השירות המטאורולוגי: ״קורל״ הפכה את פברואר לקר ביותר משנת 2003
למרות הקור שנרשם בפברואר, המשקעים היו מועטים מאוד. נזקי הקרה והבצורת צפויים להסתכם בעשרות מיליוני שקלים לחקלאים. מומחים מזהירים כי הכלכלה העולמית צפויה להיתקל באתגרים משמעותיים בשנים הקרובות בגלל שינויי האקלים. מנהל השירות המטאורולוגי: "אם גם השנים הבאות יהיו שחונות, ישראל תיכנס למצוקת מים חריפה"
קר, יבש עם נזקים לחקלאים: גם בסוף חודש פברואר, אשר מסתכם כעת כקר מהממוצע בשל גל הקור ״קורל״, נותרה ישראל במצב של מיעוט משקעים. לפי סיכום חודש פברואר של השירות המטאורולוגי, גל הקור ״קורל״ דחף את ממוצע הטמפרטורה כלפי מטה, וחודש פברואר מסתכם כקר ביותר מאז פברואר 2003. ב-30 השנים האחרונות, רק בשנתיים בודדות היה חודש פברואר קר יותר. אולם הגשמים מיעטו לרדת. היובש בלט בעיקר בהרי הצפון שם ירדה פחות ממחצית מהכמות החודשית. במישור החוף מיעוט הגשמים היה פחות חמור, אך כמויות הגשם היו בדרך כלל קטנות מהממוצע. רק באזור הבשור וצפון מערב הנגב ובחלקים קטנים ממישור החוף הצפוני והמרכזי פברואר היה גשום מהממוצע.
בניגוד לחודש ינואר היבש, השמשי והחם מהממוצע, מספר ימי הגשם בפברואר היה גדול מהממוצע (12-14 ימי גשם לעומת ממוצע של 9-12), ויחד עם הטמפרטורות הנמוכות ששררו בחלק גדול מימי החודש – היה נראה שמדובר בחודש חורפי במיוחד. אולם כמויות הגשם בפברואר היו קטנות מהממוצע. ממשיך לבלוט לרעה אזור הצפון, המהווה בית לשטחי חקלאות רבים: בגליל, בגולן, בעמק החולה ובכנרת ירדו כ-30% עד 50% מכמויות המשקעים ביחס לממוצע לחודש פברואר. באזורים דרומיים ומערביים יותר כמויות הגשם היו גדולות יותר באופן יחסי, אם כי גם בהם כמויות הגשם היו קטנות מהממוצע (בדרום הרחוק לא ירדו בפברואר גשמים כלל). במישור החוף הצפוני ירדו כ-60% עד 75% מהממוצע ובאזור חוף הכרמל 75% עד 90%. במישור החוף הדרומי, מראשון לציון ועד אשקלון ירדו כ-50% עד 65% מהממוצע. אזור עוטף עזה וצפון מערב הנגב, שהיה במיעוט גשמים עד כה (וגם בעונת הגשמים הקודמת), קיבל בפברואר כמויות קרובות לממוצע או גבוהות ממנו ובאזור הבשור – תלמי יוסף אף ירדו פי 1.5 מהממוצע.
מיעוט הגשמים בפברואר מצורף לינואר שהיה מאוד יבש, כך שיש השנה צירוף של שני חודשי חורף מרכזיים עם מיעוט גשמים משמעותי. לדברי ד״ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי, ״סיכום חודשי עונת הגשמים העיקרייים עד כה, אוקטובר 2025 עד סוף פברואר 2025 מצביע על כך שחלקים גדולים בישראל נמצאים במצב של ׳בצורת קיצונית׳ עד מצב יבש מאוד (הרי הגליל והגולן, הרי ושפלת יהודה, החוף המרכזי והצפוני והנגב. בצפון הארץ הכמויות מסתכמות ב-40% בלבד ביחס לממוצע (רמת הגולן). זהו ערך נמוך בצורה חסרת תקדים שעוד לא תועד באזור זה מתחילת המדידות (50-70 שנים, תלוי בתחנה״.
עם הנזקים מתמודדת כעת החקלאות. לפי הערכת קרן הביטוח החקלאי קנט, בשל הבצורת ישנו צפי לנזקים של 40 מיליון שקלים לגידולי החיטה בלבד. הקרה הקצרה שפקדה את ישראל בשבוע שעבר לא המטירה גשם, אולם הותירה נזקים. לפי קנט, הקור העז פגע קשות בחקלאים ובגידולים החקלאיים - אות אלפי דונמים של גידולים שונים נפגעו במהלך הימים האחרונים כתוצאה מהקור, ובמיוחד כתוצאה מהקרה שהתרחשה בלילה בין שני לשלישי. עיקר הנזק נגרם לגידולים מאזור מרכז הארץ, וצפונה. על פי הערכות ראשוניות, ההיקף הכספי של הנזקים נאמד בכ-120 מיליון שקל.
קרה מתרחשת כאשר הטמפרטורות יורדות לאזור אפס מעלות. הקרה מקפיאה את המים שבצינורות ההולכה של הגידולים השונים וגורמת למותם. עיקר הנזק צפוי להיות בפירות וירקות שכבר נמצאים בשלבי הגידול השונים וכן לפגיעה בעצים עצמם, כך שאת היקף הנזק הסופי ניתן יהיה לאמוד בהמשך. בקנט מציינים כי הקרה היא אחת מתופעות הטבע שגורמות את הנזקים הגדולים ביותר לגידולים החקלאיים בארץ, היות ובדרך כלל היא פוגעת בשטחים נרחבים, כמעט ללא יכולת של החקלאים להתמודד איתה. בין הגידולי הפירות שנפגעו היו אבוקדו, בננות, הדרים וענבי מאכל וכן פגיעה בעצי מנגו, וליצ'י ובעצי בננות ואבוקדו צעירים להם עדיין אין פירות. בקרב גידולי הירקות נרשמה פגיעה בתפוחי אדמה, עגבניות, אבטיחים וכן צמחי תבלין ופרחים. בחלק מהמקרים הקור העז חדר את החממות ובתי הצמיחה ופגע גם בגידולים שבהם.
לדברי ד״ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי, ״גל הקור השבוע השכיח את התמונה האמיתית של החורף הנוכחי שתכף יסתיים: ישראל בבצורת חריפה, חסרת תקדים בחלק מהאזורים בארץ. בחלק מהאזורים המצב השנה קשה יותר מבצורות בהיסטוריה המתועדת, בשנים 2008, 1998 ו-1950. גם אם אין חשש לאספקת מי השתייה במדינה הודות למתקני ההתפלה, את אותות הבצורת כבר מרגישים החקלאים אשר נאלצים להשקות עקב היעדר מי גשמים, וירגיש גם הטבע והסביבה בהתייבשות מקורות מים בקיץ הקרוב. במידה וגם השנים הבאות יהיו שחונות, ייכנס האזור כולו למצוקת מים חריפה״.
המצב בישראל מבטא היטב את המגמה העולמית: שינויי האקלים דוחפים קדימה את התחממות כדור הארץ, ואירועי הקיצון האקלימיים הולכים וגוברים. לפי שירות האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי, חודש ינואר האחרון היה החם ביותר שתועד, והוא ממשיך את המגמה שנרשמה בשנת 2025 – השנה החמה ביותר שתועדה בהיסטוריה. למעשה, ינואר 2025 היה חם ב-1.75 מעלות צלזיוס מעל הרמה הפרה-תעשייתית והיה החודש ה-18 מתוך תשעה-עשר החודשים האחרונים שבהם טמפרטורת אוויר השטח הממוצעת העולמית הייתה יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס מעל הרמה הפרה-תעשייתית.
האנושות מתמודדת כבר היום עם נזקים הולכים וגוברים, וכך גם הכלכלה: לפי דוח של מומחי סיכוני אקלים מהמכון והפקולטה לאקטוארים (IFoA)ואוניברסיטת אקסטר שפורסם בחודש שעבר, הכלכלה העולמית עלולה להתמודד עם אובדן של 50% בתוצר מקומי גולמי (תמ"ג) בין השנים 2070 ל-2090 מהזעזועים הקטסטרופליים של שינויי האקלים, אלא אם ינקטו מנהיגים פוליטיים פעולה מיידית לדה-קרבוניזציה ולשיקום הטבע. בעליית טמפרטורה של 3 מעלות צלזיוס בממוצע או יותר עד 2050, תרחיש הנחשב כעת לריאלי בשל כישלון המדינות בביצוע פעולות לבלימת שינויי האקלים, עלולים להיות יותר מ-4 מיליארד מקרי מוות, פיצול חברתי-פוליטי משמעותי ברחבי העולם, כשל של מדינות (עם אובדן הון מהיר, מתמשך ומשמעותי כתוצאה מכך) ואירועי הכחדה.
