ריאיון "העלאת מכסים וגירוש מהגרים יעלו את האינפלציה בארה"ב והפחתת הריבית תתעכב"
ריאיון
"העלאת מכסים וגירוש מהגרים יעלו את האינפלציה בארה"ב והפחתת הריבית תתעכב"
"לטראמפ יש גישה לא נכונה לגבי הסחר העולמי ואם הוא ימשיך בדרך הזו, הוא יפגע בכלכלה האמריקאית", וגם "איזו בעיה פותרת הפיכת קנדה למדינה אמריקאית?" ריקרדו האוסמן, המומחה מהרווארד מזהיר מההשלכות של ממשל טראמפ
ריקרדו האוסמן, אתה פרופסור לכלכלה פוליטית בינלאומית בהרווארד ובעבר שר הפיתוח של ונצואלה, איזו מדיניות כלכלית נגזרת מהנאום הראשון של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ?
"המסר הראשון היה שהוא רוצה לשבש בצורה משמעותית את הכללים בסחר הבינלאומי. אני לא מצליח להבין מה בדיוק הוא מנסה להשיג, אבל זו הכוונה. הוא רוצה להטיל מכסים כאשר אותם מסים עלולים לגרום לנזק כלכלי לשני הצדדים. טראמפ טוען שמכסים יובילו ליתרון כלכלי, אבל בפועל הם עשויים לפגוע בצמיחה, בעיקר זו של ארה”ב. כמו כן זה עלול ליצור מתחים עם שותפי סחר ולהוביל לתגובה נגדית מצד מדינות בעלות ברית. זה כבר קורה: שים לב שהאיחוד האירופי חתם בדצמבר האחרון הסכם לביטול מכסים עם מרקוסור (איחוד הסחר של ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי ובוליביה – א"פ) ובשבוע שעבר עם מקסיקו. הם מנסים עכשיו לחזק את הקשרים ביניהם במקום עם ארה"ב כי היא נראית להם כבעלת ברית שפחות ניתן לסמוך עליה. טראמפ דיבר על מכסים על סין, מה פתאום עכשיו מקסיקו וקנדה? ברור לי שהוא רוצה 'לפגוע' בהן, אבל איך זה טוב לארה"ב? יש בעיה של הגירה בלתי חוקית וכניסה של הסם פנטניל, אבל איך זה קשור למכסים? ואיך לעזאזל זה קשור לקנדה? לטראמפ יש גישה לא נכונה לגבי הסחר העולמי ואם הוא ימשיך בדרך הזו, הוא עלול לפגוע בכלכלה האמריקאית".
יש לו הסבר למדיניות המסחרית שלו?
"הוא מסביר שהוא ישתמש במכסים כדי לגבות מסים ולהקטין את הגירעון. אבל זה לא כל כך פשוט והמספרים לא מסתדרים: הרי ארה"ב מייבאת בערך 10% מהתמ"ג שלה, אז גם מכס של 10% יביא רק 1% מהתמ"ג. זה לא מספיק כדי לסגור את הגירעון התקציבי שעומד על כ־7% מהתמ"ג. זה היה אחד הדברים שחסרו בנאום הפתיחה שלו: הוא לא דיבר על הגירעון הפיסקאלי העצום של ארה"ב. זה נראה כאילו הבעיה לא קיימת מבחינתו, אבל המציאות היא שארה"ב מממנת את הגירעון שלה בריביות הולכות וגדלות. כיום ריבית האג"ח ל־10 שנים עומדת כמעט על 5% לעומת ממוצע היסטורי של 3%. אז דבר אחד זה לממן גירעון של 7% כאשר הריבית היא 1%. דבר אחר לגמרי הוא גירעון של 7% תוצר עם ריבית של 5%. זה ישפיע בצורה משמעותית על הכלכלה האמריקאית".
אז הריבית לא תרד בקרוב?
"לדעתי לא. או לפחות הרבה פחות ממה שהשווקים מצפים. ואי אפשר לפסול על הסף שהיא תעלה. זה גם בגלל מדיניות ההגירה שלו".
אתה מאמין שהוא יבצע גירוש של ממש של מהגרים לא חוקיים?
"בנקודה הזו אני כן חושב שהוא יפעל לגירוש אמיתי כי הוא התחייב לכך. הוא דיבר על להתחיל ממיליון איש ואז להגיע ל־10 מיליון. טראמפ חושב שהוא יכול לצמצם את מספר המהגרים בארה"ב בלי לפגוע בצמיחה. זו טעות: בשנים האחרונות הכלכלה האמריקאית צמחה במהירות שצמחה גם בגלל גידול בכוח העבודה – חלק ממנו הם מהגרים שתרמו משמעותית ליצירת מקומות עבודה. יתרה מזו, יש עדיין הרבה משרות פנויות. הביקוש לעובדים לא ירד. כלומר, שוק העבודה עדיין אינו מאוזן ויש יותר ביקוש לעובדים מהיצע. הפגיעה בכוח העבודה תורגש במיוחד בסקטורים כמו בנייה, חקלאות ושירותים, שבהם מהגרים ממלאים תפקיד מרכזי. עסקים קטנים ובינוניים כבר מתמודדים עם מחסור בעובדים שמחייב לקצץ בשעות עבודה ומקשה בהשלמת משימות קריטיות. זה עלול גם לגרום לעליית מחירים ולאינפלציה שתעכב את הפחתת הריבית. מדיניות ההגירה שלו תעלה את האינפלציה אף שהוא הבטיח כי הוא יוריד אותה. אני מאוד פסימי לגבי האינפלציה כי הוא מדבר על גירוש מהיר ולכן ההשלכות יהיו בטווח הקצר".
הבעיה הגדולה שנותרה פתוחה היא דווקא לגבי עובדים מיומנים ובעלי כישורים. לא מעט כלכלנים אמריקאים סבורים שזה מכשול לפוטנציאל הצמיחה של הכלכלה האמריקאית.
"טראמפ גם לא דיבר על איך הוא מתכנן למשוך כישרונות לארה”ב. האם הוא מתכוון רק למנוע הגירה לא חוקית, או שגם להגביל הגירה חוקית של עובדים מיומנים. יש ויכוח פנימי בתוך הטראמפיזם – בין תומכי ה־MAGA ("להפוך את אמריקה לגדולה שוב") המסורתיים לבין אנשי וול סטריט – בנוגע לנקודה הזו והיא גורמת להמון אי־ודאות כלכלית".
אתה מזהה איזשהו היגיון כלכלי פנימי בכל זאת?
"הם רוצים ליצור מחסור בשוק העבודה כי הם אומרים שזה יאלץ חברות להשקיע בטכנולוגיה ובכך יגדילו את הפריון, ושזה יעלה את השכר. זה ההימור שלהם. 'נחיה ונראה', אמר האיש העיוור...".
זה באמת מוזר שבסוף שמו את סין וקנדה באותו מעמד. זה בגלל הנטיות הפוליטיות של הנשיא טרודו?
"אני מזכיר שהוא הציע שקנדה תהפוך למדינה ה־51 של ארה”ב וזה כבר הפך לחומר לסאטירה. עם זאת, הרבה מהמדיניות שלו נראית כלא עקבית, וקשה להבין מה הוא מנסה להשיג. איזו בעיה פותרת הפיכת קנדה למדינה אמריקאית? מהלך כזה לא תורם לאינטרסים הלאומיים של ארה"ב".
ואיך בדיוק כיבוש גרינלנד תורם לאינטרס הלאומי האמריקאי?
"אתה יודע כמה אנשים גרים בגרינלנד? 56 אלף איש בשטח שגודלו פי שניים וחצי מגודלה של ונצואלה. אני לא רוצה להשוות לך אותה לישראל כי נגמרו לי האפסים. אז המסר שעובר הוא כי ארה"ב שוב מנסה להתפשט ולהגדיל את הטריטוריה שלה – בדיוק כמו פוטין. במובן מסוים, זה מצדיק את הנרטיב של פוטין. זה כמו האימפריאליזם של המאה ה־19, שליטה על טריטוריות. אני לא רואה איך זה באמת מחזק את אמריקה. אחד הדברים החשובים ביותר שמחזקים את אמריקה הוא הבריתות הבינלאומיות שלה. אלה שותפויות המבוססות על ערכים משותפים. ומה שהם מאותתים כעת הוא שאין ערכים, יש רק אינטרסים. זה נראה לי מדאיג. יש אנשים שמציעים שנתעלם מזה ושנתמקד בכך שהממשל החדש מתכוון להפחית פיקוח ורגולציה על הכלכלה ויימנע מהעלאת מס חברות ושזה טוב לעסקים ולכלכלה. מה שבטוח הוא כי אנו בפתח של תקופה של אי־ודאות וזה יעלה לנו ביוקר. כלכלה לא אוהבת אי־ודאות".
ומה לגבי תעלת פנמה? הוא יכבוש אותה?
"הוא סתם אמר. אני לא מבין איך זה טוב לארה"ב ומה התועלת לארה"ב במהלך שכזה. אין בכלל בעיה להשתמש בתעלת פנמה. הפנמים טיפלו בתעלה באחריות רבה. נקודה נוספת היא הטענה שלפיה התעלה נבנתה על ידי ארה”ב ב־1912. אבל העובדה היא שהתעלה שנבנתה על ידי האמריקאים איננה אותה תעלת פנמה המורחבת שאנו רואים היום. התעלה הורחבה על ידי ממשלת פנמה בהשקעה אדירה של 7 מיליארד דולר ובכך איפשרה לאוניות גדולות יותר לעבור דרכה. אין שום היגיון בלנסות להשתלט מחדש על התעלה. יש כיום בעיות כמו בצורות – שהתארכו והתרבו – שמגבילות את השימוש בתעלה, אבל אלה נושאים שאינם קשורים למי שולט בה. יש פה שתי נקודות חשובות. הראשונה קשורה להבטחת ה־MAGA: הוא מבקש לשכתב את ההיסטוריה כי קודמיו נתנו את תעלת פנמה והוא בעצם דורש להחזיר אותה לבעלים המקוריים, לתקן טעות היסטורית. אבל יש נקודה שהיא הרבה יותר חשובה: אני מעדיף שארה"ב תיתן עדיפות להגנה על הדמוקרטיה במדינות כמו ונצואלה, ניקרגואה וקובה ולא תפתח מחדש נושאי עבר עם פנמה שהיא מדינה דמוקרטית ובעלת ברית. זה לתת נשק לאותם אנשים שמאשימים את ארה"ב באימפריאליזם. זה יהיה מאוד לא מועיל עבור ארה"ב".
מצד שני יש ביקורת לגיטימית בכך שמדיניות החוץ של ביידן היתה כישלון ואיפשרה שתי מלחמות שפוגעות פגיעה אנושה בכלכלה: מלחמת אוקראינה והמלחמה במזרח התיכון.
"יש ענף אחד של הטראמפיזם שסבור, למשל, כי צריכים להפיל את נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו. אבל יש ענף אחר שדווקא חושב ההפך: שמדורו שולט ביד רמה, שהוא אדם חזק שצריך לעשות איתו עסקים. הענף השני, כולל כמה סנטורים המקורבים לסגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, מסבירים כי אין להם בעיות עם אנשים חזקים, עם דיקטטורים. לכן אתה יכול להבין מדוע אין להם בעיות עם סעודיה והם יכולים לנהל שיח עם פוטין. הם לא מגינים יותר על ערכים אלא על האינטרסים הלאומיים. ואז, הם מציעים להפסיק את התמיכה באוקראינה ולהשאיר את הבעיה לאירופים – ואני חושב שזה כנראה מה שיקרה".
אולי זה לא כזה רע? לא לאירופים ולא לאמריקאים שמבזבזים הרבה מאוד מתקציב הביטחון שלהם על אירופה?
"אני לא פוסל על הסף שזה יכול להיות טוב לאירופה שהיא תתחיל להגן על עצמה. אבל זה הולך ליצור משבר באירופה כי אני לא יודע אם באירופה יש הסכמה סביב הנושא. לכן לא ברור אם הם יוכלו ליישם את הסיוע דרך מנגנוני האיחוד האירופי – שדורש פה אחד – או שהם ייאלצו לייצר מנגנון אחר, מעין 'קואליציה של רצון טוב', שפתאום תכלול גם את אנגליה, כי הם זקוקים לכוח הצבאי האנגלי".
בינתיים זה לא נשמע כזה רע.
"אולי. ואולי בעוד עשור תקבל אירופה שהפכה למעצמת־על צבאית, ומפלגה כמו ה־AfD (אלטרנטיבה לגרמניה) תנצח בבחירות ואז תקבל גרמניה חמושה מכף רגל ועד ראש עם ממשלה ניאו־נאצית. איך זה נשמע לך עכשיו?".
ריקרדו האוסמן גולדפרב (69)
גר בבוסטון, ארה"ב; אב לשלושה וסב ל־6
• פרופסור לכלכלה פוליטית בינלאומית ולכלכלת פיתוח בבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד. מנהל את "מעבדת הצמיחה", החוקרת את הצמיחה והפיתוח האנושי
• תפקידי עבר: מנהל המרכז לחקר הפיתוח בהרווארד; כיהן כשר התכנון של ונצואלה (1993-1992); כחבר הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי של ונצואלה וככלכלן הראשי בבנק הפיתוח הבין־אמריקאי (BID)
• את שלושת התארים שלו למד באוניברסיטת קורנל, הראשון היה בהנדסה ופיזיקה
• נולד בוונצואלה; בן לניצול שואה מגרמניה
