מרוגוזין לדרום סודן: המורה לאזרחות שמגלה אלופים אולימפיים באפריקה
מרוגוזין לדרום סודן: המורה לאזרחות שמגלה אלופים אולימפיים באפריקה
אחרי שנים של עבודה עם ילדי פליטים בתל־אביב, רותם גינוסר הקים אקדמיית ריצה בדרום סודן. בין האימונים האינטנסיביים הוא גם מאחד שבטים יריבים במדינה השסועה ומלמד קרוא וכתוב
כשהמטוס הזעיר שבו ישב רותם גינוסר עמד לנחות בצ'וקודום, כפר דרום־סודני נידח ועני, ניכרה התרגשות מסביב. ילדים התגודדו על רצועת הנחיתה הצרה ובעלי תפקידים הגיעו על מנת לקבל את פניו של המורה התל־אביבי הגבוה. הכפר החקלאי ממוקם גבוה בהרים, לא הרחק מהגבול עם קניה, ובעשור האחרון כמעט שלא הגיעו אליו זרים שהביעו בהם עניין כה רב. גינוסר (41), מורה לאזרחות מבית הספר רוגוזין, הגיע לצורך נסיעת עבודה ממוקדת: סיור בכפר, איתור חלקות אדמה מתאימות, יצירת קשר עם ספקים פוטנציאליים ופגישות עם האנשים שאותם החל להעסיק לאחרונה. חזונו, להקים פנימיית רצים מקצוענית ("מחנה" בעגה המקצועית) באחת המדינות העניות בתבל, החל לקרום עור וגידים בשנה החולפת. "הפוטנציאל כאן בלתי מוגבל", הוא מסביר בריאיון מביתו בתל־אביב.
בתחילת העשור הקודם הקים גינוסר, כדורסלן בעברו, קבוצת כדורסל לנערות ברוגוזין - מרביתן פליטות אפריקאיות שנמלטו עם משפחותיהן מאזורי לחימה. לימים, בשיתוף פעולה עם מאמן הריצה יובל כרמי ושירית כשר מ"עמותת יהורז", עבר המועדון הסבה לענף האתלטיקה וקיבל את השם המיוחד: "אתלטי הסמטה". בדחיפתם המסורה של השלושה, המועדון העניק מסגרת ספורטיבית ובית לעשרות ואולי מאות ילדי פליטים מאזור תל אביב. חלקם הפכו לרצים הבכירים בישראל ומקצתם אף הצליחו להתברג בצמרת הריצה האירופית. אחד הוותיקים שבהם, ג'מאל מוחמד, ייצג בהצלחה רבה את נבחרת הפליטים במשחקים האולימפיים האחרונים בפריז (מקום 18 ב־10,000 מטר). תחת גינוסר, כרמי וכשר וכמה מאמנים בכירים נוספים, מועדון הסמטה (ששינה את שמו לאחרונה ל"הפועל תל אביב אתלטיקס") הפך לשם דבר בספורט הישראלי.
"השנים הרבות ברוגוזין והעבודה עם הסמטה לימדו אותי להכיר את הדקויות של אפריקה", מסביר גינוסר, "אפילו את היכולת לדבר כמעט כל סוג של אנגלית שמדברים ביבשת". הוא גם שימש במשך חמש שנים כמנהל תחום האתלטיקה בנבחרת הפליטים העולמית, גוף המאפשר לפליטים שנמלטו ממדינותיהם להתחרות בזירת הספורט הבינ"ל. בעזרת הניסיון שצבר הוא החליט לעזור לדרום סודן לפתח את תחום האתלטיקה שלה. דרום סודן היא מדינה צעירה ביותר, שהוקמה רשמית ב־2011 לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם, אך כזו שהצליחה לברוא מתוכה כישרונות מרשימים כמו האלופה האולימפית בריצת 800 מטר, אתינג מו, וכן אלוף העולם באותו המרחק, מרקו ארופ. שניהם בני שבט הדינגה ארוך האיברים.
"אנחנו עושים כאן עכשיו משהו מאוד מיוחד", מסביר גינוסר, "מלבד העיסוק המקצועי בריצה, מתרחש אצלנו בניין אומה של ממש. אנחנו מאחדים באמצעות המחנה שלנו שבטים שנחשבים יריבים נצחיים במדינה השסועה ומראים לכולם שאפשר אחרת". בתוך חצי שנה הוא הצליח לבנות את המחנה שנקרא "אימג'ן אקדמי", ובו מתאמנים יותר מ־50 ספורטאים דרום־סודנים, שחלקם חזרו להתגורר במדינה במיוחד כדי להשתתף בו. גינוסר השקיע בפרויקט אלפי דולרים מכספו האישי וכעת הוא מנסה לגייס עבורו חסויות ותמיכה כלכלית. כרמי הוא שותף מלא לפרויקט וגם משמש בו מאמן הראשי, ועל חלק מעבודת הקישור והניהול אמונה אחת מתלמידותיו לשעבר של גינוסר - סאנדיי בת ה־30 שגורשה מישראל לדרום סודן ב־2012.
חלק לא מבוטל מהספורטאים באקדמיית הריצה הם נערים ונערות צעירים ועניים מרחבי דרום סודן. מיטה חמה, שלוש ארוחות ביום, גישה ללימודים וכמובן החלום לפרוץ בגדול בענף הריצה התובעני, הביאו אותם לצ'וקודום. "יש לנו ספורטאית נהדרת בת 16, שהשבוע התחילה בעצם את כיתה א'", מפתיע גינוסר, "מלבד הריצה, עבורה וגם עבור אחרים, זו הזדמנות להתקדם בחיים".
זרים שיגיעו לצ'וקודום עשויים למצוא את התנאים שם מאתגרים: החשמל מסופק מגנרטורים רק לשעתיים ביום בממוצע, אספקת האוכל משתנה ומוגבלת, ואת המקלחת כנראה יהיה צורך לבצע בגיגית. לדברי גינוסר, במקומות אחרים בדרום סודן המצב עשוי להיות מאתגר בהרבה: "קשה להאמין, אבל במהלך אחד הביקורים שלי פגשתי בבירה ג'ובה רצים שעושים אימוני בוקר ומלבד כמה כפיות סוכר הם לא אוכלים כלום במשך יום וחצי". אולם הקשיים והדלות אינם פוגעים ביחס ובהכנסת האורחים, לגינוסר יש כיום גישה לשר הספורט, למושלים ולראשי איגודים, אשר הקצו לאימג'ן אקדמי שלוש חלקות קרקע רחבות ידיים בצ'וקודום. "לשמחתי, מאוד אוהבים אותנו הישראלים בדרום סודן. בניגוד לאירופה, אם תלך כאן עם חולצה עם כיתוב בעברית - תקבל חיבוק. בנרטיב שלהם כאומה, סייענו להם במאבקים הלאומיים, זה אפילו נלמד בבתי הספר, ובהחלט עוזר כאן בפתיחת דלתות ובקידום תוכניות".
