סגור
פנאי חן שימל
חן שימל. "הייתי בקיבוץ בארי מיוזמתי כדי לספר את הסיפור הזה" (צילום: אוראל כהן)

הזוכה ב"עדות מקומית" הודפת טענות כי התמונה שצילמה לא אותנטית: "הייתי בבארי מיוזמתי"

הצלמת חן שימל, שזכתה בקטגוריית תמונת השנה, מסבירה כי התמונה שצילמה היא אותנטית, לא הוזמנה על ידי זק"א ובניגוד לטענות המצולם בה אינו אביה, המולטי מיליונר, ג'קי שימל. "מצאתי את עצמי מנקה דם מהרצפה. המחשבה שאמרתי לעובד זק"א להפסיק את עבודת הקודש שלו של ניקוי הדם כדי לעשות פוזה בשבילי היא מופרכת"

אמש, לאחר שהתפרסמה הבחירה של "עדות מקומית" בצילום של חן שימל כתמונת השנה של התחרות, הועלו ספקות לגבי האותנטיות של התמונה ושהיא לא עומדת בקריטריונים של התחרות היוקרתית. שימל זכתה בפרס על צילום בו תיעדה מתנדב זק"א אוסף רקמה אנושית בבית בקיבוץ בארי, שבו נרצח קשיש ב־7 באוקטובר, כדי שאפשר יהיה להביאו לקבר ישראל.
בידיעה שהתפרסמה ב"הארץ" נטען כי המצולם הוא אביה של הצלמת, וכי הצילום עצמו הוא תמונת יח"צ לזק"א. בעקבות הטענה הקשה ערכו ב"עדות מקומית" בירור ולפי הבדיקה שלהם, בניגוד לנאמר באותה הידיעה, המצולם אינו אביה. כמו כן הצלמת לא עבדה בשביל זק"א. באותו הזמן היתה שימל, היום צלמת של הג'רוזלם פוסט, צלמת של פלאש 90. צילומיה התפרסמו בסוכנות בתקופה המדוברת.

1 צפייה בגלריה
פנאי חן שימל תמונת השנה
פנאי חן שימל תמונת השנה
תמונת השנה, חן שימל
(צילום: חן שימל)

"שימל עמדה בכל הקריטריונים המחמירים של תקנון התחרות. תהליך הסינון הוא מאוד שקוף ומוקפד. היא הבהירה שלא עבדה בשביל זק"א והארגון לא ידע על כך שהיא שם בכלל. מה שרואים בתמונה זה לא בן אדם אלא פעולה", הבהירו מנהלי התערוכה. בנוסף, הוסיפה אוצרת "עדות מקומית" ענת סרגוסטי על הטענות שעלו בכתבה, "אני לא רוצה לדמיין שהמניע לטענות הוא מגדרי".
חן שימל, הזוכה בפרס, היא ביתו של איש העסקים היהודי בריטי, יעקב ג'קי שימל, מולטי מיליונר שיחד עם אחיו מארק צבר את הונו בעסקאות נדל"ן בעולם ובעיקר בלונדון. שימל ומשפחתו חיים כיום בירושלים והוא מתנדב בזק"א. בראיון איתה סיפרה שימל כי משפחתה עלתה לארץ לפני שבע שנים מתוך ציונות: "אבא שלי התנדב לזק"א ואני הצטרפתי אליו. אחרי תשעה ימים אבא שלי השיג לי קפל"ד ואפוד ממד"א, ציוד שהם לא היו צריכים, ואז נסעתי לבארי".
כעת היא מבהירה: "כתגובה לטענות ב'הארץ' עניתי שירדתי לדרום 'עבור זק"א, עבורי ועבור ההיסטוריה', התכוונתי שצילמתי למען התיעוד העצמי שלי וכדי להיות עדה להיסטוריה ומתוך כבוד והערכה לזק"א שעושה עבודת קודש. לא הוזמנתי על ידי זק"א, איש מזק"א לא ביקש שאגיע לשם. הייתי בקיבוץ בארי מיוזמתי כדי לספר את הסיפור הזה".
"שנית, בנוגע לטענה שהמצולם הוא אבא שלי: אולי שמעו אותו אומר שהוא היה שם וזה מקור הבלבול. וזה נכון ושהוא מרגיש שזה שלו, כי הוא כאב וחבר קרוב מזדהה עם עבודתי. כמתנדב הוא היה במקום. אבל הוא אינו האיש בתמונה.
"באשר למשתמע כאילו היתה זאת תמונת יח"צ מבוימת. איש לא יכול להבין באמת מה זה לקרצף דם מהרצפה, ולהריח אותו, אם לא היה שם. גם אני מצאתי את עצמי מנקה את הרצפה. יש לי עוד הרבה תמונות גראפיות בהרבה מאותו המעמד ומאותו היום בקיבוץ בארי. הנוכחות שלי במקום היתה של צופה מהצד. המחשבה שאמרתי לעובד זק"א להפסיק את עבודת הקודש שלו של ניקוי הדם כדי לעשות פוזה בשבילי היא מופרכת. עבודת קודש אינה מבוימת, היא נקלטת בעין העדשה ומשמשת עדות".