לחצי שכר וביקוש למוצרים: להגירה לארה"ב יש השפעה מורכבת על האינפלציה
לחצי שכר וביקוש למוצרים: להגירה לארה"ב יש השפעה מורכבת על האינפלציה
לפי מחקר, ההגירה משפיעה על ההיצע - המחסור בעובדים מצטמצם ופוחתים לחצי השכר; מנגד, גדל הביקוש לסחורות ושירותים, ומתווספים לחצי שכר ובסוף היום עולה גם האינפלציה; בנוסף, קצב התייקרותן של הסחורות התמתן, אך קצב ההתייקרות של דירות ושכר דירה עלה
אחת השאלות המרתקות והמכריעות שעשויות להשפיע על הכלכלה העולמית השנה הינה מדיניות צמצום ההגירה, המתהווה הן בארצות הברית והן ביבשת אירופה, והשלכותיה המרחיבות הפוטנציאליות על קצב האינפלציה. זאת, דווקא שעה שהריביות בעולם עלו ועודן גבוהות, על מנת להוריד את האינפלציה לרמות היעד של 2 אחוזים.
אתמול פורסם כי האינפלציה בארה"ב עלתה בדצמבר ל-2.9%. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בחודש החולף ב-0.4% בחישוב חודשי. מדד הליבה, שמנטרל את מחירי המזון והאנרגיה שנחשבים לתנודתיים, עלה ב-0.2%.
לפי נתוני קרן המטבע, משנת 2021, עם תום הקורונה, הצטרפו 4.6 מיליון מהגרים לכוח העבודה של ארצות הברית, כ-3% מכוח העבודה. הקרן מציינת כי בתוך כך זינקה האינפלציה והגיעה ל-5.6% לפני שירדה לאזור של קצת מעל 2 אחוזים כיום.
נוכח החפיפה בין שתי התופעות, החליטו כלכלי הקרן לבחון אם יש כאן קשר סיבתי.
כידוע, נושא צמצום ההגירה פועל בד בבד עם תהליכים כמו דה-רגולציה שעוברת הכלכלה הגלובלית, שגם להם השפעה אינפלציונית דווקא.
כלכלני קרן המטבע בדקו את הנושא ובמחקר שערכו ופורסם באתר הקרן הם התייחסו לארצות הברית, היכן שכניסתו הקרובה של הנשיא הנבחר דונאלד טראמפ לבית הלבן, ומתן קדימות לנושא צמצום ההגירה במצע הבחירות הכלכלי-חברתי שלו, מעוררים עניין רב, שלא לומר חשש.
החוקרים בדקו כיצד השפיעה כניסת מהגרים לארצות הברית עד כה על קצב האינפלציה.
כפי שמוסבר במאמר – ואני חושב שכדאי להדגיש זאת בטור זה – ההגירה משפיעה הן על ההיצע והן על הביקוש. בצד ההיצע, מצטמצם המחסור בעובדים ופוחתים לחצי השכר. מנגד, בצד הביקוש, גדל הביקוש לסחורות ושירותים, מתווספים לחצי שכר ובסוף היום עולה גם האינפלציה.
ובכן, מהמחקר עולה, כי כאשר היקף ההגירה הכפיל את עצמו, הדבר גרע 0.1 עד 0.2 אחוז מקצב האינפלציה השנתי.
עוד לפי המחקר, להגירה לתוך ארצות הברית היו השפעות מנוגדות: קצב התייקרותן של הסחורות התמתן, אך קצב ההתייקרות של דירות ושכר דירה עלה.
ממצא זה מעניין שכן ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בארצות הברית ב-5.1% ואילו סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה 4.7%, בערך פי 2 משיעור העלייה הכללי של מדד המחירים לצרכן. מדובר באחד הנושאים הכלכליים-חברתיים הבולטים ביותר על סדר היום.
עוד נמצא כי כשמדובר בשירותים אחרים – אחד הרכיבים שמקשים על האינפלציה לרדת וגורמים לה להיות "דביקה" יותר – לא הייתה לגידול בהגירה לתוך ארצות הברית השפעה מובהקת.
ממצא מעניין נוסף קושר את רמת ההשכלה של המהגרים לתוך ארצות הברית על המשתנים שהזכרתי. כך, ככל שהמהגרים משכילים פחות ונמצאים בגילאי עבודה – השפעתם כפולה ואף משולשת. אולם, כשמדובר במהגרים משכילים יותר, לא ניכרת השפעה של ממש על האינפלציה, אם כי קצב ההתייקרות של מחירי הדיור עולה.
בשורה התחתונה, מתברר כי השפעת ההגירה על האינפלציה אינה פשוטה, אלא מורכבת:
היכן שיש תחלופה גבוהה בין הון לעבודה, גידול בהגירה תומך בהתמתנות ההתייקרויות, ולהפך. לכן מחירי מוצרים (תחלופה גבוהה) התמתנו, אך הדיור (תחלופה נמוכה) התייקר.
הגירה משכילה יותר/פחות מתיישבת עם התמתנות/התגברות של עליות מחירים.
לבסוף, חוץ משוק הדיור, בשאר השווקים ההשפעה לטווח הארוך (כשההגירה נטמעת) כמעט אפסית.
לכן, סביר להניח כי אופן הטיפול של הממשל החדש בבית הלבן בסוגיית צמצום ההגירה יהיה הדרגתי ותלוי בהרכב ההגירה, מאפייניה והסקטורים המושפעים ממנה.
לדוגמא, אם מהגרים משכילים יותר, בשווקים עם תחלופת הון-עבודה גבוהה יותר, מסייעים להתמתנות האינפלציה, ייתכן כי פעילות להגברת ההשכלה בקרבם תוכל להחליף/לצמצם את הצורך בצמצום ההגירה.
רונן מנחם הוא כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות.
