השחקן והבמאי זאב רווח הלך לעולמו בגיל 84
השחקן והבמאי זאב רווח הלך לעולמו בגיל 84
הבמאי והשחקן זאב רווח, זוכה שלושה פרסי אופיר, נפטר היום בגיל 84. במעל 60 שנה רווח כיכב בקולנוע ובתיאטרון ונחשב לכוכב הבלתי מעורער של ז'אנר סרטי הבורקס עם תפקידים מיתולוגיים בסרטים "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר"
השחקן והבמאי זאב רווח, זוכה שלושה פרסי אופיר, בהם אחד על מפעל חיים, נפטר היום (שבת). רווח נולד לפני 84 שנים ברבאט שבמרוקו, בן בכור מתוך שמונה ילדים. ב־1948 כשהוא בן 8 עלה עם משפחתו לישראל. בתחילה גרו בחיפה ובהמשך במוסררה בירושלים. מגיל 13 למד בישיבה התיכונית החקלאית בכפר חסידים ואת שירותו הצבאי עשה בנח"ל.
רווח הוא הבוגר הראשון של בית הספר למשחק בית צבי ומיד בתום לימודיו שיחק בתיאטרון אהל. בשנות ה־60 שיחק בתיאטרון הקאמרי בהצגות "הכושי עשה את שלו" מאת טומי לפיד, "מדיאה" לצד חנה מרון, "חתונת הדמים", "אובו המלך" ועוד.
ב־1988 גילם את סלאח שבתי במחזמר המצליח מאת אפרים קישון. רווח והמחזמר זכו לשבחים. בתיאטרון בית ליסין שיחק ב"ולנטינו", במחזות זמר לילדים בהם "פיטר פן" ו"עלי בבא וארבעים השודדים", ביים את ההצגה "בנים גידלתי ורוממתי". ב־2019 הופיע בהצגת הבידור "זקנים חסרי מנוח" לצד אריה מוסקונה ועירית ענבי. באותה שנה עבר אירוע מוחי והחל בשיקום, אך לא חזר לבמה.
רווח שיחק בלמעלה מארבעים סרטים, ואף ששיחק בתפקידים ראשיים בסרטים ובהצגות מז'אנרים שונים הוא לנצח ייזכר ככוכב הבלתי מעורער של ז'אנר סרטי הבורקס שפרח בשנות ה־70 ובהם "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר". עוד שיחק בסרטים "חסמבה ונערי ההפקר", "יופי של צרות", אדון ליאון", "ספר נשים", "המובטל בטיטו", "בובה", "פעמיים בוסקילה", "טיפת מזל", "גט", "מיתה טובה", "אגדת חורבן" והסרט האחרון "שער הפרחים". סרטו הראשון כבמאי היה "רק היום" (1976).
בראיון שנתן ב־2008 ל־NRG אמר על תופעת סרטי הבורקס: "מאוד נהניתי לעשות קומדיות, גם לשחק וגם ליצור. אני קורא לזה קומדיה, כי סרטי בורקס זה מלשון גנאי. הסרטים באותה תקופה נעשו מהרבה שמחה, עם כוונה להצחיק ולשמח. לא היו מסרים אינטלקטואליים או חברתיים נוקבים. כל הדמויות היו של אנשים מתוך השכונה, אנשים ראו את הדמויות והזדהו עם מוכר הירקות והסנדלר. המטרה הייתה להצחיק, וברוך השם הצלחנו. השמחה הכי גדולה שלי היא כשבאים ילדים בני חמש ושש כדי שאחתום להם כששון. כשעשיתי את הסרטים האלה ההורים שלהם אפילו לא חשבו להיפגש איתי. אז נראה שיש בסרטים האלה משהו בכל זאת."
ניצה שאול שכיכבה לצדו ב"חגיגה בסנוקר" בתפקיד בת הרב אמרה לכלכליסט: "הלב שלי נשבר כששמעתי את הבשורה כי לא הצלחתי להגיע לבכורת הסרט הדוקומנטרי שלו בפסטיבל חיפה. כולם זוכרים לנו את סרטי הבורקס אבל אני דווקא רוצה להזכיר סרט קטן שעשינו יחד "שרגא קטן" שזאביק ביים והלל מיטלפונקט כתב. זה אחד הסרטים הרציניים שלו. אני מאוד שמחה שזכיתי להכיר אותו מכל הכיוונים, גם את הצד הרציני יותר. היה לו חוש טיימינג פנומנלי, מהסוג שיש לשחקנים גדולים כמו רובין ויליאמס, ששירת אותו בצורה מדהימה גם בתפקידים הקומיים, גם בדרמטיים וגם על הבמה".
"הוא היה השחקן הטוב ביותר ששיחקתי איתו", ספדה לו השחקנית ויו"ר אמ"י יונה אליאן קשת. "הוא היה אלוף, מכשף, קוסם על הבמה ואהבתי אותו אהבה גדולה. הוא בחר לעשות הצגות עממיות וסרטים עממים והקהל אהב אותו אהבה אדירה. מעבר לכך הוא היה אדם מדהים — חם, אוהב ומצחיק ללא גבולות וגם במאי נהדר".
רווח זכה בשני פרסי אופיר על תפקידיו ב"בית"ר פרובנס" ו"מיתה טובה" ובשנת 2010 אחרי 47 שנים של קריירה קיבל את המקום והכבוד הראוי לו וזכה לחיבוק של הממסד והאקדמיה כשקיבל פרס מפעל חיים, אז הוכר ברבגוניותו כשחקן.
בחגיגות ה־70 למדינה הדליק משואה עם השחקנית ליא קניג. הבחירה בו הציפה מחדש תלונות שהוגשו נגדו ב־2006 בגין הטרדה מינית מצד שחקניות שעבדו איתו בתיאטרון. רווח הגיב אז: "התיק בענייני נסגר. עברו שלוש שנים של סבל גדול עלי ועל משפחתי".
השנה יצא הסרט התיעודי של אלון גור אריה "ימים טובים", על חייו ויצירתו של רווח והשתתף בפסטיבלים רבים וישודר בHOT 8 ו־yes דוקו. שם הסרט לקוח משיר הנושא של הסרט "רק היום", סרטו הראשון של רווח כבמאי. יוצר ובמאי הסרט אלון גור אריה אמר לכלכליסט: "אני כואב והמום מלכתו. מבחינתי יש את זאב רווח של לפני הפרויקט ושל אחרי. יש מנעד עצום של הדברים שהוא נגע בהם והציבור זוכר את צ'ארלי וחצי וחגיגה בסנוקר וסלאח שבתי, אבל זה מדהים לגלות כמה יש הרבה יותר. הסיפור שלו הוא גם סיפורו של הקולנוע הישראלי ושל המדינה".
בשנים האחרונות מצבו הבריאותי התדרדר. בשנת 2019 עבר אירוע מוחי ואחרי תקופת שיקום ממושכת, הודיע שתפקודו תקין. היום, כאמור, ירד המסך האחרון על חייו של השחקן והבמאי שסיפק לנו בתפקידיו כמה ציטוטים בלתי נשכחים, בהם "מי מתעסק זה מיקו" ו"ימשיך כבודו...".
