ראשי הביג טק קנו מקום של כבוד בממשל טראמפ החדש
ראשי הביג טק קנו מקום של כבוד בממשל טראמפ החדש
בהובלת ראשי המשק האמריקאי זרמו לקרן טקס ההשבעה של הנשיא הנבחר כ־170 מיליון דולר, סכום חסר תקדים. לצד כספים שתרמו תאגידי ענק בלטו התרומות הפרטיות של ראשי ענקיות הטכנולוגיה שזיכו אותם במושבים קדמיים בטקס, ועם קצת מזל, גם בחדר הסגלגל
חברות מובילות ומנהלים בכירים במשק האמריקאי התחייבו לסכום של כ־170 מיליון דולר עבור אירועי ההשבעה של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ — שיא כל הזמנים. ההיקפים הגדולים של הכספים מעידים על התחנפות רחבת היקף מצד אותם בכירים, אך יותר מכך, הם מסמנים את הפיכת אירועי ההשבעה לנשיאות ארצות הברית משורה של טקסים פוליטיים לאירוע עסקי בשליטת מיליארדרים ותאגידים.
רשימת התאגידים שהודיעו עד כה על העברת תרומות לוועדת ההשבעה ארוכה ומגוונת — מענקיות טכנולוגיה דרך קמעונאיות מובילות ועד גופים פיננסיים מובילים וחברות רכב. בין החברות שתרמו כל אחת מיליון דולר לפחות ניתן למנות את בואינג, פייזר, מטא (החברה־האם של פייסבוק), אמזון, אפל, שברון, לוקהיד מרטין, אלפאבית (החברה־האם של גוגל) וכן מיקרוסופט, אובר, Perplexity (סטארט־אפ בתחום הבינה המלאכותית), וחברות קריפטו כמו ריפל, קוינבייס וקראקן. בכירים רבים תרמו גם מכספם הפרטי, כל אחד מיליון דולר לפחות. בין התורמים: מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מייסד אמזון ג'ף בזוס, מנכ"ל מטא מארק צוקרברג, מנכ"ל אובר דארה קוסרשאהי, מנכ"ל אפל טים קוק והמיליארדר ומנכ"ל קרן סיטאדל, קן גריפין.
ברשימת התורמים נמצאים גם גורמים שהביעו בעבר מחאה נגד טראמפ ומאמציו לבטל את תוצאות הבחירות ב־2020, שבהן הפסיד לג'ו ביידן. חברות כמו פורד, ג'נרל מוטורס, טויוטה ו־Pharmaceutical Research and Manufacturers of America כמו גם גולדמן זאקס, בנק אוף אמריקה, AT&T, חברת התוכנה אינטואיט וסטנלי בלאק אנד דקר, שהתחייבו כי לא יתמכו עוד באנשים או בארגונים שהיו מעורבים באירועים האלימים בגבעת הקפיטול ב־6 בינואר 2021, מופיעות גם הן ברשימה. כספים אלו מנותבים כולם לוועדה המכוננת של טקס ההשבעה, שמנוהלת על ידי ארבעה יושבי ראש, בהם הלוביסט ג'ף מילר וכן ריינס פריבוס, יו"ר חברת הלובינג מייקל בסט. המשרד של מילר מייצג את פייזר, אובר, ו־OpenAI, כשפריבוס מייצג את חברות הפיננסים ריפל ורובינהוד.
הממשל הפדרלי מממן אומנם את טקס ההשבעה, אך האירועים החגיגיים שמתקיימים סביבו — נשפים, ארוחות וקבלות פנים הנפרסים על פני ארבעה ימים — ממומנים על ידי ועדה מכוננת מיוחדת שאותה מקים הנשיא הנבחר. בניגוד לתרומות ישירות לקמפיין הבחירות, שמוסדרות בחוק, לוועדה הזו אין מגבלות ברורות בכל הנוגע לסכומי התרומות או לזהות התורמים. כך, המגבלות נקבעות בכל פעם מחדש על ידי הנשיא הנבחר, על פי העדפותיו. הנשיא ג'ו ביידן, למשל, קבע תקרה של 500 אלף דולר לתרומות מיחידים ומיליון דולר מתאגידים, זאת בנוסף לאיסור גורף על קבלת תרומות מתעשיית הדלקים, לוביסטים וגורמים זרים. ועדת ההשבעה של ביידן גייסה 63.8 מיליון דולר — סכום חריג גם כן, שכן כל האירועים סביב הטקס המרכזי התקיימו באופן וירטואלי על רקע משבר הקורונה.
הנשיא לשעבר ברק אובמה אסר לחלוטין על תרומות מתאגידים ולוביסטים ב־2009 והגביל כל תרומה ל־50 אלף דולר. לטקס הראשון שלו גייסה ועדת ההשבעה 53 מיליון דולר, כאשר עבור השבעתו השנייה הסיר אובמה את המגבלות, אך גייס רק 43 מיליון דולר.
ג'ורג' וו. בוש הגביל תאגידים בתרומות של עד 100 אלף דולר. טראמפ, בדרכו האופיינית, בחר שלא להטיל מגבלות — לא בכהונתו הקודמת ולא היום, מה שאיפשר לתאגידים ולבכירים להזרים סכומים חסרי תקדים. לשם השוואה, ב־2001 גייס בוש 35 מיליון דולר, כשהתרומה הבודדת הגדולה ביותר הגיעה מענקית המלונאות מריוט, שהעבירה 750 אלף דולר באמצעות שורה של חברות וחברות־בנות. טראמפ גייס ב־2017 כ־107 מיליון דולר, 5 מיליון דולר מתוכם כתרומה בודדת משלדון אדלסון.
תרומות קטנות קונות גישה לחברי קבינט
אלא שסכומי העתק שגייס אז טראמפ הכניסו אותו לצרות, וב־2018 נפתחה חקירה פלילית נגד ועדת ההשבעה בטענה כי הפרה את מעמדה כישות ללא מטרות רווח. לפי כתב התביעה, הוועדה השתמשה בהון הרב שגייסה כדי לבצע תשלומי "יתר" לאולם הנשפים במלון טראמפ שבו התקיימו חלק מהאירועים, וזאת במטרה להעשיר את עסקי טראמפ. סופה של החקירה הפלילית היה קנס בהיקף 750 אלף דולר — שהוטל על הוועדה.
המגבלות על התרומות השפיעו על השורה התחתונה. כך, למשל, ב־2021 תרמה אלפאבית לוועדת ההשבעה של ביידן 337 אלף דולר לעומת מיליון דולר שהזרימה היום לטראמפ; אמזון תרמה 276 אלף דולר לביידן לעומת 3 מיליון דולר לטראמפ, מתוכם מיליון דולר שהגיעו כאמור מבזוס עצמו, מיקרוסופט וג'נרל מוטורס תרמו כל אחת 500 אלף דולר לביידן, לעומת מיליון דולר לטראמפ, ואילו אובר תרמה מיליון דולר לביידן לעומת 2 מיליון דולר כעת (החברה והמנכ"ל יחדיו). גם תרומתו של גריפין זינקה ועמדה על מיליון דולר, פי שניים לעומת תרומתו לביידן.
לא רק שטראמפ נמנע מהטלת מגבלות על תרומות או תורמים, הוא גם דחק בהם מלכתחילה לתרום בהיקפים מכופלים באמצעות קביעת תג מחיר גבוה מאוד לאירועים שיתקיימו סביב השבעתו. ואיך זה אפשרי? תרומה לוועדת ההשבעה נעשית כמו מימון המונים — הוועדה מציעה כמה רמות תמיכה, כל אחת במחיר מסוים, כאשר כל תרומה מקנה גישה אינטימית יותר או פחות לנשיא, סגן הנשיא והפקידות הבכירה. הפעם רמת המחירים הגבוהה ביותר עומדת על מיליון דולר, פי שניים מאשר בהשבעת טראמפ הקודמת, וזו הסיבה שתאגידים ומנהלים בכירים הודיעו בזה אחר זה על תרומות של מיליון דולר. מיליון דולר מעניקים היום שישה כרטיסים לאירועים שונים, לרבות ארוחת ערב עם סגן הנשיא הנבחר ג'יי.די ואנס, ו"ארוחת ערב לאור נרות" עם טראמפ ואשתו מלניה שתתקיים ערב ההשבעה, ב־19 בינואר. לוביסטים ואחרים שאינם מסוגלים לשלם סכומים כאלה, יכולים לקנות גישה לחברי קבינט בממשל טראמפ החדש בעבור תרומות בסכומים של 50 אלף דולר, 100 אלף דולר ו־250 אלף דולר.
במובן זה, טראמפ הפך את טקסי ההשבעה לכלי להבטחת השפעה פוליטית מצד תאגידים ובכירי המשק. בניגוד לנשיאים קודמים שבחרו להטיל מגבלות ברורות, טראמפ למעשה מעודד את העשירים והחזקים לתרום בהיקפים גדולים יותר ויותר, תוך יצירת מערכת שבה הכסף לא רק מממן את האירועים, אלא הופך למרוץ לרכישת גישה והשפעה. כך, הטקס, שמטרתו העברת שלטון דמוקרטית, נהפך במקום זאת לסמל של פעולה פוליטית ופסטיבל עסקי.
מגזר הטכנולוגיה בולט בתמיכתו בנשיא הנבחר לקראת הכהונה השנייה. תעשיית הענק, שלאורך שנים נכנסה לעימותים עם ביידן וטראמפ, החלה להפגין תמיכה פומבית בו עוד בקמפיין
העובדה כי טראמפ יצר רף כניסה יקר יותר לאירועים השונים מסבירה רק חלק מהיקפי הכספים האדירים שהוא גייס. דיווחים שונים שהגיעו מצוות טראמפ כמו גם מ"הניו יורק טיימס" מראים כי תאגידים ומנהלים נוספים ממשיכים להודיע על תרומות של מיליון דולר, זאת בעוד בפועל נגמרו הכרטיסים, ולפיכך התרומות נעשות ללא תמורה ישירה. כמו כן, רף הכניסה לא יכול להסביר את ההחלטה של כמה מנהלים בכירים לתרום באופן אישי סכומים גבוהים, מה שהם לא עשו עד כה. את ההתלהבות יוצאת הדופן להזרים לטראמפ עוד מיליונים רבים ניתן להסביר ברצון לפנות לצד הטוב של הנשיא הנבחר, שנראה נחוש מתמיד לנער תעשיות שונות. התעשיות יודעות היטב מי הן, משום שטראמפ כבר התלונן עליהן בזמן ממשל ביידן, אז צפה בהתנהלותן מהיציע. חלקן רואות בכניסתו לתפקיד הזדמנות להשיב לאחור את גלגלי המדיניות של ביידן, להקל את מדיניות המס והרגולציה וליצר סביבה שהיא יותר פרו־עסקית.
חברות התרופות, למשל, מוטרדות מכניסתו של רוברט פ. קנדי ג'וניור למשרד שר הבריאות, זאת בשל גישתו המתנגדת לחיסונים. משכך, מנכ"לי חברות פייזר, אלי לילי ואחרות כבר נפגשו עם טראמפ באחוזת מאר־א־לגו בפלורידה בחודש שעבר כדי למזער את המחלוקות. יצרניות רכב חוששות מהמכסים החדשים שטראמפ התחייב להשית על שותפות הסחר של ארצות הברית. ענקיות הטכנולוגיה חוששות מהביקורת שהציף טראמפ לאורך השנים בכל הנוגע לפעילותן בנושא צנזורת תוכן, בעוד בואינג ולוקהיד מרטין מתחרות על תשומת הלב של טראמפ מול SpaceXשל יד ימינו ויקירו אלון מאסק.
מגזר הטכנולוגיה בולט באופן מיוחד בתמיכתו בטראמפ לקראת הכהונה השנייה. תעשיית הענק, שלאורך השנים נכנסה לעימותים ישירים עם טראמפ וביידן, החלה להפגין תמיכה פומבית בטראמפ עוד בקמפיין הבחירות. כך, מאסק תרם לקמפיין סכום עתק של כ־277 מיליון דולר, בעוד משקיע ההון סיכון מארק אנדריסן חזר והביע בו תמיכה פומבית.
בעקבות ניצחונו זרמו הברכות מבכירי ענקיות הטכנולוגיה, כאשר חלקם אף הגיעו לבקרו ואחרים בישרו על שינויי מדיניות מרחיקי לכת, כדי שיהלמו את נטייתו של טראמפ. נשיא אלפאבית לשעבר סרגיי ברין ומנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי נפגשו עם טראמפ, וטים קוק סעד עמו. בזוס, שבקדנציה הראשונה היה לעומתי למדי, נפגש גם הוא עם טראמפ, ובעיתון "הוושינגטון פוסט" שבבעלותו החליטו שלא לפרסם קריקטורה של מאיירת העיתון זוכת פרס פוליצר, שבה נראים כמה מיליארדרים, בהם בזוס עצמו, כורעים ברך לפני הנשיא הנבחר. המאיירת, אן טלנאס, התפטרה בעקבות הצנזורה.
מטא של מארק צוקרברג הכריזה על שינויים גדולים בניהול התוכן בכל הפלטפורמות שלה — אינסטגרם, פייסבוק, מסנג'ר ות'רדס. אלו כוללים את ביטול תוכנית בדיקת העובדות ומעבר למודל "הערות קהילה", בדומה לזה שקיים ב־X של מאסק, כמו גם הסרת מגבלות על נושאים רגישים כמו הגירה ומגדר. שלושת המיליארדרים, כאמור, קיבלו מושבים קדמיים לטקס השבעת הנשיא.
לטקס הוזמנו משפחות חטופים
שורה של מנהיגים מרחבי העולם הוזמנו לקחת חלק בטקס ההשבעה. הנשיא ביידן הודיע כי ישתתף, זאת אף שטראמפ סירב להגיע לטקס שלו ב־2021 ושבר בכך מסורת בת 150 שנה. כל יתר הנשיאים החיים — אובמה, בוש וכן ביל קלינטון — צפויים להשתתף בטקס של טראמפ. על במת ההשבעה יישבו, כאמור, באופן חריג גם שלוש דמויות מפתח מעולם הטכנולוגיה: מאסק, צוקרברג ובזוס.
הגעתם של המנהיגים העולמיים היא חריגה במסורת הטקס ואלה ימנו בעיקר ראשי מדינות ימנים פופוליסטים. בין היתר קיבלו הזמנה לאירוע ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, נשיא ארגנטינה חביאר מיליי ונשיא אל סלבדור נאיב בוקלה. ז'איר בולסונארו, נשיא ברזיל המודח, ציין כי קיבל הזמנה, אך לא יוכל להשתתף שכן דרכונו הוחרם על רקע חקירתו סביב ניסיון ההפיכה במדינה ב־2022. נשיא סין שי ג'ינפינג קיבל הזמנה אישית מטראמפ, אך הוא לא יגיע ובמקומו ישתתף שר החוץ הסיני. גם שרי החוץ של אוסטרליה, יפן והודו ישתתפו בטקס. לפי דיווחים, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לא קיבל הזמנה, אך משלחת של מועצת יש"ע הוזמנה להשתתף, כמו גם משפחותיהם של החטופים בעלי האזרחות האמריקאית. אלה מונים את בני הזוג גולדברג־פולין, הוריו של הרש שנרצח בשבי חמאס וגופתו הושבה לישראל, הוריו של החייל החטוף עידן אלכסנדר, הוריהם של החללים החטופים עומר נאוטרה ואיתי חן, אביו של החטוף שגיא דקל־חן, בתם של בני הזוג גד חגי וג'ודי וינשטיין שנרצחו ב־7 באוקטובר וגופתם מוחזקת בידי חמאס, וכן אביבה סיגל, ששוחררה מהשבי.
