"בתעשיית האופנה אני כמו דג נקאי שיושב על לווייתנים"
המעצב פורץ הדרך דוד וקסלר מתמחה במיחזור ומשתמש רק בשאריות של מעצבים אחרים. בשיתוף פעולה חדש ויוצא דופן עם מותג הג'ינסים הישראלי Under the Rock הוא לקח בגדים קיימים ויצר מהם פריטים חדשים
שיתוף הפעולה המוצלח בין המעצב והאמן הרב־תחומי דוד וקסלר למותג הג'ינסים הישראלי Under the Rock הוא דוגמה מצוינת ליישום המונח אופנה ממוחזרת, ולא רק כסיסמה. החלק הראשון של הקולקציה, שהושק לא מכבר, כולל פריטי לבוש חדשים – שלושה ג'ינסים ושלושה סווטשירטים, כולם עשויים מפריטים קיימים, עודפי ייצור ששכבו במחסנים של Under the Rock, פורקו והורכבו מחדש במלאכת מחשבת לדגמים מוצלחים. הפריטים מעוצבים בסגנון סטריט נטול מגדר המזוהה עם וקסלר, למשל מכנסי ג'ינס בגזרת פדלופון וג'ינס שמשולב בו בד פוטר ססגוני. "רציתי חיבור עם מותג מסחרי שיש לו עודפים כדי להציע את ההתמחות שלי שהיא בעצם מיחזור", אומר וקסלר ששיתף פעולה עם המעצבת של Under the Rock אלונה כהן. "לקחנו דגמים קיימים של ג'ינסים, חשבנו מה אפשר לעשות מהם ועיצבנו פריטים חדשים שהם 100% ממוחזרים. למשל, עודפים של חליפת טרנינג בצביעת טאי דאי, שנותרו בחברה מתקופת הקורונה, מהם יצרנו סווטשירט. לא זרקנו כלום לפח: השרוולים הרחבים והעשירים שלו עשויים בעצם מהמכנסיים. התוצאה היא שאני יכול להציע ללקוחות מוצר ממוחזר, אבל הוא לא יחיד במינו אלא בייצור מסחרי. מההיכרות שלי עם שוק הקיימות בארץ ובעולם – זה משהו מתקדם".
וקסלר הוא בוגר שנקר ובעל תואר שני בעיצוב אופנה מסנטרל סיינט מרטינס בלונדון, אחד ממוסדות לימוד האמנות הנחשבים בעולם. ב־2021 הקים מותג הנושא את שמו, והוא פועל מתוך אג'נדה של קיימות ומרבה להשתמש בשאריות תעשיית האופנה. הוא מייצר מעודפי בגדים בייצור המוני או משאריות טקסטיל פריטים יחידים במינם. באחרונה, הוא מספר, קיבל שאריות בדים מהמעצבת שחר אבנט. "אני אוהב את ההזדמנות לעכל חומרי גלם שונים", הוא אומר. "קולקציה מהבדים של אבנט תהיה שונה משיתוף הפעולה עם Under the Rock. זה מאפשר לי להיות תמיד בתנועה, להיות נוכח. לפני שהכרנו, לא היתה לי גישה לחומר הזה. זו התוכנית העסקית — הקולקציה מבוססת על שיתוף פעולה, על ההבנה שהתעשייה רוויה בעודפים. אנשים משלמים שכירות בשביל לאחסן ארגזים עם בגדים שאף אחד לא ילבש. זה מופרע".
Under the Rock היא חברה משפחתית שהוקמה ב־2001. הבעלים תומר גוטרמן אומר: "חיפשנו בנרות משהו לעשות עם עודפים. להחזיק הכל בקופסאות במחסנים שעליהם משלמים דמי שכירות, זה לא הגיוני. את הג'ינסים הפגומים אנחנו תורמים לעסק החברתי KitePride שמייצר תיקים גם ממצנחים ומפרשים ימיים ממוחזרים במתפרה קטנה שמספקת פרנסה ושיקום לנשים וגברים היוצאים ממעגל הסחר בבני אדם והזנות. התיקים שמשלבים את בדי הג'ינס נמכרים אצלנו בחנות. אבל אין באמת פתרון, גם אם רוצים לתרום, יש כזה עודף היצע, שרוב הסיכויים שבסופו של דבר זה יגיע לאפריקה". גוטרמן צודק. רבים מבגדי יד שנייה ועודפים שמושלכים מאירופה וארה"ב מגיעים לגאנה, וכ־40% מהם מושלכים לזרם השפכים ולאוקיינוס ויוצרים קילומטרים של פסולת טקסטיל שגורמת נזק אדיר למים ולסביבה.
עד 2017 ייצרה החברה ג'ינסים בסין לחברות אחרות בארץ ובחו"ל ומאז הוקם המותג הם מייצרים לו בלבד ומקיימים שיתופי פעולה עם מעצבים ויוצרים מקומיים, בהם דורין פרנקפורט, משכית ושלי גרוס. יש להם חנות בנווה צדק בתל אביב ואתר אינטרנט שבו אפשר להזמין ג'ינסים ולמדוד בנוחות בבית. "דוד הביא פתרון מדהים והוא מסחרי. זה מיחדוש", אומר גוטרמן. לדברי וקסלר, כשהגה את הדנ"א של המותג שלו, זו היתה נקודת היעד: להגיע לרמה של ייצור מסחרי.”רציתי להשפיע בקנה מידה נרחב יותר. זה הרבה יותר מהבגדים שאני תופר לבד, בעצמי, מהכמות המוגבלת. אני רואה את עצמי כמו דג נקאי שיושב על לווייתנים (דג שמנקה ומסיר טפילים לדג אחר ע”מ)", הוא מחייך. "Under the Rock פיתחו מוצר מדהים ואנחנו לוקחים את גזרת המותן והכיסים המושלמים, למשל, ומוסיפים משהו שלא חשבו עליו".
