מאסק, מכסים וגירוש מהגרים: כהונת טראמפ השנייה יוצאת לדרך
מאסק, מכסים וגירוש מהגרים: כהונת טראמפ השנייה יוצאת לדרך
בטקס שנדד למתחם סגור בגלל טמפרטורות מקפיאות בוושינגטון הבירה יושבע היום דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. כהונתו השנייה צפויה להיות קיצונית ונחרצת יותר מהראשונה והוא ישיק אותה עם מספר שיא של צווים נשיאותיים, מכסי סחר גורפים, ביטול תוכניות ירוקות ופשיטה המונית של סוכני הגירה על שיקגו
דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית ה־45, יושבע היום בטקס צנוע מכפי שוודאי היה חפץ בו, זאת בשל טמפרטורות מקפיאות במיוחד שישררו בוושינגטון הבירה. איל הנדל"ן, שהפך כוכב ריאליטי ואז לנשיא המעצמה החזקה בעולם, ייאלץ להישבע אמונים במתחם סגור ללא קהל ענק ברקע. "זה יהיה טקס השבעה מקורה ויפיפה", אמר בהודעה על שינוי המיקום.
במקביל לצניעות הטקס, טראמפ לא ויתר על חגיגות מסוג אחר: ביום שישי השיק הנשיא הנכנס מטבע קריפטו משלו — $TRUMP — מהלך המשקף בצורה הטובה ביותר את גישתו האוהדת למטבע הווירטואלי ואת התחייבותו להפוך את ארצות הברית לבירת הקריפטו העולמית. המטבע זינק עם השקתו ב־600% לשווי שוק של 72 מיליארד דולר. בכך, בשילוב נכסיו הקיימים, נכנס טראמפ לראשונה לרשימת 25 עשירי עולם.
עידן טראמפ השני צפוי להיות שונה מהראשון — קיצוני, נחרץ וגס יותר. הנשיא החדש־ישן כבר הבטיח לחתום על "מספר שיא" של צווים נשיאותיים, שיעמוד, לדבריו, על יותר מ־100. בנוסף, הוא דרש מחברי הקונגרס הרפובליקנים בשני הבתים להתחייב להאיץ אישור מינויים לתפקידי מפתח בקבינט. המינויים עצמם מעוררי מחלוקת אף יותר מבעבר, ביניהם מתנגד החיסונים רוברט קנדי ג'וניור שימונה לשר בריאות, ופם בונדי, המסרבת להכיר בתוצאות בחירות 2020, שתכהן כשרת המשפטים.
מלחמות סחר
צרפת וגרמניה יגיבו ביד קשה
טראמפ התמודד שלוש פעמים על נשיאות ארצות הברית, ובכל אחת מהן התחמש באותה סיסמה — Make America Great Again. הסיסמה, שהפכה מאז לסמל של תנועת מאמיניו (MAGA), משמשת עוגן למדיניותו הכוללת ומדגישה את עקרון "אמריקה תחילה". לפי עקרון זה, שאיפות בינלאומיות של ארצות הברית הופכות משניות, בעוד האינטרסים המקומיים תופסים קדימות. הרעיון לפיו מעצמה עולמית צריכה לעתים להקריב שגשוג מיידי למען הובלת הסדר העולמי נדחה לחלוטין על ידי טראמפ. התחום הראשון שבו יישם עיקרון זה הוא הסחר הבינלאומי.
טראמפ, הרואה עצמו איש כלכלה וסוגר עסקאות מוכשר, מאמין שכל חוסר איזון בסחר עם השותפות צריך להיפתר מיד. מבחינתו, הסחר עצמו הוא כלי להשגת יעדים מדיניים. כך, למשל, אם יש לו בעיה עם מהגרים בגבול הדרומי של ארצות הברית, הוא משית מכסים של 20% על מקסיקו. אם קיימות בעיות של הברחות סמים בגבול הצפוני, הוא מטיל מסים דומים על קנדה. ואם דרום קוריאה מייצאת יותר מכפי שהיא מייבאת מארצות הברית, הוא מטיל עליה את עלויות הביטחון של הכוחות האמריקאים המוצבים במדינה.
אירועי השבועות האחרונים הראו כי הצלחתה של שיטה זו מוגבלת. בשלב הראשון היא יצרה תגובה מהירה מצד שותפות הסחר, שפעלו לשימור היחסים עם ארצות הברית. כך, למשל, ראש ממשלת קנדה היוצא ג'סטין טרודו טס למאר־א־לאגו כדי לנסות ולהרגיע את המשבר. במקביל, דרום קוריאה, אף שהיא מתמודדת עם משבר פוליטי פנימי חריף, החלה לבחון דרכים לחמם מחדש את יחסיה עם ארצות הברית. עם זאת, לאחר השלב הראשוני, גישה זו יצרה גם עוינות גוברת בזירה הבינלאומית, וכלכלות מובילות אירופיות כמו צרפת וגרמניה כבר הכריזו על כוונתן להטיל מכסים משלהן על מוצרים אמריקאיים. סין, מצידה, הגבילה את המשלוחים של רכיבים חיוניים כמו סוללות ליתיום, שממלאים תפקיד מרכזי בתעשיות האמריקאיות.
מעבר להשפעה הישירה, ההתרחקות של ארצות הברית מתפקידה כמנהיגת הסדר העולמי יוצרת ואקום — מה שעשוי לעודד את סין ואפילו רוסיה, לתפוס מקום מרכזי יותר בזירה הבינלאומית, תוך ניצול חולשתה היחסית של ארצות הברית תחת מדיניות "אמריקה תחילה".
הגבלים עסקיים
בכירי הטק מקווים לגמישות רגולטורית
בסוף השבוע הוסר החסם המשפטי האחרון ואפליקציית טיקטוק נאסרה לשימוש בארצות הברית. המהלך, שהחל בקדנציה הראשונה של טראמפ, עבר כעת טוויסט נוסף, כאשר הנשיא החדש־ישן בחר הפעם בגישה שונה לחלוטין. בכהונה הראשונה לחץ טראמפ על סגירת הרשת החברתית הפופולרית ואילו כעת הוא צפוי לבטל את האיסור ולהעניק לטיקטוק 90 ימי חסד נוספים לפחות. שינוי הגישה כלפי החברה הסינית לא קרה מעצמו והוא תוצר של לחץ שהפעילו עליו טייקוני הטכנולוגיה, בראשם אלון מאסק.
מאסק, שתרם כ־277 מיליון דולר לקמפיין הבחירות של טראמפ, נמצא בקשר הדוק עם סין. מפעל טסלה הגדול ביותר של החברה, הנמצא בשנגחאי, מהווה צומת קריטי לעסקיו, ולכן קשרים חיוביים עם הממשל בבייג'ינג הם אינטרס עסקי מהותי עבורו. מאסק הוביל את הלובי שהשפיע על טראמפ לאמץ גישה פשרנית יותר כלפי טיקטוק. למאסק הצטרפו בכירים נוספים מתעשיית הטכנולוגיה, בהם מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, וג'ף בזוס, מייסד אמזון. אף שבקדנציה הראשונה הם ביקרו את טראמפ ואת מדיניותו, הפעם הם בחרו להתייצב לצידו בתקווה לרכך את עמדותיו כלפי כוחן של חברות הטכנולוגיה הגדולות. מבחינתם, ממשל טראמפ השני מציע הזדמנות לשיקום היחסים עם הרגולטור, לצד גישה נוחה יותר להמשך ההתנהלות העסקית, הן בארצות הברית והן בשווקים הבינלאומיים.
כמחווה של רצון טוב, עם בחירתו של טראמפ ביטל צוקרברג את שיטת בדיקת העובדות שהקים בפייסבוק לפני כמעט עשור. מהלך זה הפך את הרשתות החברתיות שבניהולו — פייסבוק, אינסטגרם ואחרות — לנטולות כלי צנזורה משמעותיים. כעת הן מסתמכות בעיקר על "הערות קהילה", מערכת מבוססת משתמשים שהשיק מאסק ב־X, לאחר שרכש את החברה ב־2022.
צוקרברג, בזוס ובכירים נוספים בתעשייה מקווים כי ממשלו החדש של טראמפ ינהג בגישה פחות עוינת כלפי עסקיהם, במיוחד בנושאים של הגבלים עסקיים. בתקופת ממשל ביידן, לינה קאהן, שעמדה בראש רשות הסחר הפדרלית (FTC), יצרה תנאים קשים לענקיות הטכנולוגיה. היא מנעה רכישות ומיזוגים ופתחה בחקירות נגד גוגל, אמזון ואפל סביב התנהגות מונופוליסטית. קאהן היתה כוח משמעותי בממשל ביידן, אך גם גורם שנוי במחלוקת בתעשייה, כולל בקרב תומכים מסורתיים של המפלגה הדמוקרטית. עם סיום כהונתו של ביידן, טייקוני הטכנולוגיה מצפים לראות גם סוף לתקופה זו.
אלון מאסק
יחזיק בכוח השפעה אדיר
תופעה מפתיעה במיוחד בממשלו החדש של טראמפ היא מעמדו הייחודי של האיש העשיר בעולם. מאסק, שהשקיע אנרגיות אדירות בקמפיין הבחירות, השיג לעצמו תפקיד חסר תקדים: מנהל משרד היעילות הממשלתית (Department of Government Efficiency, או DODGE). המשרד, שיהיה ממוקם במתחם הבית הלבן, אמנם מוגדר כגוף ייעוץ חיצוני, אך השפעתו צפויה להיות אדירה. מאסק עצמו התחייב לקצץ 2 טריליון דולר מתקציב ארצות הברית — יעד שנתפס בעיני רבים כבלתי אפשרי ללא פגיעה משמעותית בממשל ובשירותים שהוא מספק לאזרחיו.
השפעתו של מאסק אינה מסתכמת רק ברפורמות תקציביות. כבר עתה הוא משמש כנושא הלפיד עבור קשרי ממשל טראמפ לעולם העסקי, עם מעמד יוצא דופן כלוחש לאוזנו של הנשיא. דוגמה לכך נרשמה בחודש שעבר, כאשר הקונגרס עמל על אישור תקציב חירום למניעת השבתת הממשל. ביום ההצבעה, יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון, רפובליקני ותומך טראמפ, העלה את ההצעה להצבעה. אך אז מאסק התערב, צייץ נגד ההצעה כ־150 פעמים, וקרא להחלפת כל חבר קונגרס שיתמוך בה. הציוצים עשו את שלהם. הרפובליקאים הקשיבו וההצעה נפלה. ג'ונסון, בתגובה נדירה, הסביר מאוחר יותר בריאיון לפוקס ניוז, כי הוא עצמו פנה למאסק וניסה לשכנעו בנחיצות ההצעה, כאילו הוא מחויב לתת דין וחשבון למיליארדר הלא נבחר.
עם זאת, הקרבה בין מאסק לממשל טראמפ איננה נטולת מחלוקות. חילוקי דעות צפויים להתגלע בינו לבין מחוקקי ה־MAGA, שמחזיקים בעמדות סותרות לשלו במספר סוגיות מהותיות. אחת מהן נגעה לתוכנית הוויזות H-1B, שמעניקה אשרות עבודה ל־85 אלף עובדים בעלי "עיסוק מיוחד" מדי שנה — תוכנית המשרתת בעיקר את תעשיית ההייטק. בעוד שתומכי טראמפ ממחנה "אמריקה תחילה" קוראים לביטולה, מאסק טען כי התוכנית היא "עמוד התווך של החדשנות האמריקאית". טראמפ, באופן לא שגרתי, התייצב לצד מאסק. "זו תוכנית מעולה, השתמשתי בה הרבה פעמים," אמר בדצמבר, ובכך חתם את הוויכוח.
הגירה
בשלב ראשון יגורשו מהגרים לא חוקיים
אחת מהבטחות הבחירות הפופולריות ביותר של טראמפ היתה הטיפול בסוגיית המהגרים הלא חוקיים. במהלך כהונת ביידן, הגבול הדרומי של ארצות הברית חווה את גלי ההגירה הגדולים ביותר אי־פעם, מצב שעורר דאגה רבה בציבור האמריקאי, משמאל וגם מימין. סגנית הנשיא קמלה האריס הופקדה על הטיפול במשבר הגבול, אך הממשל נתפס ככזה שלא הצליח להכילו. בשיא המשבר חצו לפי הערכות כ־4,000 מהגרים את הגבול הדרומי מדי יום.
משימת הגירוש שטראמפ הבטיח לבוחריו היא היסטורית בהיקפה. לפי הערכות, מאז 2020 נכנסו לארצות הברית כ־10 מיליון מהגרים, חוקיים ולא חוקיים. אף שהם הקלו על המחסור החריף בכוח עבודה, בעיקר במשרות בעלות שכר נמוך, קיים קונצנזוס רחב בארצות הברית שמדובר במספרים גדולים מדי. עיקר הביקורת מופנית כלפי המהגרים הבלתי חוקיים, שרבים מהם נכנסו תחת בקשות למקלט. בתוך קטגוריה זו טראמפ מתכנן להתמקד בשלב ראשון במהגרים בלתי חוקיים שביצעו עבירות, קטנות כגדולות, מאז נכנסו למדינה. "אנחנו חייבים להוציא את הפושעים מהמדינה," אמר בשבוע שעבר. "זה יתחיל מוקדם מאוד".
לפי הודעת צאר ההגירה של טראמפ, טום הומן, מבצעי הגירושים ההמוניים יתמקדו בתחילה בערים הגדולות, כשהעיר שיקגו תהיה הראשונה. לפי הערכות, המבצע צפוי להתחיל כבר בשבוע השני לכהונת טראמפ, וישתתפו בו כ־200 סוכני הגירה. "אנחנו הולכים להתחיל ממש כאן בשיקגו, אילינוי", אמר הומן במסיבת עיתונאים שקיים בעיר. "ואם ראש עיריית שיקגו לא רוצה לעזור, הוא יכול לזוז הצידה. אבל אם הוא יפריע לנו, אם הוא ישכן או יסתיר ביודעין מהגר לא חוקי, אני אעמיד אותו לדין", הזהיר. מאז אוגוסט 2022 הגיעו לשיקגו, הנחשבת "עיר מקלט", כ־50 אלף מהגרים. חלקם באמצעות אוטובוסים שארגן מושל טקסס, שבהם הועברו רק מבקשי מקלט.
משבר האקלים
פרויקטים ירוקים בדרך לפח
דונלד טראמפ חוזר לבית הלבן כשהוא חמוש בהבטחות עבור תעשיית הנפט והגז, שהזרימה תרומות נדיבות לקמפיין שלו, ובאיומים לחסל את היוזמות האמריקאיות בתחומי המאבק במשבר האקלים. למעשה, טראמפ התחייב לחתום הישר עם כניסתו לתפקיד על היקף נרחב של צווים שתכליתם ביטול שורה ארוכה של החלטות סביבתיות שקיבל ממשל ביידן — במטרה להגדיל משמעותית את הפקת הדלקים המזהמים ולחזק את התעשייה.
שנותיו של הנשיא ג'ו ביידן בבית הלבן לא בלמו את תעשיית הנפט והיא דווקא צמחה משמעותית מכ־650 מיליון טונות שהופקו ב־2018 ליותר מ־800 מיליון טונות ב־2023, שיא כל הזמנים. אולם במקביל העביר ממשל ביידן חוקים שמטרתם להאיץ את המעבר לאנרגיה נקייה, כמו החוק להפחתת האינפלציה וחוק התשתיות.
חזרתו של טראמפ והשליטה הרפובליקנית בסנאט ובבית הנבחרים יביאו להיפוך רוב יוזמות האקלים. כך, הנשיא הנבחר, שהגדיר את שינויי האקלים "הונאה", התחייב לחסל פרויקטים של טורבינות רוח כבר ביומו הראשון בתפקיד, לצד ביטול תקנות הנוגעות לזיהום אוויר של כלי רכב. ברוח ססמתו מוטית תעשיית הנפט — "Drill baby drill" — תוכניתו היא להוציא שוב את ארצות הברית מהסכמי האקלים של פריז (מהלך שיכניס אותה לרשימה מפוקפקת המונה את איראן, לוב ותימן), וכן לבטל את התקנות לצמצום פליטות ולהמשיך ולתקוף מחקרים מדעיים בתחום ההתחממות הגלובלית.
הנסיגה מהסכמי פריז מאיימת לפגוע במימון האקלימי למדינות מתפתחות, מה שיקשה עליהן לעבור לאנרגיה ירוקה ולהתגונן מפני נזקי האקלים הגוברים. אבל ההבטחה של טראמפ להצעיד את ארצות הברית אחורה בכל הנוגע להשקעות בטכנולוגיה ובאנרגיה נקייה עשויה לפגוע גם במדינתו שלו, זאת בעוד העולם מאמץ את המעבר לאנרגיה הירוקה שהופכת זולה ונפוצה יותר משנה לשנה. ניתוח שפרסמה לאחרונה קואליציית Net Zero הראה כי הבטחתו של טראמפ לבטל מדיניות אקלים משמעותית שאושררה בתקופת ביידן מאיימת לנתב השקעות בשווי 80 מיליארד דולר למדינות אחרות ולעלות לארצות הברית עד 50 מיליארד דולר באובדן יצוא. זאת תוך ויתור על דומיננטיות לסין ולמעצמות מתעוררות אחרות במרוץ לייצור מכוניות חשמליות, סוללות ואנרגיית שמש ורוח.
כך למשל, חוק הפחתת האינפלציה לבדו, על תמריציו לאנרגיה נקייה, הביא לייצור כ־300 אלף משרות. במקביל, הרוב המכריע של 150 מיליארד דולר בהשקעות זרם לאזורים הנמצאים בשליטה רפובליקנית. טראמפ, לעומת זאת, כינה את ההוצאה הזו בזבזנית והבטיח למחוק אותה. "אני אבטל מיד את התרמית הירוקה החדשה", אמר ערב ניצחונו בבחירות. "התרמית הגדולה ביותר בהיסטוריה של כל מדינה".
