שיא הציניות: אזרבייג'ן מנצלת את אירוח ועידת האקלים לסגור עסקאות נפט
שיא הציניות: אזרבייג'ן מנצלת את אירוח ועידת האקלים לסגור עסקאות נפט
העולם משווע להחלטות שיסייעו לו בהתמודדות הקשה עם שינויי האקלים, אך המדינה המארחת לא מהססת להשתמש בפלטפורמה לשם סגירת עסקאות בתחומים שנחשבים לתורמים העיקריים לשינויים אלו; הלוביסטים ובכירי התעשייה מפגינים פרופיל גבוה בבירה באקו; ובנוסף, בחסות הוועידה אזרבייג'ן גם מגבירה את דיכוי הפעילים למען זכויות האדם
כ-60 אלף בני אדם מ-129 מדינות, החלו להתקבץ ביום שני השבוע בבאקו בירת באזרבייג'ן. המטרה: ועידת האקלים העולמית של האו״ם (cop29), אותה מארחת בכל שנה מדינה אחרת במשך שבועיים. אלא שהשנה אינה ככל שנה: כלת השמחה, זו שנבחרה לארח את שיחות האקלים אשר בהן נקבע כיצד ישלבו המדינות כוחות כדי להפחית את פליטות גזי החממה שלהן ולהימנע מתוצאותיו הגרועות ביותר של משבר האקלים, היא מדינת נפט מובהקת.
בימים האחרונים, הולכים וגוברים הקולות והעדויות לכך שהמדינה שאמורה להוביל כעת שיחות אקלים פורצות דרך בעשור שמסתמן כהזדמנות המכרעת להתמודד עם שינויי האקלים, דווקא מנצלת את הפלטפורמה כדי לסגור עסקאות נפט וגז. דלקים אלו, נזכיר, הם התורמים העיקריים לשינויי האקלים, ומדינות העולם נדרשות לצמצם במהירות ובחדות את השימוש בהם כדי לבלום או לצמצם את אירועי הקיצון האקלימיים והרס המערכות האקולוגיות בכדור הארץ. ואם לא די בכך, את השנה החולפת ניצלה אזרבייג'ן גם לכלוא פעילי זכויות אדם וסביבה, כדי למנוע מהם להביע ביקורת פומבית נגד התנהלותה בעת הוועידה העולמית.
כלכלת אזרבייג'ן היא אחת התלויות ביותר בנפט וגז, המהווים כמעט 60% מהכנסותיה וכ-90% מהיצוא שלה, לפי האו"ם. נתונים אלו הופכים אותה לאחת מעשר הכלכלות שהכי תלויות בנפט ובגז בעולם. נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, התייחס לשדות הנפט של המדינה כאל "מתנה מאלוהים", כאשר הבירה באקו עצמה, שבה מתקיימת הוועידה, יושבת על שדה נפט, ונשיא הוועידה מטעם המדינה, מוכתאר באבייב, הוא מנהל ותיק בחברת הנפט הממלכתית - SOCAR. עד כמה מתהדרת המדינה בעושר הנפט שלה? אחת האטרקציות המוצעות במדינה לתיירים או למקומיים בשעות הפנאי, היא ה"הזדמנות" להתפלש באמבט של נפט גולמי חם.
בבאקו לא התרגשו מהביקורת שנמתחה על הבחירה במדינה לאירוח הכנס האקלימי. באבאייב אף אמר ל-Sky News בתגובה כתובה, לאחר שסירב לראיון כי "כיצרנית פחמימנים שמשקיעה רבות במעבר לאנרגיה מתחדשת, אנו מתאימים היטב לצורכי מעבר האנרגיה". ואיך נראה המעבר של המדינה באמת לאנרגיה נקייה? התמונה האמיתית גרועה מזו של ישראל, הנחשבת לגרועה במיוחד בתחום: רק 7% מהאנרגיה באזרבייג'ן מקורה באנרגיה נקייה. המדינה, אגב כך, מתכננת להגדיל את הפקת הגז והנפט שלה בשליש עד סוף העשור, שבו העולם צריך לחתוך 40% מפליטות גזי החממה כדי לעמוד ביעדי האקלים ולהימנע מקריסה של מערכות אקולוגיות ושינויי אקלים הרסניים שיפגעו קשות בכלכלה ובחיי אדם.
תעשיית הנפט והגז צפויה להיות מיוצגת היטב בוועידה, ולהרגיש בבית. המנכ"ל של אקסון מוביל ישתתף, בעוד ענקית הנפט הבריטית BP, שלה יש נוכחות גדולה במדינה, צפויה גם היא להראות גיבוי למדינה המארחת בכוחות גדולים. לוביסטים של תעשיית הגז והנפט בכללותה אף הם בנוכחות גבוהה בשטח, לאחר שלאורך עשורים וכך באופן כמעט שגרתי בוועידות האקלים – פועלים כדי לעכב מעבר לאנרגיה נקייה. מנכ"ל הוועידה, אלנור סולטאנוב, צולם בחשאי לאחרונה, כשהוא משתמש בתפקידו כדי לדון בעסקאות גז.
זו לא הפעם הראשונה שמדינה מייצרת דלק מאובנים מארחת את ועידת האקלים העולמית. האירוע בשנה שעברה התקיים באיחוד האמירויות הערביות, ובשנה הבאה אמור להתקיים בברזיל, החברה החדשה ביותר בקרטל יצרניות הנפט, אופ"ק. אזרבייג'ן, ברזיל ואיחוד האמירויות מתכננות להגדיל את ייצור הנפט והגז שלהן לפחות ב-32% עד 2035.
יש ועידה? נרדוף פעילי זכויות אדם
וזה לא הכל. בחסות האו"ם, גם השנה נערכות שיחות האקלים בדיקטטורה, ענקית דלקים, ומפרה עקבית של זכויות אדם. ארגוני זכויות אדם אומרים, כי אזרבייג'ן שואפת להגביר את מעמדה הבינלאומי ולתת לגיטימציה לממשלת המדינה על ידי אירוח הפסגה. זאת בשעה שהמדינה נחשבת אוטוקרטיה, ובשנה האחרונה עסקה ביתר שאת ברדיפה של פעילי זכויות אדם וסביבה. ארגון Human Rights Watch (HRW) תיעד מקרים של 33 אנשים שנעצרו מאז תחילת 2023, רובם ב-12 החודשים האחרונים, מאז אושרה אזרבייג'ן כמארחת של שיחות האו"ם. אזרבייג'ן השתיקה כך קולות מפתח בנוגע למשבר האקלים. באפריל עצרו השלטונות את פעיל האקלים ענר ממדלי באשמת "הברחה" מזויפת, והכניסו אותו למעצר לפני משפט, שם הוא עדיין שוהה. הוא גם היה מעורב בהסברה בינלאומית ברמת האיחוד האירופי והאו"ם. בכלא נמנע ממנו טיפול רפואי, והוא צפוי לעונש ממושך.
מחלקת המדינה האמריקאית אף אישרה בשנה שעברה כי המדינה מפרה באופן משמעותי זכויות אדם, לרבות הרג שרירותי, עינויים, מאסרים פוליטיים ומעצרים לא מוצדקים של עיתונאים. בנו של אחד האסירים, אמר לאחרונה בעת ביקורו בלונדון כי "ממשלת אזרבייג'ן כנראה חשבה שתמצא דרך להסתיר את המדיניות הטוטליטרית שלה, כי היא עוסקת באקלים". באוקטובר מסר הפרלמנט האירופי כי "הפרות זכויות האדם המתמשכות" של אזרבייג'ן "אינן עולות בקנה אחד" עם תפקידה באירוח שיחות האקלים - תהליך שאמור להתקיים בשיתוף החברה האזרחית במדינה.
בשונה מהנהוג, מעורבות החברה האזרחית של אזרבייג'ן עצמה מוגבלת ביותר בוועידה. איומים והטרדות אילצו פעילים מקומיים רבים לעזוב את המדינה, בעוד שאחרים נעצרים באופן שרירותי על רקע פוליטי. מעט הקולות העצמאיים שנותרו מסתכנים בהעמדה לדין אם יעזו להשמיע ביקורת כלשהי בוועידה. את החלל ימלאו "עמותות" הנתמכות על ידי המדינה, שאינן מספקות את נקודות המבט העצמאיות הדרושות, אך נוכחותן מאפשרת לרשויות אזרבייג'ן להקרין תמונה כוזבת של כבוד לחופש הביטוי וההתארגנות.
ובינתיים, העולם רק הולך ומתחמם
ועידת האקלים נפתחה השבוע תחת צל כבד. בזמן שאיש אינו מצפה לכך שהוועידה תוביל השנה לשינוי משמעותי, ההערכה היא ששנת 2024 עומדת להיות החמה בהיסטוריה, וככזו שבמהלכה התרחשו אירועי קיצון קטסטרופליים כמו השיטפונות שנראו בשבועיים האחרונים בספרד. כדי להגביל את ממדי ההרס של משבר האקלים, נדרשות המדינות להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה שלהן עד 2030, ולעשות כל שביכולתן כדי למנוע עלייה ממוצעת של 1.5 מעלות או לכל היותר 2 עד סוף המאה, בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. אולם ייתכן כי יעד המעלה וחצי כבר נחצה.
לפי דו"ח חדש, של הפרויקט המדעי-סביבתי העצמאי Climate Action Tracker, בקצב הנוכחי העולם נמצא על נתיב להתחממות הרסנית של 2.7 מעלות עד סוף המאה. זוהי הערכה פסימית, אך יש הערכות פסימיות ממנה, הטוענות כי הטמפרטורה אף יכולה לעלות ב-3.1 מעלות. זאת שעה שהאנושות אמנם נפגשת לשיחות אקלים – אולם לא עושה את הנדרש כדי לבלום את המשבר. כך, בשנה שעברה נמשכה מגמת הגידול בפליטות, שעלו בשיעור של 1.3% לעומת 2022. לפי דו"ח של מזכירות אמנת האקלים, גם אם מדינות יצליחו ליישם באופן מלא את ההתחייבויות הנוכחיות שלהן — הפחתת פליטת גזי החממה בסוף העשור תהיה בשיעור של 2.6% לעומת 2019, ולא 43%, הנדרשים כדי לעמוד ביעדים.
דו"ח נוסף שפורסם השבוע, מטעם Global Carbon Budget – גוף המונה כמאה מומחים בתחום, הצביע על כך שבשעה שהשנה נשבר שיא הפליטות לאטמוספירה, כלל אין סימן למעבר משמעותי כנדרש מנפט, גז ופחם למקורות אנרגיה נקיים. קצב גידול הפליטות אמנם הואט בעשור האחרון, אך הפליטות עדיין עולות – והשימוש בדלקים מזהמים הגורמים לתמותה מזיהום אוויר ומובילים לאירועי קיצון הרסניים, לא פוחת כנדרש.
דו"ח חדש שפורסם השבוע בהזמנת לשכת המסחר הבינלאומית בארה"ב ניתח 4,000 אירועי מזג אוויר קיצוניים הקשורים באקלים, משיטפונות ששוטפים בתים ברגע ועד לבצורות בוערות איטיות שהורסות חוות לאורך שנים. הוא מצא שהנזקים הכלכליים בשל כך הגיעו ל-451 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות בלבד. הדו"ח מצא מגמת עלייה הדרגתית במחיר של אירועי מזג אוויר קיצוניים בין 2014 ל-2023, עם זינוק ב-2017. ארה"ב ספגה את ההפסדים הכלכליים הגדולים ביותר במהלך תקופה של 10 שנים - כ-935 מיליארד דולר, אחריה סין עם כ-268 מיליארד דולר והודו שהתמודדה עם נזק של כ-112 מיליארד דולר. גרמניה, אוסטרליה, צרפת וברזיל הגיעו כולן לעשירייה הראשונה.
לא כל המקרים הללו מיוחסים לשינויי האקלים המחמירים אירועי קיצון ומובילים להתרבותם. אולם מחקרי ייחוס בשנים האחרונות, מצליחים לקשור בין אירועי קיצון לבין שינויי האקלים. כך למשל, משבר האקלים היה אחראי ליותר ממחצית מ-68 אלף מקרי המוות מחום במהלך הקיץ האירופי הלוהט של 2022.