כיסונים מהאגדות: בחיפה מסתתרת מסעדה רוסית עם ורניקס חלומיים
כיסונים מהאגדות: בחיפה מסתתרת מסעדה רוסית עם ורניקס חלומיים
כמו כל המסעדות בחיפה, אלו שלא סגרו עדיין, בעלי מסעדת ורניקס הצנועה אלכס קליינטי, נלחם עכשיו על חיי העסק שלו. "80 אחוז מהקהל שלי היה מגיע מהמרכז". הוורניקס שלו רכים ומעודנים, תענוג לחיך, וגם המחיר עושה חשק
המערכה הארוכה בצפון אולי הסתיימה אבל בשכונת הדר החיפאית, לפחות ברחובות בהם ביקרנו, אין עדיין שום תחושת חג או הקלה. למען האמת, זה נראה קצת כאילו כבר שנים לא היה פה באמת שמח. אבל זו רק תחושה.
הרחובות שוממים, החנויות סגורות למרות שעדיין לא ארבע. מעט האנשים שאנחנו רואים ברחוב בכל זאת, מדברים כמעט כולם רוסית וכך גם השלטים. מסעדת ורניקס יושבת במרכז מסחרי קטן במה שהיה פעם בית הקרנות בצומת הרחובות בלפור והרצל. הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד ישבו כאן פעם ומכאן השם.
זו שעה קצת מאוחרת לצהריים ולכן (אני מקווה) המסעדה די ריקה אם כי בהתחשב במצב ובמה שנשמע עוד מעט מבעל הבית, גם מעט השולחנות המלאים הם בגדר נס.
אלכס קליינטי עלה מרוסיה, מעיר קטנה על גבול בלארוס ב1991. "שמיר היה אז ראש הממשלה. בשביל עולה חדש מברית המועצות הוא היה די סוציאליסט" הוא אומר ונותן קצת פרופורציה על איך נראה סוציאליזם לעיניים סובייטיות. ואיך זה נראה עכשיו. "אדם לאדם זאב." הוא מסכים מיד להגדרה.
את ורניקס פתח כבר לפני כמה שנים על שפת הים. "אבל זה לא הלך שם וסגרתי די מהר". לפני שלוש שנים העביר את המסעדה לכאן. אבל אז הגיעה המלחמה. כמו כל המסעדות בחיפה, אלו שלא סגרו עדיין, אלכס נלחם עכשיו על חיי העסק שלו. אלא שלא כמו כל השאר, הוא נאלץ להתמודד עם בעיות שאחרים אולי לא מכירים.
"80 אחוז מהקהל שלי היה מגיע מהמרכז", הוא מתאר סיטואציה די מוכרת למסעדנים חיפאים. אבל זה לא נגמר כאן. למרות שיש המון רוסים בשכונה, רובם ככולם לא אוכל אצלו. "הם יגידו לך שיש להם את זה בבית ועדיף לקנות את זה יותר בזול בסופר." אלכס לא ממש חוסך את שבטו וממשיך. "הקהילה מאד מתבדלת. יש המון שלא טרחו ללמוד עברית גם אחרי 30 שנה. בבחירות לעירייה רק 8% מצביעים. אתה מכיר מישהו שרוצה לפתוח לי מקום בתל אביב?", הוא שואל בעצב ויושר.
הוא איש עדין ומקסים ומארח מושלם. מוזג את הבירה מהפחית בעצמו ומביא רק את הכוס המלאה. ברזי הבירה כבר לא מחוברים. ללמדכם.
התחלנו במרק בורשט ענקי שאלכס חילק לנו לשתי צלחות. "זה חצי ליטר". תיאר בדרך הרוסית המקובלת. בורשט נהדר עם המון בשר וכמובן שליכטה של שמנת. לקחנו עם חמוצה. עונג ביתי מעודן ונהדר.
המשכנו, כמובן, בוורינקס עצמם. לקחנו קלאסיקות. ורניקס תפוחי אדמה ווורניקס כרוב. שניהם עם שמנת חמוצה, בצל מטוגן וכרוב כבוש. הכרוב הכבוש מופיע, יחד עם מבושל, בווורניקס הכרוב הפחות מוכרים למי שאינו רוסי, כמוני. מפתיע וטעים מאוד ושוב, מאוד עדין. ורניקס תפוחי האדמה הם כמובן קלאסיקה שאינה מאכזבת לעולם. הבצק נהדר. רך ומעודן. תענוג. יש גם, כמובן, ורניקס עם בשר ואחרים.
קינחנו בוורניקס דובדבנים, עוד קלאסיקה פחות מוכרת לילידי הארץ. לא פחות טוב.
האוכל זול מאוד כפי שתראו מיד והמקום צנוע אבל מזמין. אני מתפלל שאלכס ואשתו יחזיקו מעמד. זה מגיע להם. זה מגיע לנו. תבואו.
ורניקס – 45 שקל למנה (כל הסוגים שאכלנו)
בורשט- 35 שקל
בירה – 25 שקל
ורניקס, בלפור 2, חיפה.
