עם 29% מהקולות, מרץ ינווט את גרמניה בין ימין קיצוני, טראמפ ומיתון
אחרי שהוביל את מפלגת CDU לניצחון יידרש פרידריך מרץ להקים קואליציה במציאות פוליטית מורכבת. המוקשים שבדרך: עקרון פוליטי המונע חבירה לימין הקיצוני, תקרת חוב נוקשה ודרישת ארה"ב להגדלת המימון הגרמני לברית נאט"ו
אזרחי גרמניה הגיעו אתמול לקלפיות במספרי שיא כדי לקבוע את עתידה של גרמניה — 82.5% הצבעה, השיעור הגבוה ביותר מאז בחירות 1987 — אך בסוף יום הבחירות מצאו את עצמם באי־ודאות. מפלגת הימין־מרכז, הנוצרים־דמוקרטים (CDU/CSU), אומנם ניצחה עם 29% מהקולות, אבל ללא רוב ברור וללא שותף קואליציוני טבעי, כאשר כוחות משמאל ומימין מערערים את יציבות המפה הפוליטית.
בראש המפלגה המנצחת עומד פרידריך מרץ, שצפוי להתמנות לקנצלר הבא. מרץ התחייב לאחד את המדינה ואת האיחוד האירופי, תוך שהוא מציב דגש על חיזוק עצמאותה של גרמניה ביחס לארצות הברית. עם זאת, ניצבת בפניו משימה מורכבת: התחזקות הימין הקיצוני, שהוזנה מתחושת חוסר השליטה על סוגיית ההגירה, הביאה לפיצול פוליטי עמוק ולשיתוק ממשלתי.
מפלה צורבת לאולף שולץ
מפלגת הימין הקיצוני AfD, שהוקמה רק לפני 12 שנים, רשמה הישג חסר תקדים כאשר הכפילה את כוחה והגיעה למקום השני עם 21% מקולות הבוחרים. מפלגת השלטון היוצאת, ה־SPD, נחלה מפלה צורבת וזכתה ל־16.4% בלבד, מהתוצאות הגרועות בתולדותיה. במקביל, גם מפלגת השמאל הקיצוני Die Linke התחזקה, עם 8.7% מהקולות. תוצאה זו מציירת תמונה פוליטית מקוטבת ומקשה על גיבוש קואליציה יציבה.
מרץ (69), שמעולם לא כיהן כשר, מנסה את כוחו בזירה הפוליטית הגרמנית כבר מעל 20 שנה. בתחילה ניסה לאתגר את הנהגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, אבל אחרי שהפסיד לה, חדל ממאמציו והמתין לפרישתה. ב־2018 הוא חזר לזירה הפוליטית ולהנהגת המפלגה. אף שרשם ניצחון בבחירות השבוע, מרץ מאוגף על ידי מפלגות הימין והשמאל הקיצוניות. ההישג הוא גם רחוק מזה שרשמה מרקל בסבב הבחירות הלפני אחרון שלה ב־2013, אז זכתה ב־41% מקולות הבוחרים. בסבב האחרון ב־2017 זכתה מרקל ב־33% מהקולות.
לנוכח התוצאות, האפשרות הריאלית ביותר עבורו היא הקמת קואליציה צרה עם ה־SPD — צעד שיבטיח לו רוב דחוק של 16 מושבים בפרלמנט המונה 630 חברים. עם זאת, פערים אידיאולוגיים עמוקים בין המפלגות, שהעמיקו בשנים האחרונות תחת הנהגתו כראש האופוזיציה לממשלתו של הקנצלר היוצא אולף שולץ, עלולים להקשות על המהלך. בד בבד, פרישתו הצפויה של שולץ בעקבות "התוצאה המרה" שרשמה מפלגתו עשויה לרכך את עמדות ה־SPD ולהקל על המשא ומתן הקואליציוני. "הוענק לנו מנדט שלטוני ברור, ואנחנו מקבלים אותו", אמר מרץ בוועידת המפלגה היום. "אם נבחן את חלוקת המושבים בבונדסטאג, נראה שאנחנו בעמדה להקים קואליציה שחורה־אדומה וזה בדיוק מה שבכוונתנו לעשות". הגוש השמרן מזוהה בצבע השחור בעוד ה־SPD מזוהים כאדומים, כאשר יחד הם מכונים "הקואליציה הגדולה". מרץ צפוי היה להיפגש כבר היום עם בכירי ה־SPD כדי לפתוח במשא ומתן.
על אף האתגרים בהרכבת הממשלה, מרץ הבהיר כי הוא נחוש להקים קואליציה במהירות כדי להתמודד עם האתגרים הפוליטיים והכלכליים הרבים העומדים בפני גרמניה והאיחוד האירופי. "העולם לא יחכה לנו", הצהיר עם סגירת הקלפיות, והוסיף כי על גרמניה לבחון מחדש את הסדרי הביטחון שלה לנוכח השינויים בממשל האמריקאי. "לא הייתי מעלה על דעתי שאצטרך לומר דבר כזה, אבל בעקבות הצהרותיו של דונלד טראמפ, ברור שהאמריקאים, לפחות הממשל הנוכחי, מפגינים אדישות מדאיגה לגורלה של אירופה", הזהיר.
קיצוצים בתוכניות רווחה
ברקע החששות הביטחוניים, המחייבים תוספות משמעותיות לתקציב ההגנה, גרמניה מצויה במיתון העמוק והמתמשך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. מרץ, שבעברו שימש פיננסייר בכיר בתאגידים כמו בלאקרוק ו־HSBC, הבטיח להוביל רפורמות מרחיקות לכת במטרה להחזיר את הכלכלה הגרמנית למסלול צמיחה. בין היתר, הוא התחייב לממן השקעות ציבוריות באמצעות קיצוצים בתוכניות רווחה, צמצום הבירוקרטיה וביצוע רפורמה בבלם החוב — מנגנון המעוגן בחוקה מאז 2009, המגביל את יכולתה של הממשלה ללוות כספים ומחייבה לשמור על גירעון מבני שאיננו עולה על 0.35% מהתמ"ג. שבוע לפני הבחירות התריע מרץ, כי "המודל העסקי של גרמניה נעלם" אך הדגיש: "התעשייה הגרמנית נותרה חזקה".
על מנת לייצב את הכלכלה, על גרמניה לגייס עשרות מיליארדי יורו, זאת נוסף על התקציבים הדרושים להגדלת חלקה במימון ברית נאט"ו, בהתאם לציפיות טראמפ. משימה זו תחייב את מרץ לבחון שתי אפשרויות — שינוי מנגנון בלם החוב או הקמת קרן חוץ־תקציבית ייעודית. שני המהלכים כרוכים בשינויים חוקתיים, המצריכים רוב של שני שלישים בפרלמנט. במקרה כזה עלול מרץ להיתקל במיעוט חוסם מצד שתי המפלגות הקיצוניות, ה־AfD וה־Die Linke, שלכל אחת מהן התנגדות עקרונית לשינויים המוצעים. בעוד ה־AfD תומכת בהגדלת תקציב הביטחון אך מתנגדת למימון סיוע לאוקראינה, Die Linke דווקא תומכת בהקלות פיסקאליות אך מתנגדת להגדלת הוצאות הביטחון.
תחת עקרון "חומת האש" המקובל בגרמניה מאז תום מלחמת העולם השנייה, שלפיו אין להישען על קולות הימין הקיצוני, התחייב מרץ כי לא ישתף פעולה עם ה־AfD. לפיכך הוא ייאלץ לחזור ולשריין את תמיכת Die Linke, מה שעשוי לחייבו לפשרות משמעותיות ולעורר התנגדות עזה במפלגתו. חוגים שמרניים ב־CDU/CSU, המתנגדים לשיתוף פעולה עם השמאל, עשויים להקשות על אישור הרפורמות, בעוד העמדות הספקניות בתוך המפלגה עצמה עשויות להקשות על השגת רוב פרלמנטרי להגמשת בלם החוב.
