טראמפ חוזר לבית הלבן ומכריז מלחמה על האנרגיה הירוקה
טראמפ חוזר לבית הלבן ומכריז מלחמה על האנרגיה הירוקה
נשיא ארה"ב הנכנס לא מבזבז זמן: ביטל בצו נשיאותי את התוכניות הירוקות של ביידן, הכריז על מצב חירום אנרגטי והוציא את המעצמה מהסכם האקלים של פריז. "יש לנו את הכמות הגדולה ביותר של נפט וגז בעולם, ואנחנו הולכים להשתמש בה", הבטיח. המשמעות: פגיעה בפרויקטי אנרגיה מתחדשת והאצת קידוחי נפט וגז באזורים רגישים
לא מבזבז זמן: נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, חתם הלילה על שורה של צווים ההופכים את סדר העדיפויות של הממשל בארה״ב בנושאי אקלים וסביבה, וביטל למעשה החלטות ותקציבים שהוביל קודמו בתפקיד, ג׳ו ביידן. יעדי האקלים ושיתוף הפעולה העולמי בנושא ייזנחו, פרויקטי אנרגיה מתחדשת והמעבר לרכב חשמלי ייפגעו, וארה״ב תדהר לאישור של קידוחי נפט וגז, גם באזורים רגישים.
הנשיא הנכנס הבטיח אתמול: "יש לנו את הכמות הגדולה ביותר של נפט וגז מכל מדינה על פני כדור הארץ, ואנחנו הולכים להשתמש בה. נוריד מחירים, נמלא שוב את הרזרבות האסטרטגיות שלנו עד לפסגה ונייצא אנרגיה אמריקאית לכל העולם. נחזור להיות אומה עשירה, וזהב נוזלי מתחת לרגלינו הוא שיעזור לעשות זאת".
בעוד שכדור הארץ דוהר במסלול של התחממות מסוכנת שמגבירה באופן ניכר את תדירותם ועוצמתם של אירועי הקיצון האקלימיים, וכשבקליפורניה החלו לנשב שוב רוחות עזות המאיימות ללבות את אש השריפות שעדיין לא כבו לחלוטין, טראמפ, שמכנה את שינויי האקלים ״מתיחה״, בוחר דווקא להגביר את פליטות גזי החממה של מדינתו. בשנה שעברה הגיעה ארה"ב לרמות הפקת הנפט הגבוהות בהיסטוריה שלה, עם 13.2 מיליון חביות נפט גולמי ביום ושיא של הנפקת 758 רישיונות לקידוחי נפט וגז.
המדיניות המוצהרת של טראמפ, שלקמפיין הבחירות שלו תרמה תעשיית הדלקים 75 מיליון דולר, כוללת הכרזה על "מצב חירום אנרגיה לאומי"; החזרה לאחור של תקני פליטות הרכב של הממשל הקודם - שפורסמו במרץ האחרון; ופרישה של ארה"ב מהסכם פריז, שהוא הסכם בינלאומי גדול שנועד להפחית את השפעות ההתחממות הגלובלית. טראמפ אמר במהלך נאום ההשבעה השני שלו כי יכריז על "מצב חירום אנרגטי לאומי" במהלך יומו הראשון בתפקיד והבטיח "לקדוח, מותק, לקדוח״, ולבטל את מאמציו של ביידן להצמיח את מגזר האנרגיה הנקייה, אותו כינה ״התרמית החדשה הירוקה״, תוך הסרת כל המגבלות על תעשיית הדלקים המזהמים המשגשגת של ארה״ב.
בעוד שבשנים האחרונות הכריזו מדינות וערים רבות בעולם על ״מצב חירום אקלימי״ במטרה להמחיש את הצורך והדחיפות לפעול לבלימת השינויים ההרסניים, הכריז אתמול טראמפ על ״מצב חירום באנרגיה״, במדינה שנחשבת ליצרנית וליצואנית הגדולה ביותר של נפט וגז בעולם בשנים האחרונות. אף נשיא מעולם לא הכריז על "חירום לאומי באנרגיה", אבל "מצבי חירום באנרגיה" אזוריים הוכרזו בשנות ה-70, כאשר היה מחסור בדלקי מאובנים. ההכרזה של טראמפ עשויה לאפשר לו לבטל בפועל החלטות של ממשל ביידן, שהגביל קידוחים במקומות רגישים סביבתית דוגמת אלסקה. מטרת ההכרזה כעת היא להזניק את הייצור בארה״ב. תקנות החירום אף מאפשרות לנשיא להשעות תקנות סביבתיות על התעשייה.
בין היתר, צוין בצו עליו חתם טראמפ: ״שלמות והרחבה של תשתיות האנרגיה של אומתנו - מחוף לחוף - היא עדיפות מיידית ודחופה להגנת הביטחון הלאומי והכלכלי של ארצות הברית. חיוני שהממשל הפדרלי ייתן עדיפות ראשונה לרווחתם הפיזית והכלכלית של העם האמריקאי. יכולתה של ארצות הברית להישאר בחזית החדשנות הטכנולוגית תלויה באספקה אמינה של אנרגיה ובשלמות רשת החשמל של אומתנו״.
בין היתר, הצו כולל סעיפים כמו הענקת "אישורי חירום" לחברות כדי להקל על זיהוי, ייצור וזיקוק על אדמות פדרליות, כך גם על הקלה באספקה ועוד. בעוד שטראפ מכריז על ״חירום לאומי באנרגיה״, הוא דווקא החליט במקביל להפסיק את החכירה וההיתרים לפרויקטים של אנרגיית רוח בים וביבשה, במטרה לצמצמם ככל הניתן. בשלב הראשון מדובר בעצירה זמנית, שעה ששר הפנים יידרש לבדוק את נוהלי החכירה והקמת חוות הרוח באדמות פדרליות.
פגיעה גם ברכב החשמלי
טראמפ אף הצהיר כי “יסיים את הגרין ניו דיל” ו”יבטל את המנדט לרכב חשמלי”, בהצהרה המתייחסת לכללים מתקופת ביידן, המסדירים פליטות מצינור הפליטה הן מרכבים רגילים והן מרכבים כבדים. ״נציל את תעשיית הרכב שלנו ונשמור על ההבטחה הקדושה שלי לעובדי הרכב האמריקאים הנהדרים שלנו”, אמר טראמפ. “במילים אחרות, תוכלו לקנות את המכונית שתבחרו”.
טראמפ הציג באופן מוטעה את הכללים מתקופת ביידן, שלא דרשו מאמריקאים לקנות סוג מסוים של רכב, אלא קבעו ממוצע של פליטות מותרות בכל צי הרכבים המוצעים של יצרן רכב. הם השפיעו רק על מכוניות חדשות שיועדו לייצור משנת 2027 עד 2032.
אותן תקנות לא אסרו מכירת רכבים מזהמים, אלא שאפו להפחית את כמות הזיהום שלהם – שגם נפלטת בגובה האף במרחב הציבורי ומובילה לתמותה מזיהום אוויר. התקנים השונים כללו גם מנועי בעירה פנימית משופרים ויעילים יותר, לצד מכוניות היברידיות או חשמליות לחלוטין.
כך או כך, טראמפ ביטל צו לא מחייב הקובע כי עד 2030 כמחצית מכלי הרכב החדשים שיימכרו צריכים להיות רכבים חשמליים. הוא גם הורה לעצור את חלוקת הכספים הממשלתיים לתחנות טעינה לרכב חשמלי (מתוך קרן של כ-5 מיליארד דולר), וקרא למדינות להפסיק לאמץ חוקים הנוגעים לרכבי אפס פליטות. הצהרות נוספות של טראמפ, הדורש לבטל זיכויי מס לצרכנים ויצרנים וכך גם תקנים ברמת המדינה עצמה, דורשות פעולות רגולטוריות ארוכות טווח, ולא יכולות להתבצע במחי חתימה.
טראמפ פרש שוב מהסכם פריז
טראמפ אף עמד במילתו, ו-30 דקות לאחר השבעתו משך את ארה״ב מהסכמי האקלים העולמיים (הסכם פריז). ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף תוך שנה. הסכם פריז אושרר במקור בוועידת האקלים השנתית של האו"ם (הידועה גם בשם ועידת הצדדים, או COP), בשנת 2015. הוא נועד להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמות הקדם-תעשייתיות ובכך להפחית באופן משמעותי את ההשפעות ההרסניות של משבר האקלים. בכך מצרף כעת טראמפ את ארה״ב למועדון אקסקלוסיבי של שלוש מדינות בלבד שלא חתומות על הסכם האקלים: לוב, איראן ותימן.
במהלך כהונתו הראשונה טראמפ פרש מההסכם, אולם ההחלטה נכנסה לתוקף רק ב-2020. עם זאת, ביידן השיב את ארה״ב להסכם ביומו הראשון בתפקיד, ואף התחייב כי פליטות ארה״ב יופחתו ביותר מ-60% עד 2035. כך, הוא גם אותת לעולם כי עליו להתיישר לפי יעדים שאפתניים ולהתאמץ להשיגם.
בינתיים, באירופה – הספיקה להגיב לכך אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית. "הסכם פריז ממשיך להיות התקווה הטובה ביותר של האנושות כולה. אז אירופה תישאר בדרך, ותמשיך לעבוד עם כל האומות שרוצות להגן על הטבע ולעצור את ההתחממות הגלובלית", אמרה בכינוס של האליטות העולמיות בדאבוס.
לפי ההערכות הנוכחיות, ארה״ב לא צפויה לעמוד ביעדי האקלים שלה – תחת משטר ביידן או טראמפ. אולם פליטות גזי החממה שלה יגברו משמעותית עד אמצע המאה, תחת המדיניות שיוביל כעת טראמפ.
בעולם גובר החשש שהסתלקות הפולטת ההיסטורית הגדולה ביותר של גזי חממה מהמסגרת העולמית, תוביל להתרופפות כללית – וגם לנסיגה של מעצמות מזהמות במיוחד כמו הודו וסין, הפולטת המשמעותית ביותר של גזי חממה כיום. ביקורת רבה נמתחת בשנים האחרונות על חוסר היעילות של הסכם פריז, שמאז כינונו עלתה הטמפרטורה העולמית ב-1.1 מעלות צלזיוס. לפי המבקרים, ההסכם לא מציג אף סנקציה, ונתון כולו לטוב ליבן של המדינות – אשר פעמים רבות כלל לא עומדות ביעדיו. אולם לבסוף זוהי המסגרת היחידה שמחייבת את המדינות בדיווח קבוע לאו״ם על התקדמות בתחום, ומעודדת אותן לפעול.
הצעדים של טראמפ עלולים דווקא לפגוע בתחרותיות של ארה״ב, ולהזניק את המובילות של סין. ניתוח שפורסם לאחרונה של קואליציית ״נט זירו״, בין היתר בשיתוף אוניברסיטת ג׳ון הופקינס, הצביע על כך שהבטחתו של טראמפ לבטל מדיניות אקלים משמעותית שאושרה במהלך נשיאותו של ג’ו ביידן מאיימת לדחוף השקעות בשווי 80 מיליארד דולר למדינות אחרות ולעלות לארצות הברית עד 50 מיליארד דולר באובדן יצוא, תוך ויתור על דומיננטיות בתחום לסין ולמעצמות מתעוררות אחרות במרוץ לבניית מכוניות חשמליות, סוללות, אנרגיה סולארית ורוח עבור העולם.
