תעלת סואץ במוקד: מתקפות החות'ים החזירו את השיט העולמי למאה ה־19
תעלת סואץ במוקד: מתקפות החות'ים החזירו את השיט העולמי למאה ה־19
בזמן שהאיום החות'י מונע מאוניות לעבור בתעלת סואץ, מעלה את עלויות השינוע ומאריך את המסע, מחקר חדש בחן את ההשפעות הכלכליות של פתיחתה במאה ה־19. כעת כשהתעלה כמעט ריקה, יש צורך בציר תנועה יבשתי כמו מסילת רכבת
מחקר חדש שפורסם על ידי NBER – National Bureau of Economic Research, ארגון המחקר הכלכלי הגדול בארה"ב ומהחשובים בעולם, בחן את ההשפעה הכלכלית העולמית של פתיחת תעלת סואץ במאה ה־19. אף שמדובר במחקר מתחום ההיסטוריה הכלכלית, הוא רלבנטי במיוחד לימינו שבהם ארגון הטרור החות'י מונע מאוניות רבות לעבור דרך תעלת סואץ ומוביל לכך שאוניות רבות מעדיפות להקיף את כל יבשת אפריקה ולהימנע ממעבר דרך תעלת סואץ, וזאת בדומה למסלולי הסחר שפעלו עד 1869, אז נפתחה התעלה לפעילות.
כאמור, המחקר בחן כיצד השפיעה פתיחת תעלת סואץ על הסחר העולמי. תעלת סואץ הוקמה במשך 10 שנים כמיזם משותף של ממשלות בריטניה וצרפת ונפתחה לפעילות ב־1869. התעלה מחברת את הים התיכון לים האדום ומאפשרת לאוניות לשוט בין אגן הים התיכון לאסיה מבלי להקיף את כל יבשת אפריקה.
המחקר בחן את ההשפעה של הפתיחה על הסחר הגלובלי, והפריד בין נתיבים שלא הושפעו באופן ישיר מהפתיחה כמו לונדון-ניו יורק לבין אלו שכן הושפעו באופן ישיר מהפתיחה, כמו הנתיב בין נמל בומביי בהודו הבריטית לבין בירת האימפריה הבריטית לונדון, שהתקצר מ־19,755 ק"מ ל־11,619 ק"מ.
תוצאות המחקר מלמדות כי פתיחת תעלת סואץ הובילה לעלייה של 72% בהיקף הסחר בין מדינות שהושפעו באופן ישיר מקיצור הנתיב הימי, ולעלייה כוללת בהיקף הסחר העולמי. כמו כן, פתיחת התעלה הובילה לירידה משמעותית ומובהקת בעלויות השינוע בנתיבים המושפעים וזאת על פני טווח זמן של 30 שנה. המחקר גם מצא כי פתיחת התעלה הובילה לאימוץ מהיר של טכנולוגיית שיט חדישה – ספינות הקיטור.
החוקרים מצביעים על כך שמסקנות המחקר אינן רלבנטיות רק לעולם הסחר הימי, וממצאים דומים התקבלו כאשר נבחנו נתיבי תחבורה יבשתיים כמו מסילות רכבת – כאשר אלו הובילו לירידה בעלויות שינוע, הגדילו את היקף הסחר והובילו לעלייה ריאלית בהכנסה במקומות שבהם הוקמו.
השנה האחרונה הפכה את המחקר ההיסטורי החדש לרלבנטי מתמיד. מאז נובמבר 2023 החות'ים, השייכים לציר הפרו־איראני, תוקפים אוניות שעוברות דרך באב אל־מנדב, המצר שמפריד בין קרן אפריקה וחצי האי ערב שדרכו חייבות לשוט אוניות שחולפות דרך תעלת סואץ.
מה שהחל בתקיפות על אוניות שהיו מזוהות עם ישראל או שכביכול היו אמורות להיות מיועדות לישראל, הפך במהרה לקמפיין התקפי כולל על כלי שיט שהקשר בינם לבין ישראל אינו קיים, מה שהוביל לנטישה המונית של ציר באב אל־מנדב והחזיר את השיט העולמי לתקופה שבה צריך להקיף את אפריקה בכדי לשנע סחורות ממזרח אסיה לאירופה ולים התיכון.
האיום החות'י מייקר את הכל
במחקר שפורסם לפני כחודש וחצי על ידי UNCTAD, ארגון הסחר והפיתוח של האו"ם, נמצא כי מאז החלו מתקפות החות'ים, מספר האוניות שעוברות דרך תעלת סואץ נחתך ב־57%, וכי כמות האוניות שהקיפה את כף התקווה הטובה בדרום אפריקה גדלה ב־89%, מה שהוביל לעלייה בעלויות השינוע, זמן האספקה וזיהום.
נתיבי השיט הארוכים הובילו גם לגידול בשכר עובדי הספנות, צריכת דלק, עליית מחירי הביטוח וביקוש לאוניות – מה שמוביל לעליית מחירים גם בנתיבים שאינם מושפעים באופן ישיר מהאיום החות'י. הירידה בהיקף האוניות העוברות דרך תעלת סואץ משפיעה גם על מצרים המחזיקה בתעלה וגובה דמי שימוש בה, ועל פי דיווחים בתקשורת הזרה היקף ההכנסות של תעלת סואץ ירד בכ־65% ונגרם הפסד של 6 מיליארד דולר.
לפי UNCTAD, כ־80% מהסחר העולמי הם ימיים, ועולה צורך לפתח תשתיות מסחר חדשות כדי לצמצם את התלות בצווארי בקבוק כמו תעלת סואץ ותעלת פנמה. מסקנה יישומית ישראלית שניתן לגזור מכך, שעולה גם מהמחקר של ה־NBER, הוא שישנה חשיבות בפיתוח ציר התנועה היבשתי המסילתי בין ישראל למדינות המפרץ שעוקף את תעלת סואץ, ציר שממשלת ישראל מדברת עליו במשך שנים אך מתמהמהת בקידומו.
הסחר הישראלי הושפע פחות
עוד בהקשר הישראלי, המצור החות'י הוביל לפגיעה כלכלית קשה בנמל אילת שמאז נובמבר 2023 לא פקדו אותו אוניות בכלל. למרות זאת, מחקר שנכתב על ידי חגי אטקס מחטיבת המחקר בבנק ישראל וניצן פלדמן מאוניברסיטת חיפה ופורסם לפני שבועיים מצא כי ההשפעה של המצור על הסחר הישראלי נכון להיום מוגבלת.
לפי המחקר, רק כ־3.4 מיליארד דולר, שהם כ־5% מסך יצוא הסחורות הישראלי, משונעים דרך הים לאסיה ולאוקיאניה, ואף שהיבוא מאזורים אלו גדול משמעותית והסתכם בכ־20 מיליארד דולר ב־2023 (חמישית מהייבוא האזרחי), סך היבוא והעלויות לא הושפעו באופן משמעותי בנתיב זה לעומת נתיבים אחרים.
במחקר, אטקס ופלדמן טוענים כי ניתן להסביר את ההשפעה המוגבלת של המצור החות'י בכמה אופנים. "סך היבוא האזרחי לישראל ירד בעקבות פרוץ המלחמה, כך שייתכן שהירידה ביבוא מאסיה־אוקיאניה מוסכה על ידי הירידה הכללית בערך היבוא", הם כותבים, ומוסיפים כי "החשיפה של היבוא הישראלי לחסימת נתיב ים סוף מתונה באופן יחסי משום ששיעור היבוא הימי לישראל מסך היבוא מאסיה־אוקיאניה (65%) נמוך בהשוואה לשיעור המקביל בחלק ממדינות הים כתיכון כפורטוגל (78%) ויוון (89%)".
הפגיעה החות'ית בישראל אינה מוגבלת כמובן רק לנתיבי שיט, ובשבוע החולף שוגרו למרכז הארץ שלושה טילים בליסטיים מתימן באמצע הלילה, כאשר שניים מהם לא יורטו באופן מלא ופגעו בבית ספר ברמת גן ובשכונת מגורים ביפו ופצעו אזרחים שנחבלו מהפגיעה ומהתנועה למרחב המוגן. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס ביום ראשון לחזית מול החות'ים ואמר כי "במקרה הזה, אנחנו לא פועלים לבד. ארה"ב, וגם מדינות אחרות, רואות כמונו את החות'ים כאיום לא רק על השיט הבינלאומי - אלא על הסדר הבינלאומי". בימים האחרונים ארה"ב תקפה כמה פעמים יעדים חות'יים בתימן, אך החות'ים טוענים כי ימשיכו במתקפה על ישראל כל עוד ישראל ממשיכה במלחמה בעזה.
- 57%־ הירידה בכמות האוניות בתעלת סואץ (נוב' 2023–ספט' 2024)
- 89% העלייה בכמות האוניות שהקיפו את אפריקה במקום לעבור בתעלה (נובמבר 2023–ספטמבר 2024)
- 65%־ הירידה בהכנסות תעלת סואץ (נובמבר 2023–ספטמבר 2024)
