צדי צרפתי: "כל עוד יש חלום לרדוף אחריו, יש טעם לחיים"
צדי צרפתי: "כל עוד יש חלום לרדוף אחריו, יש טעם לחיים"
הבמאי צדי צרפתי מעלה מופע אישי חדש על סיפור חייו. הוא היה שמח לשבת על קפה עם נעמי שמר, גם אם הם היו מתווכחים קצת על המצב, נושם עמוק כשהוא נכנס לאולם תיאטרון, מתגעגע לחברתו הטובה המלהקת יעל אביב שנפטרה עכשיו, לא מבשל בכלל ואוכל רק במסעדות, וכשהוא רוצה לנוח הוא נעלם ליומיים בבית עם אוכל טוב וטלוויזיה
גיל: 84 • מקום מגורים: תל אביב • מצב משפחתי: רווק • במאי (ושחקן לשעבר). ביים עשרות הצגות, מופעים, ערבי בידור ותוכניות טלוויזיה עם מיטב אמני ישראל, בהם חוה אלברשטיין, הכל עובר חביבי, שוקולד מנטה מסטיק, חנה לסלאו, יהורם גאון, רבקה מיכאלי, גילה אלמגור ועפרה חזה. הקים את הלהקות סקסטה ומנגו. ביים עשרות מחזות זמר ושירים שייצגו את ישראל באירוויזיון. ב־26 בינואר יעלה "מופע חייו" במרכז שטיינברג בחולון (וב־7 בפברואר גם בזאפה הרצליה)
איפה אנחנו תופסים אותך?
"במונית בחזרה מצילומים לכתבה. בשבילי להצטלם זה גיהינום מכיוון שאני מאבד שם את הביטחון. יש לי הרבה בעיות עם עצמי ובגלל זה ברחתי בזמנו מלהיות בפרונט בתיאטרון".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"בבית הקפה הנרייטה ליד הבית. יש שם תחושה קהילתית ואני מרגיש שם סוג של שקט וביטחון וגם הקהל שמגיע לרוחי. אני אוהב לשתות את הלאטה שלי עם סנדוויץ' אבוקדו".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"אני לא שותה אלכוהול אז על קפה ואבוקדו. הייתי שמח לפגוש את נעמי שמר. הערב השלישי שביימתי היה מופע משיריה עם חבורת בימות שיענקל'ה אגמון הפיק. הקשר שנוצר בזמן העבודה איפשר לנו להכיר אחד את השנייה ולפתח סוג של ידידות אישית. אחרי זה היינו נפגשים מדי פעם לארוחות בוקר והיינו מדברים על כל מה שהוא לא עבודה. מעבר לזה שהערצתי אותה גם מאוד אהבתי אותה. היה לה הומור, פתיחות גדולה, טעם טוב, היא היתה גם קיבוצניקית מכנרת וגם אשת העולם הגדול. אם היינו נפגשים היום אז יכול להיות שהיו לנו קצת ויכוחים פוליטיים, אף על פי שהיא היתה אדם מאוד לא קיצוני ומתלהם".
על מה אתה עובד עכשיו?
"על 'מופע חייו', שהוא המופע החדש שלי (26 בינואר במרכז שטיינברג בחולון ו־7 בפברואר בזאפה הרצליה). מפגש עם קהל שבו אני מספר על החיים האישיים והמקצועיים שלי. מסע שבו אני עובר לאורך 70 שנה מהיום הראשון על הבמה ועד היום. אני מוליך את הקהל בתוך סיפורי חיי עם הרבה אנקדוטות ורגעים מצחיקים וכואבים. לצדי גלית גיאת ששרה ורועי זוארץ שמלווה על הקלידים. גלית היא שחקנית שהיא גם זמרת והיא הראשונה שחשבתי שתתאים לזה. הכרנו כשביימתי אותה ב'בוסתן ספרדי' לפני 25 שנה, חשוב לי שהמופע יהיה משוחרר, בלתי אמצעי, נוסטלגי, וגם כזה שמאפשר הצצה אמיתית למאחורי הקלעים ולאיך מייצרים את הקסם שבשואו ביזנס".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"גיורא גודיק, מגדולי המפיקים שפעלו פה בשנות ה־60, הציע לי לביים פרויקט ממש בתחילת דרכי. זו היתה מחמאה אדירה והרגשתי לא נעים לסרב. בסוף השיחה הוא אמר לי 'אף פעם אל תצטער על משהו שאתה לא עושה'. ומאז גם כשאני הולך להצגה נפלאה, מהסוג שמיד מתעורר חשק לביים אותה בעצמי, אני מזכיר לעצמי את העצה שלו ואומר: 'מזל שלא'".
מה השריטה שלך?
"יש הרבה. כל מי שעומד על במה מכיר את החרדה והמתח: הקהל יאהב? הקהל יגיע? מה יגידו המבקרים? זה יצליח? אני אהיה במיטבי הפעם? וזה קורה בכל פעם מחדש לאורך כל השנים. אי אפשר בלי זה. מעבר למקצועי ואולי גם בגללו, השריטה הפרטית שלי היא לברוח מהכל. ככה אפשר לשרוד במקצוע. בסופי שבוע שאין בהם מחויבות מקצועית, אני סוגר את הדלת ונעלם ליומיים של שקט, טלוויזיה, אוכל טוב וזמן למחשבה ולבהייה. נעים להיות לפעמים קצת זומבי, אני מרגיש שזה שומר עליי".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"נגזר עליי לשקר מדי פעם בנסיבות מקצועיות. כשאמן שעבדתי איתו כמה וכמה פעמים מזמין אותי להופעה, אני משתדל להגיע. לא תמיד המופע מהנה אבל אני יודע כמה הוא עבד וכמה הנשמה שלו מושקעת בדבר ואני לא יכול להכאיב או לפגוע וגם אין טעם – את המופע זה לא ישפר".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"עם השנים הבנתי שזה דבר שמשתנה ומתעצב וזה גם מכלול של הרבה תכונות אישיות ולא רק מראה חיצוני. כריזמה, למשל, היא מרכיב חשוב ודומיננטי לא פחות מפנים יפות וגוף חטוב. לשמחתי, בשנים האחרונות סקסיות התפתחה למגוון רחב מאוד של נראות חיצונית והעיקר שיהיו כריזמה ונוכחות".
למי אתה מתגעגע?
"ממש השבוע נפרדתי מידידה שאהבתי, השחקנית והמלהקת יעל אביב ז״ל. אנחנו מכירים מאז ששיחקנו יחד בסרט 'חלומות' והפכנו לחברי נפש קרובים. היא היתה דמות מרתקת, נפש חופשייה, אשה כריזמטית וממגנטת שמשכה אליה מעגל חברתי מגוון ומעניין. היתה לה עין יוצאת מן הכלל והיא זיהתה מהר מאוד פוטנציאל להצלחה במקצוע. היא תחסר לי מאוד".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"חלמתי בזמנו לגור בניו יורק אבל לפני כמה חודשים ביקרתי בה ולא יכולתי לסבול אותה. היום אני מאוהב בתל אביב, שבה נולדתי, אז אני רוצה לגור רק בה".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
“אני לא יודע לבשל אז אני אוכל כל היום במסעדות. כבר בצהריים אני חושב איפה אני אוכל בערב. אני מבזבז המון על מסעדות. אני מאוד אוהב את ‘ברבוניה’ ובכלל מסעדות דגים”.
על מה יש לך רגשות אשם?
"אף פעם לא קראתי לאמי הביולוגית אמא. אחרי שהיא נפטרה זה כאב לי שהיא לא זכתה לשמוע את זה ממני. מעבר לזה, חבל שלא למדתי לימודים אקדמיים. השלמתי 10 שנות לימוד בלבד, אבל בכל זאת תמיד העזתי ועשיתי ולמדתי תוך כדי תנועה ואני עדיין לומד. זו המתנה של המקצוע הזה".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"שאני חי ופועל במקצוע שאני אוהב. אני בן 84 ועובד עכשיו על מופע חדש, מריץ מופע שביימתי לא מזמן (‘אהבה ממבט ראשון’, מחזמר משירי אריק איינשטיין – מנ"ש), משתתף בתוכנית טלוויזיה מצליחה (‘הזמר במסכה’ – מנ"ש) ולא מפסיק לחלום חלומות חדשים. ההסתכלות קדימה והיכולת לקום בכל בוקר מחדש עם חדוות יצירה הן ההישג הגדול כי כל עוד יש חלום לרדוף אחריו, יש טעם לחיים".
מה מפחיד אותך והאם זה השתנה אחרי 7 באוקטובר?
"מפחיד אותי העתיד שלנו כמדינה. אני לא יודע לאן זה הולך, אני לא רואה אופק. זו התקופה הכי נוראית שהיתה פה אי פעם ואני מוטרד מאוד גם מהפילוג בתוכנו".
מקום המפלט שלך בימים אלו?
"המקום הכי טוב הוא אולם התיאטרון. אפילו כשהוא ריק. הרגע שבו אני נכנס לאולם תיאטרון, שעות לפני שהמופע עולה, והוא עדיין ריק והריח לא תמיד נעים, אני נושם עמוק ומרגיש הכי בבית בעולם".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"דף חלק. כשמפיק פונה אליי ומבקש שניצור משהו חדש מאפס, מופע מקורי משלנו. מחצית מהפרויקטים שעבדתי עליהם התחילו ככה. מחשבה יצירתית ומפיק אמיץ. הדף החלק עם הרעיון שעוד לא נכתב - הוא הדבר היקר לי מכל".
איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?
"נאמנות. זה די נדיר שזה קיים במקצוע".
אם לא היית במאי מה היית עושה?
"ארכיטקט. יש לי חולשה לארכיטקטורה. כשאני הולך ברחוב אני מעריץ בניינים".
