"איזה כיף שבאתם": הכבש הששה עשר - מופע איחוד מיתולוגי שמחזיר את הנשמה
"איזה כיף שבאתם": הכבש הששה עשר - מופע איחוד מיתולוגי שמחזיר את הנשמה
הרביעייה המופלאה, יהודית רביץ, גידי גוב, יוני רכטר ודוויד ברוזה, מחייה את האלבום המיתולוגי בערב רגשי ומרגש, שמהדהד את זיכרונות הילדות והנעורים של דור שלם. רף הציפיות לקראת המופע היה גבוה, אבל הוא הצליח להתעלות עליו
על רקע מחיאות כפיים סוערות עלו אמש הרביעייה המופלאה - יהודית רביץ, גידי גוב, יוני רכטר ודוויד ברוזה, על במת היכל התרבות בתל אביב למופע האיחוד של הכבש הששה עשר. רף הציפיות שלי לקראת המופע היה גבוה, אבל הוא הצליח להתעלות עליו והחוויה היתה יוצאת דופן.
רגע לפני שעלו לבמה היה זה קולו של יהונתן גפן, היוצר הגדול של האלבום המיתולוגי מלפני 46 שנה, שפתח את המופע והקריא את "יש ילד שאבא שלו". עם עלייתם של הארבעה לבמה לביצוע "איך שיר נולד" קם הקהל על הרגליים באחד מני כמה סטנדינג אוביישנס שהתרחשו לאורך הערב.
"איזה כיף שבאתם, זה ממש לא מובן מאליו שיצאתם מהבית, וכשאני אומר אתם אני מתכוון בעיקר אליך יהודית", אמר גידי גוב וכל הקהל הריע, כי מעבר לעובדה שמדובר באיחוד היסטורי כולם התרגשו לראות את יהודית חוזרת לבמה, וכשהיא עטופה באהבה של שלושת חבריה היא הזכירה לכולנו כמה התגעגנו. בכל פעם שרביץ פתחה את הפה הקהל הריע לה והיא בצניעותה מעוררת ההשראה הודתה לו בחיוך נבוך. כל האיחוד אמר רכטר "אנחנו פה כי מדינה שלמה לא מצליחה לישון כבר שנה".
מלווים בלהקה נהדרת, עיבודים מוזיקליים מופלאים של רכטר, שניהל מוזיקלית את הערב, וניהול אמנותי מקצועי לעילא של אתי אנטה, שרו חברי הכבש את כל שירי האלבום בהם "רעמים וברקים", "אני כבר לא תינוק", "כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים" בעיבוד מוזיקלי חדש ומקסים, "אני אוהב שוקולד" ועוד. הקהל שר בקולי קולות גם את "מי שמביט בי מאחור" וכולנו הפכנו יחד איתם את התקליט לצד שני. אז שרו את שאר שירי האלבום בהם "כשאהיה גדול", "שוקולד קטן", "הסיפור על האיש הירוק" ועוד.
בכל פעם שנדמה שהמופע הגיע לשיא הגיע שיא חדש אחריו. זה קרה בין השאר עם "הילדה הכי יפה בגן" בביצוע מרטיט של רביץ, "עטור מצחך" בביצוע מושלם של הרביעייה, ורביץ וגוב במיטבם בפסגה הרוקנרולית של הערב עם "באה מאהבה".
רגע לפני שהיא שרה את "רק מילה טובה" אמרה רביץ "אני שמחה להיות פה. תקופה קשה מאוד עוברת על כולנו. היה רגע שמח השבוע כשרומי, אמילי ודורון חזרו אלינו. הלוואי וכולם יחזרו בקרוב. מצאתי את עצמי שרה את השיר הזה הרבה בשנה האחרונה".
אז הגיע "שוב היא כאן" הנפלא של רכטר כשהוא מפנה אותו ליהודית שחזרה לבמה וכולם צוחקים. בהמשך השירים "אין עוד יום", "לקחת את ידי בידך", "יהיה טוב" שבמהלך השנים נוספו לו בתים, "סיגליות", "יש אי שם" ועוד ועוד.
מעבר לכשרון הבלתי נדלה של משתתפי המופע, סוד הקסם הוא בכימיה, ההרמוניה והדינמיקה שלהם על הבמה, כאילו רק אתמול היה המופע האחרון שלהם יחד. הם רוקדים ומשתובבים ובעיקר נהנים. רואים שהם אוהבים אחד את השני, תומכים אחד בשני והחברות רבת השנים, שהחלה באלבום ילדים וכבשה אחת שברוזה וגפן הביאו איתם לחדר (סיפור אמיתי שברוזה מספר במלואו) נשמרה גם אחרי שכל אחד פנה לקריירה אישית.
מעבר לקטעי הוידאו והסאונד של גפן שליוו את המופע, הם דיברו על כמה הוא חסר להם על הבמה ("יהונתן אנחנו אוהבים אותך מאוד. תודה על הדבר הנפלא הזה") וכמובן על איך הכל התחיל כשגפן כתב את הספר במלון בפריז ורכטר היה כה להוט להלחין את השירים כשכל שיר לקח לו שלוש דקות להלחין.
המופע הזה הוא הרבה מעבר לערב נוסטלגי. המופע הזה הוא אירוע תרבותי היסטורי, מרגש ובלתי נשכח. זה ערב שמורכב מפסקול חיי הקהל שבא לצפות בו - מהילדות, דרך הנערות והבגרות. הקהל התמסר כל כולו לחוויה, שר בקולי קולות ורקד. באולם ישבו אנשים מבוגרים, נערים ונערות שידעו את מילות כל השירים, וגם ילדים קטנים. באופן סימבולי הילד בשורה שלפני נרדם על אביו קצת לפני שגפן נרדם עם הכבש ה-16. "זו היתה הופעה סופר נדיבה", אמרה לחברתה האישה שישבה מאחורי. מסכימה עם כל מילה.
