"הקרן שנולדה בחטא הופכת לדומיננטית"
הרפורמה בענף הקולנוע, שיצאה לדרך החודש תחת השר מיקי זוהר, מחזקת בעיקר את קרן שומרון, התומכת בסרטים המופקים בשטחים ומקדמת את הנרטיב של המתנחלים. בכירי היוצרים מבקרים בחריפות: "קרן לא לגיטימית, כולם מפסידים מזה". הקרן: "הרפורמה תסייע בהפיכת הקולנוע לכלי נגיש, שוויוני ומגוון"
לפני שבועיים יצאה לדרך הרפורמה המקיפה בענף הקולנוע הישראלי של משרד התרבות והספורט בראשותו של השר מיקי זוהר מהליכוד. על פי התוכנית, תקציב הקולנוע יגדל השנה ב־30 מיליון שקל ויעמוד על 130 מיליון שקל בשנה, יבוטל מוסד הלקטורה (קבוצת אנשי מקצוע שבוחנת אילו סרטים יקבלו מימון ציבורי), והקריטריונים לתמיכה בסרטים ישתנו: יינתן דגש להצלחה מסחרית, והיא תועדף על פני קריטריונים אמנותיים.
בחודשים האחרונים סערה תעשיית הקולנוע בעיקר בשל כוונתו של השר זוהר לתת עדיפות לסרטים מסחריים, אך אם נכנסים לעובי הקורה בחלוקת התקציב המחודשת מגלים שינוי דרמטי נוסף, והוא ההעדפה המסתמנת לקרנות הקולנוע האזוריות, בהן גם קרן הקולנוע שומרון שהוקמה לפני חמש שנים, בתקופת כהונתה של מירי רגב כשרת התרבות. הקרן מתמקדת בתמיכה בסרטים המופקים באזור יהודה ושומרון ומקדמת יצירות המשקפות את חיי המתנחלים והנרטיב שלהם באזור.
4 צפייה בגלריה
מתוך הסרט קרב אוויר. סרט בתמיכת קרן הקולנוע שומרון
(צילום: דוויד סקורי, סרטי יונייטד קינג)
לפי חלוקת התקציב המחודשת של זוהר, כ־90% מהתקציב ילכו לכל קרנות הקולנוע, והשאר לפסטיבלים, סינמטקים, ארכיונים ועוד. לפי החלוקה התקציבית החדשה, שתיכנס לתוקף בשנה הבאה, 46% מהתקציב יגיעו לקרנות קולנוע ארציות גדולות, 21.5% לקרנות ארציות קטנות ו־21.5% לקרנות אזוריות, המחולקות בין הגליל, יהודה ושומרון והנגב. המהלך מגדיל את משקל הקרנות האזוריות, שעד כה קיבלו רק 13.5% מהתקציב, ונותן להן יכולת לגדול ולתמוך בסרטים רבים יותר ובכך לתת ביטוי ליוצרים ולסיפורים האזוריים.
"הלבנת הכיבוש"
קרן שומרון, בניהולה של אסתר אלוש, עוררה לא מעט סערות בשנותיה הראשונות. עשרות קולנוענים ישראלים הצהירו כי יסרבו לשתף פעולה עם הקרן ולא יבקשו ממנה תקציבים. יוצרים המתנגדים לקרן קראו לחברי האקדמיה (פרס אופיר) לא להעניק את קולם לסרטים שלה. יותר מ־140 יוצרים הודיעו על התנגדות וחרם על הקרן, בהם ארי פולמן, קרן ידעיה, מיכל אביעד, שירה גפן, שמואל הספרי, ערן קולירין ונדב לפיד. הם גם קראו לאקדמיה הישראלית לקולנוע להצהיר כי לא תיקח חלק ב"הלבנת הכיבוש".
מנגד, יוצרים ומפיקים אחרים – בהם משה אדרי, שלום אסייג, דני שטג, מוריס כהן ואוהד קנולר – ראו בקרן בית חדש ליצירה וכר פורה לקולות חשובים בקולנוע הישראלי, שחלקם אולי לא באים לידי ביטוי בצורה מספקת. "אנחנו מעודדים את חופש הביטוי והיצירה של אזרחי ישראל ללא הבדל דת, גזע, מין, שיוך פוליטי ומקום מגורים", אמרו לפני שנתיים וחצי בתגובה למכתב היוצרים המתנגדים. "מדינת ישראל היא כמו פסיפס מורכב, דרוש דיאלוג בין חלקיו ולא חרמות – הקולנוע צריך ויכול להיות מרכיב חשוב בדיאלוג הזה".
4 צפייה בגלריה
מתוך הסרט אמצע החיים. סרט בתמיכת קרן הקולנוע שומרון
(צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
מאז תמכה הקרן בארבעה סרטים עלילתיים באורך מלא לקולנוע, בהם "ההילולה" של שלום, מני ודניאל אסייג, שזכה להצלחה בקופות וצפו בו כ־700 אלף צופים. הסרטים הנוספים הם "קרב אוויר", "פול ספיד" ו"אמצע החיים". כמו כן הופקו סרטים קצרים ותיעודיים.
השר זוהר לא מסתיר את רצונו להגדיל משמעותית את הקרן ולהפוך אותה למרכזית בשדה הקולנוע הישראלי. בפרמיירה של הסרט "ההילולה", שהתקיימה בפדואל לפני שנה וחצי, אמר: "תקציבה של קרן קולנוע שומרון יוגדל באופן דרמטי, מה שיהפוך אותה לאחת מקרנות הקולנוע הגדולות ביותר בישראל. אני מתחייב שתקציב הקרן יוכפל בשנת 2024, אם לא יותר. זה ערב היסטורי, שבו הגבולות לא קיימים. אם הייתי צריך להגיע לתפקיד הזה — זה רק בשביל הערב הזה".
4 צפייה בגלריה
השר מיקי זוהר, לפני שנה וחצי: תקציבה של קרן שומרון יוגדל באופן דרמטי, מה שיהפוך אותה לאחת מקרנות הקולנוע הגדולות ביותר בישראל"
(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
זוהר הבטיח וקיים. כאמור, עד כה שיעור התמיכה בקרנות האזוריות עמד על 13.5% מתקציב הקולנוע, ועם הרפורמה הוא יוגדל משמעותית ל־21.5%. אבל ההגדלה תשפר לטובה בעיקר את מצבה של קרן שומרון, שתהא זכאית לשליש מה־21.5%, מכיוון שהיא היחידה שפועלת באזור שלה. לעומתה בגליל יש שתי קרנות ובנגב שלוש, שיצטרכו להתחלק באותו סכום - על אף שמספר התושבים בשומרון הוא כשליש ממספר תושבי הגליל למשל.
"מוקדם לדעת מה ההשלכות"
קרן שומרון נתפסת כפוליטית בשל התמקדותה בתכנים המשקפים את ההתיישבות ביהודה ושומרון של התושבים היהודים בלבד, תוך התעלמות מהתושבים הפלסטינים.
הבמאי והתסריטאי חגי לוי ("בטיפול", "תמונות מחיי נישואין"), שהיה בין 140 החותמים על המכתב נגד הקרן, יוצא נגד השינוי. "העובדה היא שהמתנחלים ניצחו ניצחון מוחלט", הוא אומר. "המאבק שניהלנו נגד הקרן הזאת נראה כרגע פתטי מול הניצחון הגורף שלהם בכל תחום בחיינו, כולל התרבותי. כמובן שהיצירה הקולנועית תשנה פה את פניה במהירות, ונראה לי סביר שאכן, כמו שהצהיר אדרי, טקס האקדמיה יתקיים בתוך כמה שנים בשטחים. לקהילת היוצרים הקטנה והאמיצה והמוכשרת פה לא יהיו הרבה ברירות – מי שיוכל יעזוב, מי שיוכל ייצור בהפקות גרילה ללא קרנות, מי שיוכל יעבוד עם כסף מחו״ל. רבים פשוט ייכנעו, ואחרים יתקרנפו. אני אישית נמצא ברגע שבו אין לי שום הצעה לפעולה".
4 צפייה בגלריה
הבמאי והתסריטאי חגי לוי: לקהילת היוצרים הקטנה והאמיצה והמוכשרת פה לא יהיו ברירות – מי שיכול יעזוב, רבים פשוט ייכנעו"
(צילום: דנה קופל)
"מוקדם עדיין לדעת מה ההשלכות של הרפורמה, אך אין ספק שאחד ההיבטים השליליים הגדולים שלה הוא הגדלה דרמטית בכוחה של קרן שומרון, שהיא מבחינתי קרן לא לגיטימית שמבטאת בצורה בוטה וחריפה את האפרטהייד הישראלי", אומר ברק הימן, יוצר סרטים דוקומנטריים. "מדובר בקרן אזורית ולא ארצית, שמעניקה מענקי הפקה רק לתושבים היהודים של האזור שבתוכו היא פועלת, מה יותר דוחה מזה? תארי לך שקרן רבינוביץ', שקשורה גם לעיריית תל אביב, היתה מוכנה לתת כספים למי שחי באזור גוש דן אבל רק אם הוא אשכנזי, ולא תומכת במי שלא אשכנזי.
"החטא הקדמון הוא של מירי רגב, ומיקי זוהר בא ומשקה, מזבל ומדשן את החטא הזה והופך את הקרן שנולדה בחטא לשחקנית מאוד דומיננטית ומרכזית בשדה הקולנוע הישראלי", מוסיף הימן. "התקציב הזה לא פרופורציונלי, בזמן שיש כל כך הרבה יוצרי קולנוע נפלאים במדינה, יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילונים, שלא מקבלים תקציב כי אין מספיק כסף – שופכים מיליונים על קרן אזורית".
"אני לא חושב שצריך היה לעשות את המהלך הזה", אומר הבמאי ארז תדמור. "אנחנו מדינה קטנה, לא ארה"ב, ואין מספיק כסף בקרנות, אז בשביל מה לחלק אותו? זה הזוי. אני לא פוסל אף אחד שגר בשומרון או בצפון או בדרום, אבל אם אין מספיק כסף לקרנות המרכזיות, אז לחלק לכל מיני קרנות קטנות רק יפגע בקולנוע ולא יגרום לו לצמוח. כולם מפסידים מזה. בסוף לכל עיר תהיה קרן וככה זה ייראה".
מקרן הקולנוע שומרון נמסר: "הקרן גאה ביצירה המקומית, בתעשיית קולנוע עשירה ומצליחה שמביאה למסך הגדול את יהודה ושומרון – לב המדינה. אנחנו שמחים על הזכות שניתנה לנו לעשות יצירה ציונית איכותית בתמיכת משרד התרבות. הקרנות האזוריות הוקמו במטרה לתקן את ההדרה רבת־השנים של הפריפריה מבמת הקולנוע הישראלית, ולאפשר ליוצרים מכל רחבי הארץ להביא את סיפוריהם הייחודיים לקדמת הבמה — למען יצירה מקומית מגוונת. חלוקת התקציבים מבוססת על שוויון הזדמנויות ולא רק על מספר התושבים, זאת בהתאם לנהלים שנקבעו ועל פיהם הקרנות האזוריות זוכות לתקצוב שווה בין שלושת האזורים — הגליל, הנגב ויהודה ושומרון — ללא תלות בגודל השטח. הדבר מבטיח שכל אזור בפריפריה יקבל תמיכה הוגנת. בשומרון פועלת קרן אחת בלבד, ולכן היא מרכזת את כלל המשאבים האזוריים.
"לסיום, לפי תקנות משרד התרבות, כל קרנות הקולנוע הציבוריות, כולל האזוריות, תומכות אך ורק באזרחי מדינת ישראל בעלי תעודת זהות כחולה. עיקרון זה חל באופן שוויוני על כל הקרנות ופועל בהתאם לכללים שנקבעו. אנו מצפים שהרפורמה תסייע בהפיכת הקולנוע לכלי נגיש, שוויוני ומגוון יותר, תוך שמירה על עקרונות מקצועיים שיבטיחו יצירה איכותית ורלבנטית לכלל הציבור".
"השומרון יהיה בירת התרבות"
אתמול הכריזה המועצה האזורית שומרון על הקמת "תיאטרון השומרון", התיאטרון הרפרטוארי הראשון ביו"ש שיושק ב־5 במרץ. "השומרון יהיה בירת התרבות של מדינת ישראל – בספורט, בקולנוע וגם בתיאטרון", אמר ראש המועצה יוסי דגן. בימים אלה מוקם בברקן מבנה שיהווה משכן קבע לתיאטרון על שם רחבעם זאבי. מנהלת התיאטרון היא חתונה קיפניס (לשעבר מנהלת שיווק ומכירות של הבימה) והמנהל האמנותי הוא השחקן נתי רביץ. לדברי המועצה, היא השקיעה מאות אלפי שקלים בהקמת התיאטרון כסכום ראשוני, ומתנהלים דיונים מול משרד התרבות על קבלת תמיכות מהמדינה. יש לציין כי תיאטרון רפרטוארי לא זכאי לתקצוב מהמדינה בחמש השנים הראשונות. יוקם גם מרכז ללימודי תיאטרון, ויפעל מרכז טיפולים אלטרנטיביים. ההשקה תתקיים בהיכל התרבות אריאל עם ההצגה "מסעי גאולה" ובהמשך יעלה המחזמר "לילות ספרד". בקרוב צפוי התיאטרון לצאת בקול קורא ולגבש רפרטואר מקיף. לצד זאת, עובדים בימים אלה בתיאטרון על שלוש הפקות נוספות – הצגת נשים, הצגת יחיד והצגת ילדים.
"הקמת התיאטרון מהווה המשך ישיר להקמת קרן קולנוע שומרון ופסטיבל קולנוע שומרון, שתי בשורות אמנותיות ענקיות שכבר יצאו לדרך והוכיחו את עצמן", אמר דגן. "אנחנו מובילים כאן מהפכה תרבותית שנותנת לראשונה קול מגוון, שונה ומעניין לתרבות הישראלית. התיאטרון ינגיש לתושבי השומרון אמנות מגוונת וגבוהה מבלי שיצטרכו לנסוע למקומות מרוחקים".
"המטרה שהצבתי לעצמי היא לשלב בין יצירת תוכן שתואם את ערכי התרבות וההיסטוריה העשירה שלנו, לבין הקפדה על רמה מקצועית שאינה מתפשרת על איכות אמנותית", מסר רביץ.
