כלכלת גרמניה בקיפאון מאז הקורונה, הבחירות לא צפויות להציל אותה
אזרחי הכלכלה הגדולה באירופה ילכו היום לקלפיות בצל משבר כלכלי מתמשך והתחזקות הימין הקיצוני. התחזיות מנבאות ניצחון למנהיג ה־CDU פרידריך מרץ, אך הקואליציה שיקים צפויה להיות שברירית ברקע חילוקי דעות על תקרת החוב
יותר מ־60 מיליון גרמנים בעלי זכות הצבעה יקבעו היום את עתידה של גרמניה בבחירות בזק יוצאות דופן שנקבעו אחרי התמוטטות הקואליציה בנובמבר שעבר, הראשונה שקמה מאז פרשה הקנצלרית אנגלה מרקל מהחיים הפוליטיים. אזרחי גרמניה צפויים להצביע על נושאים בוערים הכרוכים זה בזה — כלכלה, הגירה והזיכרון הגרמני.
הסקרים האחרונים מנבאים עתיד חדש ויוצא דופן לפוליטיקה הגרמנית, כזו שבה לא רק מפלגת השמאל־מרכז ה־SPD, שזכתה בבחירות רק לפני ארבע שנים, מודחת למקום השלישי עם 16% תמיכה, אלא שהמפלגה הימנית הקיצונית ה־AfD, שמנהיגיה קשורים למפלגה הנאצית, מגיחה מהצללים והופכת לשנייה בגודלה עם 21% תמיכה. המפלגה הנוצרית־דמוקרטית ה־CDU, בראשות פרידריך מרץ זוכה לפי הסקרים האחרונים בכ־29% תמיכה. מרץ, יורשה של מרקל ולשעבר יו"ר בלאקרוק גרמניה, צפוי לפי כל התחזיות להתמנות לקנצלר הבא. בבחירות משתתפות 29 מפלגות, המתמודדות על כ־733 מושבים.
גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, הכריזה על בחירות בדצמבר, אחרי שממשלתו של הקנצלר אולף שולץ נפלה בהצבעת אי־אמון. ברקע להצבעה, משבר בקואליציה התלת־ראשית השברירית שהוביל שולץ על האופן שבו יש להחזיר את הכלכלה לצמיחה. לפי הבנק הגרמני המרכזי, הבונדסבנק, כלכלת גרמניה, השלישית בגודלה בעולם, סיימה את 2024 בקיפאון, זו השנה השלישית ברציפות. את 2025 צפויה הכלכלה לסיים גם בהתכווצות, במה שנראה הרצף הגרוע ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. גרמניה היא גם היחידה מקרב מדינות ה־G7 שהתכווצה בשנה שעברה.
כלכלת גרמניה נמצאת בקיפאון מאז פרוץ מגפת הקורונה. גם אחרי שזו שככה, הפלישה הרוסית לאוקראינה מנעה מהמדינה לחזור למסלול צמיחה. גרמניה, שהסתמכה לאורך שנים על אנרגיה זולה מרוסיה, ניתקה את קשריה עם הקרמלין באבחה אחת, מה שהביא לזינוק במחירי האנרגיה. במקביל, המדינה נאלצה להתמודד עם תחרות גוברת מצד סין, בעיקר בתעשיית הרכב והפלדה, שהיו בבחינת יהלומי הכתר שלה בעשורים האחרונים. כעת, איומי ממשל טראמפ להשית מכסי יבוא, והדרישה האמריקאית ממדינות אירופה להגביר את חלקן בהוצאות הביטחון, מעיקים עוד יותר על הכלכלה הגרמנית.
לחצים אלו הובילו לנפילת הממשלה בראשות שולץ, אחרי שניסה להגדיל את תקציב 2025 ב־26 מיליארד יורו. מרץ טען שהמדינה לא צריכה להגדיל את נטל החוב, אלא לנסות ולעורר צמיחה כלכלית גדולה יותר. שולץ ניסה להגדיל את ההשקעות הציבוריות ולהניע את הכלכלה באמצעות חקיקה שתעקוף את בלם החוב. הבלם, שנוצר בתגובה למשבר הפיננסי העולמי ב־2009, מגביל את הגירעון של הממשלה ל־0.35% מתפוקת המדינה. מגבלה נוקשה במיוחד, כאשר לשם השוואה, בשנה שעברה עמד הגירעון בתקציב ארצות הברית על יותר מ־6% מהתפוקה. כל אלו יצרו הלם מערכתי במדינה שעדיין מתנהלת בכמיהה ליציבות שבה היא מחזיקה מאז מלחמת העולם השנייה.
לא רק הכלכלה מתווה את הבחירות הנוכחיות, אלא גם סוגיית ההגירה. בחודשים האחרונים אירעו במדינה ארבעה פיגועים קטלניים, במנהיים, זולינגן, מגדבורג ואשפנבורג, שבוצעו על ידי מהגרים מוסלמים, מה שהלהיט את הרטוריקה נגד מדיניות ההגירה וקליטת פליטים. כשנפל שלטון אסד בסוריה בדצמבר, גרמניה נמנתה עם המדינות הראשונות שהודיעו שהן מפסיקות לכבד בקשות של פליטים סורים. בשלהי ינואר, ואחרי פיגוע הטרור במגדבורג, הגיש מרץ הצעת חוק להחמרת חוקי ההגירה, כשהוא נשען על תמיכתה של ה־AfD בפרלמנט. שיתוף הפעולה, שנכשל בסופו של דבר, הוא חריג בגרמניה, שם קיים מאז נפילת המשטר הנאצי חרם מופגן על מפלגות הימין הקיצוני, המכונה "חומת אש", שלפיו מפלגות לא נשענות על קולותיהן ולא נכנסות עמן לבריתות וקואליציות.
מהלכי מרץ הובילו להפגנות המוניות ברחבי גרמניה ולביקורת ציבורית חריפה על ניתוץ חומת האש. בעקבות אלו מיהר מרץ להתרחק מה־AfD והתחייב לא לשתף פעולה עמה בעתיד. עם זאת, עבור ה־AfD הדבר רק חיזק אותה בסקרים, לאחר שמאז בחירות 2021 היא יותר מהכפילה את כוחה, בעיקר בזכות קולות של צעירים. המפלגה זוכה גם לתמיכה גדולה וחריגה מהימין האמריקאי. אלון מאסק, האיש העשיר בעולם, כינה אותה "התקווה האחרונה של גרמניה", ביטל את קשרי מנהיגיה למפלגה הנאצית, ואף אירח בינואר את מנהיגת המפלגה אליס ויידל לשיחה ברשת X שבבעלותו. שבוע לאחר מכן הוא הופיע על מסך גדול בפני עצרת של 4,500 אנשי AfD בהאלה, שבמזרח גרמניה לשעבר. למאסק הצטרף גם סגן נשיא ארצות הברית ג'יי.די ואנס, שנפגש החודש עם ויידל בשולי ועידת מינכן. ואנס הטיח בפני מנהיגי אירופה כי הדמוקרטיה שלהם שברירית, וטען כי "הדמוקרטיה נשענת על העיקרון המקודש שלפיו קול העם חשוב". עוד הוסיף, כי "אין מקום לחומת אש" נגד מפלגות הימין.
הסנטימנט הגרמני לגבי הגבלות על הגירה וחופש תנועה, גם באזור שנגן, נמצא כיום בלב השיח במוסדות האיחוד האירופי. שם מכירים בכך, כי מדינות ברחבי האיחוד מבקשות לעצמן יותר ויותר שליטה על גבולותיהן. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אף הבטיחה לבחון "פתרונות חדשניים" לטיפול בהגירה. בין היתר, נבחנים כללים שיאפשרו מדיניות "החזרה" של מהגרים או פליטים שבקשתם למקלט נדחתה.
אף שמרץ רושם שיעורי תמיכה נמוכים מאלה שקיבלה המפלגה בבחירות האחרונות בראשות מרקל (41%), עדיין היתרון המובהק של ה־CDU משקף הצבעת אמון מובהקת של הציבור באחת ממפלגות הימין־מרכז הגדולות הבודדות באירופה. בשיעורי התמיכה הללו יכולות להתקנא מפלגות מקבילות בצרפת או באיטליה, שם הימין הקיצוני התחזק על חשבון מפלגות המרכז.
עם זאת, הדרך לקואליציה עדיין לא סלולה. מרץ שלל את האפשרות להקימה עם ה־AfD, וקשה לראות כיצד שולץ וה־SPD ישמשו שותפיו העיקריים, על רקע הפערים המהותיים בגישה לגבי תיקון הכלכלה. הקואליציה שירכיב תהיה בכל מקרה שברירית וחלשה יחסית, ולכן קשה לראות כיצד מרץ יוכל להוביל שינויים מבניים מהותיים בכלכלה. הציבור הגרמני ייאלץ להמתין ככל הנראה עד אפריל, אז צפויה להתבהר תמונת הקואליציה, בתום תהליך הרכבה הנמשך כחודש.
