בריטניה: נדחתה בקשה לחפש במזבלה כונן קשיח המכיל גישה לביטקוין בשווי 765 מיליון דולר
בריטניה: נדחתה בקשה לחפש במזבלה כונן קשיח המכיל גישה לביטקוין בשווי 765 מיליון דולר
אזרח בריטי נאבק כבר 11 שנים בניסיון לקבל אישור לחפש במזבלה בוויילס אחר כונן קשיח שהושלך בטעות ולטענתו מכיל מפתח פרטי המאפשר גישה ל-8,000 מטבעות ביטקוין. השופט דחה את תביעתו בין היתר בשל נימוקי נזק לסביבה והתיישנות. התובע: "מערכת אי-הצדק הבריטית מכה שוב"
שופט בבריטניה פסק נגד אדם המבקש לחפור במזבלה שבה הוא טוען כי הושלך בטעות כונן קשיח עם גישה לאלפי ביטקוין לפני יותר מ-11 שנים. מאז 2013 מקווה ג'יימס האוולס לשחזר כונן קשיח של מחשב נייד שלטענתו מכיל את המפתח הפרטי למטבע הקריפטו שהוא כרה ב-2009. האוולס טוען כי איבד 8,000 מטבעות ביטקוין ששווים כיום כ-765 מיליון דולר.
שופט בית המשפט העליון פרסם את פסיקתו אתמול לטובת הנתבעת בתיק האוולס נגד מועצת העיר ניופורט. האוולס ביקש "צו שיורה לנתבעת למסור את הכונן הקשיח או לאפשר לצוות המומחים שלו לחפור במזבלה כדי למצוא אותו, ו(לחלופין) פיצוי השווה לערך הביטקוין שאינו יכול עוד לגשת אליו".
המועצה טענה שחפירת אתר המזבלה תאפשר לחומרים מזיקים להשתחרר לסביבה, ותסכן את התושבים, כך לפי הפסיקה. השופט לא מצא "עילה סבירה להגשת התיק". לדבריו, אין לו "סיכוי ריאלי להצליח אם יגיע למשפט ושאין סיבה משכנעת אחרת מדוע יש לדון בו במשפט". הוא העניק פסק דין מקוצר לנתבעת, ודחה את התביעה.
הפסיקה מצטטת את חוק בקרת הזיהום משנת 1974, הקובע כי "כל דבר שנמסר לרשות על ידי אדם אחר במהלך השימוש במתקנים יהיה שייך לרשות וניתן לטפל בו בהתאם", חוק ההתיישנות של שש שנים גם חל על המקרה, כיוון שהאוולס "ידע את העובדות המהותיות לתביעתו עד נובמבר 2013 אך לא החל בהליכים עד מאי 2024".
השופט לא נדרש להכריע אם הכונן הקשיח אכן מכיל גישה לביטקוין, באומרו כי "הסוגיות הרלוונטיות היחידות במקרה זה נוגעות לבעלות ולזכויות הגישה לכונן הקשיח". האוולס ביקש גישה לאתר המזבלה בניופורט, וויילס, החל מנובמבר 2013 אך הרשויות המקומיות סירבו. הוא טוען שהכונן הקשיח הוא בגודל 2 וחצי אינץ' ומכיל קובץ wallet.dat עם מפתח פרטי שיכול לאפשר גישה לביטקוין.
מועצת העיר טענה שהחפירה תפר את תנאי הרישיון שלה עם NRW (גוף המשאבים הטבעיים של וויילס), תגרום לסיכוני בטיחות ובריאות לצוות, עשויה לגרום לנזק מתזוזת קרקע במהלך או לאחר עבודות החפירה, ותמנע מהמועצה "למלא את תפקידיה הסטטוטוריים בפינוי פסולת בזמן שהאתר נחפר".
לאחר פנייתו בנובמבר 2013 הגיש האוולס "בקשות חוזרות ונשנות לנתבעת לקבלת גישה לאתר כדי למצוא ולשחזר את הכונן הקשיח, אך אלה ברובן זכו להתעלמות מצד הנתבעת", נאמר בפסיקה. "התובע אז החל לגייס השקעות ומומחיות כדי לאפשר לצוות מומחים לבצע מבצע חפירה ושחזור במזבלה, ובשנת 2023 החל לקדם את תיקו באופן רשמי מול הנתבעת".
ה-BBC ציטט אתמול את האוולס שאמר כי "דחיית התיק בשלב המוקדם ביותר אפילו לא נותנת לי הזדמנות להסביר את עצמי או הזדמנות לצדק בשום צורה". זה לא עניין של חמדנות, אני אשמח לחלוק את התקבולים אבל אף אחד בעמדת כוח לא מוכן לנהל איתי שיחה הוגנת. פסיקה זו לקחה ממני הכל והשאירה אותי בלי כלום. זוהי מערכת אי-הצדק הבריטית שמכה שוב", אמר. בינואר 2021 פורסם ב-CNN שהאוולס "הציע לשלם למועצה רבע מהערך הנוכחי של האוצר, שלדבריו יכול היה להיות מחולק לתושבים המקומיים".
באשר לאופן שבו הכונן הקשיח הגיע למזבלה, האוולס טוען כי הוא "נלקח מביתו ללא רשותו או הסכמתו בבוקר ה-5 באוגוסט 2013", כך על פי הנאמר בפסיקה. חברתו לשעבר, האלפינה אדי-אוונס, אמרה בראיון אחרון עם הדיילי מייל שהיא הביאה את הכונן הקשיח וחפצים לא רצויים אחרים למזבלה, לבקשתו של האוולס. "חשבתי שהוא צריך להזדרז עם המשימות שלו, ועשיתי זאת כדי לעזור. הייתי רוצה יותר מכל שהוא ימצא את זה. נמאס לי לשמוע על כך", אמרה.
הפסיקה מתארת את גרסתו של האוולס לאירוע מ-2013 כדלהלן: במגירותיו הוא מצא שני כוננים קשיחים: אחד היה הכונן הקשיח המדובר, והשני היה כונן קשיח ריק שלא הכיל נתונים. הוא התכוון לזרוק את הכונן הריק, אך במקום זאת בטעות לקח את הכונן הקשיח המדובר ושם אותו באחת משקיות האשפה השחורות. הוא השאיר את שתי שקיות האשפה למטה בביתו וביקש מבת זוגו דאז לקחת אותן למזבלה באתר למחרת אחרי שתסיים להסיע את הילדים לבית הספר. אולם, היא אמרה שהיא לא רוצה לקחת את שקיות האשפה השחורות לאתר וסירבה לעשות זאת. התובע לא היה מודאג במיוחד מסירובה, כי החליט שבבוקר שלמחרת יבדוק לוודא שהוא שם את הכונן הקשיח הנכון בשקיות האשפה. אולם, כשהתעורר ב-9 בבוקר למחרת הוא גילה שבת זוגו שינתה את דעתה וכבר לקחה את שקיות האשפה לאתר והשליכה אותן ידנית לפחי האשפה הכללית באתר.
הפסיקה ציטטה עדות לפיה "המזבלה מכילה כ-350 אלף טונות פסולת עם עוד 50 אלף טונות המתווספים מדי שנה. כאשר המכולה באזור הקבלה מתמלאת, הפסולת מרוקנת למזבלה, שם היא מכוסה בחומר אינרטי כדי למזער שחרור גזים או נוזלים ואז נדחסת". האוולס מאמין שהכונן הקשיח עשוי עדיין להיות שמיש ואפשר לשחזר את הנתונים, כך לפי כתבה מ-2021 בניו יורקר. "למרות שכיסוי הכונן היה מתכתי, הדיסק בפנים היה מזכוכית, והוא למעשה מצופה בשכבת קובלט אנטי-קורוזיבית".
דיווח ה-CNN מ-2021 ציטט את האוולס שאמר שהוא רצה "לחפור באזור ספציפי של המזבלה ולשחזר את הכונן הקשיח תוך הקפדה על כל תקני הבטיחות והסביבה. הכונן יועבר אז למומחי שחזור נתונים שיכולים לבנות מחדש את הכונן מאפס עם חלקים חדשים ולנסות לשחזר את פיסת המידע הקטנה שאני צריך כדי לגשת לביטקוין".
פסק הדין מאתמול ציין כי על פי דוח שהוכן עבור האוולס, "בנובמבר 2013 הכונן הקשיח היה 'כנראה' ממוקם 'בתוך שטח של כ-2,000 מטר רבוע באתר ובתוך נפח של כ-10,000-15,000 טון פסולת". "זו תהיה עבירה פלילית אם התובע או מישהו הפועל מטעמו ימיין או יפריע לפסולת כלשהי שהושלכה באתר, אלא אם כן הוא הורשה לעשות זאת על ידי הנתבעת: ראה סעיף 27 ל-CPA 1974 וסעיף 60 לחוק הגנת הסביבה 1990," קבעה הפסיקה. "הנתבעת יכולה לתת אישור כזה, או לחפור באתר בעצמה, רק אם היא תגיש תחילה ותקבל היתר סביבתי חדש מ-NRW, שכן לוח הזמנים של הפעילויות המותרות בהיתר הקיים שלה אינו מאפשר חפירה באתר".
