מועמדים. וכך "פרזיטים" הדרום־קוריאני זכה ב־2019 באוסקר מבלי שהיה בכלל מועמד לגלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הטוב ביותר (הוא אכן זכה בפרס לסרט הזר). וכך היה שנה אחר כך עם "מינארי", סרט נוסף דובר קוריאנית. מחאה ציבורית גרמה להנהלת גלובוס הזהב לשנות את התקנון הזה ב־2021. שנתיים אחר כך, כל שיטת ההצבעה של הגלובוסים שונתה. העמותה ללא כוונת רווח הפכה לחברה פרטית, ואיגוד העיתונאים הזרים בהוליווד פורק אחרי האשמות שנשמעו נגדו על ניגודי עניינים וקבלת טובות הנאה. כעת, במקום 80 מצביעים שישבו בהוליווד, מצביעים 334 מבקרי קולנוע מרחבי העולם (שבעה מהם מישראל), ואולי לכן הסנטימנט הבינלאומי ניכר יותר בבחירות. זה משקף גם את השינוי שחל באוסקרים בעשור האחרון: במקום 5,000 מצביעים שיושבים בעיקר בלוס אנג'לס, ניו יורק ולונדון, כיום יש למעלה מ־9,000 מצביעים שמפוזרים בכל העולם, ולכן הגלובוסים והאוסקרים כבר לא בהכרח חוגגים קולנוע אמריקאי או הוליוודי, ובשנים האחרונות יש קרבה מסוימת בין הזוכים בפסטיבלים בקאן ובוונציה ובין הזוכים באוסקרים.
טקס גלובוס הזהב הוא יריית הפתיחה של עונת האוסקרים שתימשך עכשיו חודשיים עד לטקס האוסקר שיתקיים ב־2 במרץ. ביום ראשון הבא יחולקו פרסי בחירת המבקרים, ובזאת יסתיים תפקידם של המבקרים והעיתונאים והבחירה תעבור לאיגודי התעשייה ולקולנוענים עצמם. החזאים של עונת הפרסים טענו עד כה ש"אנורה" של שון בייקר, שזכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן ובעשרות פרסי סרט השנה מצד מבקרי קולנוע, הוא המועמד המוביל לזכות השנה באוסקר. והנה מגיע גלובוס הזהב ו"אנורה" יוצא ממנו בידיים ריקות. הסרט הפסיד ל"אמיליה פרז", והשחקנית הראשית (מייקי מדיסון) הפסידה לדמי מור, שזכתה על תפקידה ב"יופי מסוכן", ודיברה ברגש בנאום הזכייה שלה על כך שגם בגיל 62 היא גילתה שהיא יכולה עוד להמציא את עצמה מחדש ולזכות בפרסים. זה הקונפליקט הקבוע של עונת הפרסים: האם לתת את הפרס לשחקנית הצעירה, התגלית החדשה (שנדרש ממנה לשחק בעירום ב"תפקיד אמיץ וחשוף"), או לשחקנית המבוגרת שעושה קאמבק ומפתיעה עם תפקיד שלא ידענו שהיא מסוגלת לבצע (ושדרש ממנה להצטלם בעירום ב"תפקיד אמיץ וחשוף"). עד עכשיו כולם הימרו על מדיסון שתזכה באוסקר, מהיום כולם יהמרו על מור.
הגלובוסים ממקדים מעתה את תשומת הלב ב"הברוטליסט" (שזכה בשלושה גלובוסים) ו"אמיליה פרז" (שזכה בארבעה), שהופכים כעת לפייבוריטים לזכייה באוסקר. במועמדויות לאוסקר שיתפרסמו בעוד עשרה ימים "אמיליה פרז" יהיה בוודאות הסרט שיזכה להכי הרבה מועמדויות (כי יש לו גם מועמדויות אפשריות בקטגוריות השיר, ועוד מועמדות בקטגוריית הסרט הבינלאומי) וצמוד אליו יתחרו "מרשעת" (שיש כאלה שמהמרים עליו לזכייה, אבל הוא יהיה ה"ברבי" של השנה – הסרט המצליח והאהוב שלא יזכה), "הברוטליסט" ו"עד שייצא עשן לבן". אבל צריך גם לזכור שבעוד גלובוס הזהב עוזר למקד את הפייבוריטים לזכייה, ואף לקדם אותם (יש להניח שאדריאן ברודי, דמי מור, קירן קאלקין וזואי סלדנה ימנפו את הזכיות שלהם בגלובוסים גם לזכיות באוסקרים בעוד חודשיים), הוא לאו דווקא מנבא אותם. לפני שנה אומנם זכה "אופנהיימר" בגלובוסים ובאוסקרים, אבל "הכל בכל מקום בבת אחת" ו"צורת המים", למשל, זכו באוסקרים בלי שזכו בגלובוס הזהב. כך של"אנורה" יש עדיין סיכוי. אבל אנחנו בינתיים מהמרים על "אמיליה פרז", הטוב ממנו.
"אמיליה פרז", "אנורה" ו"יופי מסוכן" כבר הופצו בארץ. "הברוטליסט", "עד שייצא עשן לבן", "אני עדיין כאן" ו"עם הזרם" יופצו בישראל בפברואר.
