מבול צווים: טראמפ פותח את כהונתו השנייה בסערה
מבול צווים: טראמפ פותח את כהונתו השנייה בסערה
שלל ההבטחות של נשיא ארה"ב החדש־ישן, משימוש בצבא לגירוש מסיבי של מהגרים, הכרזת מצב חירום במשק האנרגיה ועד הטלת מכסים כבדים, מחייבות את טראמפ להפעיל יותר ממאה צווים נשיאותיים ותקנות לשעת חירום כדי לקדם החלטות באופן מיידי. הכל פתוח אצל מי שמשוכנע כי הפעם דבר לא יעצור אותו בדרך
דונלד טראמפ הושבע לנשיא ה־47 של ארצות הברית. ברוכים הבאים לשנות ה־20 הסוערות. לאחר הפסקה בת ארבע שנים, טראמפ שב לבית הלבן ומבטיח לציבור כהונה שתתחיל בצליל רם וברור ושורת הבטחות יוצאות דופן ביניהן הכרזת מצב חירום בגבול הדרומי, לרבות פריסת הצבא, הגדרת קרטלים כארגוני טרור זרים, הכרזת מצב חירום לאומי בתחום האנרגיה, שליטה בתעלת פנמה, ביטול הגרין ניו דיל, הקמת שירות מס הכנסה חיצוני לגביית מכסים, הקמת המשרד ליעילות ממשלתית ואפילו חשיפת מסמכים סודיים על ההתנקשות בקנדי. "אחרי שנים של הגבלת דיבור אחתום על צו נשיאותי לאסור צנזורה ואחזיר את חופש הביטוי לאמריקה", אמר והבטיח כי הוא יחזיר את ארצות הברית לגדולתה – "אומה שמרחיבה טריטוריות".
טראמפ יחל את כהונתו החדשה עם שני שיאים היסטוריים: בגיל 78, הוא הנשיא המבוגר ביותר שנבחר לתפקיד, והוא גם הראשון שמכהן כנשיא לאחר הרשעה בפלילים. "אני שמח לומר שהחל מאתמול, החטופים מהמזרח התיכון חוזרים הביתה למשפחותיהם" אמר טראמפ באחת ההכרזות הבודדות שגרפו מחיאות כפיים מכל האולם, לרבות היושבים משמאלו – הנשיא ג'ו ביידן, סגנית הנשיא קמלה האריס והנשיאים ביל קלינטון וג'ורג' בוש. "הגיע הזמן לנהוג באומץ ועם החיוניות של התרבות הגדולה ביותר בהיסטוריה".
העולם שטראמפ נכנס אליו שונה מאוד מזה שעזב ב־2020. מגפת הקורונה כבר אינה הגורם המרכזי בשיח הציבורי, בכלכלה או ביחסים הבינלאומיים. במקומה, שתי מלחמות גדולות, האטת כלכלת הענק של סין שמלווה באגרסיביות גוברת, ודמוקרטיות מובילות בעולם המתערערות מבפנים, תופסות את מרכז הבמה. אך עבור טראמפ, סדר היום נותר כשהיה: "אמריקה תחילה". האידיאולוגיה שמאחורי הסיסמה נותרה - בידוד, חד־צדדיות ופרוטקציוניזם. כדי להשיג זאת, הוא מתמקד בנושאים המוכרים: הגירה, הוצאות ממשלתיות, מסים ומכסים. מעטים מציבור הבוחרים יחלקו על כך שהבעיות קיימות. זו אחת הסיבות לכך שביידן הפסיד וטראמפ ניצח: טראמפ מחפש פתרון לבעיית ההגירה ומבקש לתת מענה לציבור המודע לכך שלמדינה אין מערכת הגירה מתפקדת; הוא שואף להקטין את הממשל הפדרלי במדינה שסובלת מגירעון אסטרונומי; ומנסה ליצור תחושת הוגנות לאמריקאי הממוצע בעולם שנשלט על ידי גלובליזציה שהותירה רבים מאחור. יותר יעילות, פחות בזבוז, יותר איפוק, פחות מלחמות, יותר פתרון בעיות מבית ופחות התעסקות בסדר העולמי.
לא רק שהמטרה והנושאים דומים, גם האופן שבו הוא מבין שצריך לעצב מדיניות כדי להשפיע עליהם מזכיר את הגישה הקודמת שלו: שימוש במכסים ככלי מדיניות, הוצאת ארה"ב ממוסדות בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי (WHO), נסיגה ממחויבויות ביטחוניות במטרה ללחוץ על שותפותיה של ארה"ב לקחת חלק פעיל יותר, ופתיחת מבצע גירוש מהגרים רחב היקף. מהלכים אלו צפויים להוביל לשינויים משמעותיים בכלכלה, בחברה האמריקאית, ובזירה הבינלאומית. אך הפעם ישנו הבדל מהותי – הדרך הפעם מכוונת להרס. הוא מבקש לחולל שינויים במהירות, באגרסיביות, ובאמצעות שימוש מוגבר בתקנות לשעת חירום. "דיקטטור ליום אחד", כפי שהבטיח שיהיה – אבל רק ביום הראשון.
המשמעות התבהרה כבר בשבועות שלאחר ניצחונו, עוד לפני שנכנס לתפקיד. במקום איומים במכסים של 5% כמו בקדנציה הראשונה, הוא מאיים כעת במכסים של 20% ואף 100%. במקום להסתפק בבניית חומה לעצירת מהגרים, הוא הכריז על מבצע גירוש המהגרים הגדול בתולדות ארצות הברית, בליווי הצבא האמריקאי. במקום לדרוש מחברות נאט"ו לעמוד ביעד הוצאות הביטחון של 2% מהתמ"ג, הוא דורש העלאה חדה ומהירה ל־5%. במקום לחוקק קיצוצי מסים בדרכים המסורתיות, הוא מקים משרד חדש לייעול ממשלתי, בראשות אילון מאסק והמיליארדר וויווק ראמסוואמי.
כיצד יוכל לבצע מהלכים קיצוניים כאלה? לא רק באמצעות צווים נשיאותיים – כלי שבקדנציה הראשונה הפך לשימושי במיוחד – אלא גם באמצעות חוקים ותקנות לשעת חירום. טראמפ כבר הבטיח להשתמש בהם כדי להפוך החלטות וחוקים שאושרו בממשל ביידן או ברמת המדינה. בין החוקים שהבטיח להפעיל: חוק החירום הלאומי, חוק התקשורת משנת 1934, וחוק הכוחות הכלכליים לשעת חירום בינלאומי (IEEPA). חוקים אלו, שכמעט לא נעשה בהם שימוש בעבר, מאפשרים לו צעדים יוצאי דופן כמו צנזור האינטרנט או הקפאת חשבונות בנק. לפחות בנושא אחד הוא כבר הבהיר כוונות – שימוש ב-Insurrection Act, שיאפשר לו לפרוס את צבא ארצות הברית לטיפול בבעיית ההגירה כמו גם שימוש את חוק אויב זרים, חקיקה היסטורית מ-1798 שמעט ממנה נותר, ושתאפשר לו לעצור ולגרש מהגרים, כולל בעלי גרין קארד, השוהים במדינה כחוק.
טראמפ לא צפוי להשתמש בחוקי חירום רק בנושא ההגירה, ניסיון שכבר עשה בקדנציה הראשונה, אלא גם בתחומים נוספים כמו מכסים ואנרגיה. על פי דיווחים שונים, הוא עשוי להפעיל את חוק הכוחות הכלכליים לשעת חירום בינלאומית (IEEPA) או סעיף ספציפי בחוק הסחר האמריקאי כדי להכריז על מצב חירום כלכלי. מהלך כזה יעניק לו את המטריה המשפטית הנדרשת להטלת מכסים על מדינות יריבות וגם על מדינות ידידות. בנוסף, טראמפ הכריז על מצב חירום לאומי בתחום האנרגיה ונבטל את הגרין ניו דיל, "אנחנו נקדח, בייבי, נקדח". זאת בטענה שהדבר נחוץ כדי להגדיל את התפוקה ולענות על הביקוש הגובר , בטענה שהדבר נחוץ כדי להגדיל את התפוקה ולענות על הביקוש הגובר שנובע מההתפתחות המהירה של בינה מלאכותית.
"טראמפ הוא יותר איש הריסה מאשר אדריכל", אמר צ'ארלס קופצ'אן, פרופ' מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, "במקום לסייע בבניית סדר עולמי חדש ומשופר, הוא עשוי להפיל את הישן ולהשאיר את ארה"ב ואת שאר העולם בהריסות".
