סגור
דונלד טראמפ וולודימיר זלנסקי
טראמפ וזלנסקי בבית הלבן (צילום: גטי אימג'ס)
פרשנות

הסדר העולמי החדש פחות טוב לכלכלה

העימות בין טראמפ לזלנסקי מוכיח כי העולם הופך למקום הרבה יותר כאוטי - ואלה בשורות רעות לכלכלה העולמית, שצומחת עדיין בשיעור נמוך מהממוצע הרב־שנתי

העימות המשודר של נשיא ארצות הברית וסגנו מול נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי שימש מבוא לאופן שבו הולכים להתנהל הדברים בעידן החדש (טראמפ 2.0). הרי עד כה טראמפ הקדיש את עיקר זמנו להצהרות — מכיבוש גרינלנד ותעלת פנמה ועד טרנספר לתושבי עזה — אך עדיין לא סיפק המחשה לסדר העולמי המתהווה.
המסקנה הראשונה היא כי הדיפלומטיה כפי שתפסנו אותה ב־100 השנים האחרונות הולכת להשתנות. בעידן טראמפ החדש אפשר לנהל מול מצלמות מלחמות בוץ. "אתם לא עצרתם את פוטין", הטיח זלנסקי במנהיגים האמריקאים. אלו מצדם האשימו אותו באי־הכרת תודה ובכך שהוא מוביל למלחמת עולם שלישית בשל סירובו לוותר על חלקים מהטריטוריה שלו לטובת הנשיא פוטין.
הדיפלומטיה פינתה את מקומה לעשיית עסקים. הכל עניין של אינטרסים ורווחים, כי אצל טראמפ אין ערכים. או ליתר דיוק, וזו אולי הבעיה הגדולה ביותר, הם השתנו מהקצה לקצה. וזו אולי הבשורה המרה ביותר: ברגע שטראמפ מגבש משטר פוליטי א־ליברלי ולאומני, הוא מוצא הרבה יותר מן המשותף עם פוטין מאשר עם זלנסקי ושאר מדינות אירופה, לרבות גרמניה, צרפת ובריטניה, שלוש המעצמות של היבשת. ברגע שהקלפים מתערבבים מחדש, חלוקת הגושים כפי שהבנו אותה מאז תום מלחמת העולם השנייה איננה ברורה. חוסר הוודאות מזנק והעולם הופך למקום הרבה יותר כאוטי. אין לשכוח כי בניגוד למדינות, הסדר העולמי הוא באופן מובנה כאוטי יותר, בשל היעדרן של בחירות וקיומם של מספר עצום של שחקנים הטרוגניים. במקביל, המוסדות הבינלאומיים, ובראשם האו"ם, הולכים ומאבדים מהלגיטימיות שלהם.
אלו הם תנאים איומים עבור הכלכלה העולמית, שצומחת עדיין בשיעור נמוך מהממוצע הרב־שנתי שנרשם מתחילת המאה ועד לפרוץ הקורונה. במקביל, האינפלציה עדיין משתוללת ורמות החוב שוברות שיאים. ברקע כל אלו, כך מסתמן, הסיכונים הגיאופוליטיים המתהווים מאיימים לפגוע עוד יותר בצמיחה ולהאיץ את האינפלציה. כפי שכלכלנים מזהירים, טראמפ משרטט מחדש את כללי המשחק, למשל עם השתת מכסים חדשים לא רק על יריבות כמו סין, כי אם גם על שכנות ובנות ברית.
אלא שנראה כי מופע האימים מול זלנסקי הלך רחוק מדי, והעולם מפשיל שרוולים. כך, מנהיגי אירופה התכנסו אתמול בלונדון כדי להחליט כיצד בכוונתם להתמודד עם הסדר העולמי החדש שמכתיב טראמפ, כזה שיחייבם להסתמך יותר על עצמם, גם באמצעות העלאת תקציבי הביטחון.
אך לא מדובר רק בממשלות. הלטבאק בנקרס הנורבגית, המספקת 3 מיליון ליטרים של דלק בשנה לצי האמריקני העוגן בנמליה, הודיעה היום כי היא מפסיקה לאלתר את האספקה, כהזדהות עם האוקראינים. המהלך מתבצע אף שיגרום להפסדים משמעותיים לחברה וייטיב עם המתחרות. אף כי לא ברור עד כמה המהלך הזה הוא הצהרתי ו"רומנטי", ואם חברות גלובליות אחרות ייצאו גם הן נגד הכלכלה הגדולה בעולם — אפשר לומר בוודאות כי הכללים שניהלו את הסדר העולמי מתחלפים בקצב מסחרר וטיבם עדיין לא ברור.
תחושת הבלבול שהחלה להתהוות בעולם מאז התייצב מולו השריף החדש ב־20 בינואר, מסוכנת. מדינות עלולות להקצין את תגובותיהן, וההיסטוריה הוכיחה כי מדובר בטריגר טוב לסכסוכים ומלחמות מכל הסוגים.