האתגר החדש: לרוץ מרתון מדי יום במשך שנה שלמה
האתגר החדש: לרוץ מרתון מדי יום במשך שנה שלמה
ביום האחרון של 2024, בלגית בת 55 ובריטי בן 37 עשו את הלא ייאמן: לרוץ מרתון מדי יום במשך שנה שלמה. האתגר צובר פופולריות אך מעטים צולחים את הפציעות והקשיים. "חייבים להבין את הטלטלה שהנפש עברה ולאזן את הגוף", אומר המאמן והפסיכולוג קובי אורן
כמו רצי מרתון רבים, כשהילדה דוסון חצתה את קו הסיום שחיכה לה בעיר הבלגית גנט, היא חשה הקלה גדולה. "כמו משקל עצום שפשוט הוסר מכתפיי", כפי שאמרה בראיונות לתקשורת. למרות עשרות האנשים שרצו לצידה באותו יום — יומה האחרון של שנת 2024 – ומאות האנשים שהריעו לה מצידי הדרך, קשיי היום (שכללו גם נפילה שנגרמה מהיתקלות בצופה), ובוודאי התלאות האינסופיות שעברה בשנה החולפת, ניכרו בכל תו בפניה הגרומות. רגע לאחר שעצרה את השעון ואת רגליה, אפילו כיבוים של שלושה נרות שהונחו על עוגה והרכיבו את המספר 366 היה משימה שהצריכה ריכוז ומאמץ יוצאי דופן.
תשישותה של דוסון בת ה־55, כמו גם הקרנבל הספונטני שנוצר סביב הרצה הבלגית, לא הפתיעו את תושבי גנט. חלקם עקבו אחר ריצותיה לאורך כל השנה, בכל מזג אוויר קיצוני וקושי שהיקום זרק לעברה, בעת שניסתה לעשות את הבלתי נתפס: להשלים ריצת מרתון בכל יום במהלך שנת 2024. לקבוע שיא גינס קשה מאין כמוהו שמצריך גמיאה של 42.2 קילומטר מדי יום, "גם כשהייתי חולה וגם כשהתמודדתי עם הפציעות הכואבות שריצה כה מרובה מביאה איתה", כפי שסיפרה בריאיון ל־AP. "קשה להאמין אבל הצד המנטלי קשה כאן מהפיזי. להטעין את הסוללה המנטלית שלך ולעמוד בכל יום מחדש על קו הזינוק ולרוץ במשך ארבע שעות".
לפעמים, כך התוודתה, חשבה שלא תצליח להשלים את האתגר העצום שלקחה על עצמה והתבצע כולו בהקפה מישורית ומשמימה למדי סביב אגם בעירה. כעת, לאחר שהעבירה את כל נתוני ריצותיה לאנשי גינס, עליה להמתין לפחות שלושה חודשים עד ששיאה הטרי, שכלל לבסוף 366 מרתונים עקב היותה של 2024 שנה מעוברת, יאושרר וייכנס באופן רשמי לספרים.
קצת קשה להאמין אבל מתברר שדוסון לא היתה היחידה באותו יום שסיימה להשלים אתגר של ריצת מרתון יומית במשך שנה. במרחק של כמה מאות קילומטרים אוויריים ממנה, בעיירה הבריטית איסט גרינסטד, ג'יימס קופר בן ה־37 חצה את קו הסיום במרוץ שברא לעצמו. כמו דוסון, גם הוא גמא מרחק של יותר מ־15 אלף קילומטרים מייגעים בריצה באותה שנה. קופר, שהעיסוק בתחום עזר לו להתמודד עם תחושות דיכאון קשות לפני כעשור, הצליח לגייס קרוב ל־80 אלף ליש”ט עבור עמותה הנלחמת בתופעת האובדנות בזכות המודעות וההשראה שעוררה ריצתו. דוסון גייסה קצת מעל 60 אלף יורו לטובת גופים החוקרים את סרטן השד.
קשה לדעת אם דוסון וקופר היו האנשים היחידים בתבל השנה שלקחו על עצמם לרוץ מרתון מדי יום, אולם הם כנראה היחידים שתיעדו את עצמם ואת נתוניהם באופן מדויק וגם זכו לסיקור תקשורתי. גורמים בתחום ריצות האולטרה־מרתון (שמרחקן עולה על 42.2 ק"מ) סבורים שכמעט בכל שנה יש קומץ "משוגעים" שמנסה לבצע את האתגר שנראה שהולך וצובר פופולריות בשני העשורים האחרונים. חלקם הארי ככל הנראה נכשל בגלל פציעות שחיקה וקשיי מוטיבציה. את יחידי הסגולה שהצליחו לסיים 365 מרתונים בשנה באופן רשמי ומתועד עדיין ניתן לספור בשתי ידיים.
"מי שיוצא לפרויקט כזה חייב קודם כל להבין נפשית למה הוא יוצא לאתגר", מסביר הפסיכולוג קובי אורן, מהרצים הרב־יומיים המוכרים והטובים בעולם, ומי שבעצמו השלים מרוץ של 5,000 ק”מ שנפרש על פני 46 ימי ריצה רציפים (108 ק"מ בממוצע ליום). "הוא חייב להבין מה מניע אותו. ללא משמעות עמוקה הוא לא יוכל להכיל את כל תלאות הדרך. מעבר לכך, הוא צריך להכין רשת תמיכה נפשית לימים הקשים, עזרה בניהול תזונה שתאפשר התאוששות מיטבית ומערך פיזיותרפי שיסייע בהחלמה תוך כדי פעילות. בנוסף צריך מערך לוגיסטי תומך".
לדבריו של אורן, שבעצמו מאמן רצים לאתגרי ריצה רב־יומיים, שם המשחק הוא ההתאוששות היומית. "ריצת מרתון כשלעצמה היא אירוע דרמטי עם דרישות נפשיות ופיזיות לא מבוטלות", הוא אומר, "כאן חייבים להבין מדי יום את הטלטלה שהנפש עברה ולהשיב לגוף את האיזון". בלי רשת תמיכה והתאוששות יומית מספקת, הלאות והשחיקה הנפשית יצטברו, וכמובן גם סכנת הפציעה שאורבת בין כה וכה.
חשוב לציין שמרבית אלה שניסו לבצע באופן מתועד את אתגר המרתון הרב־יומי היו אנשים רגילים לגמרי – בעלי עבודות, משפחות ומחויבויות — אך בהחלט רצים די מנוסים. "הנזק המצטבר של פירוק חלבונים ופגיעה בגוף יכול להיגמר במקרה הטוב עם פרישה בגלל פציעה ובמקרה הרע גם במוות", מזהיר אורן, "זה אתגר מסוכן מאוד לאדם שאינו מיומן".
מי שמשתעשע בישראל ברעיון לקחת על עצמו אתגר שכזה ביום מן הימים הוא גזאצ'ו פנטה – שיאן ישראל הטרי בריצה למרחק של 100 ק”מ, הידוע גם כמי שמקדיש את כל ריצותיו התחרותיות למען אברה מנגיסטו הנמצא בשבי חמאס בעזה כבר יותר מעשור. למרבה הצער, משמעות עמוקה כפי שציין אורן, כבר יש לפנטה החרוץ. "הריצה למענו תמיד נותנת לי עוד הרבה כוחות להמשיך ולסיים במקומות הראשונים", הוא אומר.
