תקינה בין-לאומית: המקפצה להצלחה של חברות ישראליות בעולם

חברות ישראליות המעוניינות לזכות בהכרה עולמית יפיקו תועלת מהשתתפות בתקינה הבין-לאומית, ועל כך יעידו חברת הום ביו גז – המפתחת מערכת להפקת גז בישול לשימוש ביתי מפסולת אורגנית, וחברת אלקטריק רואד – המפתחת טכנולוגיה לטעינה חשמלית לרכב בזמן נסיעה. שתיהן נעזרו במכון התקנים הישראלי ובמינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, שסיפקו להן תשתית ותמיכה להשתתפות בוועדות התקינה הבין-לאומיות. פלטפורמת התקינה עזרה להן לקדם את הטכנולוגיות החדשניות שלהן בעולם ולמכור אותן בכמה עשרות מדינות.

צילום: Shutterstock

התקינה הבין לאומית מייצרת שפה עולמית אחידה, המאפשרת לחברות המשתתפות בוועדות יכולת השפעה על התקן לטובת הצרכים שלהן ולטובת נושאים טכנולוגיים חדשניים, עד לזכיית המוצר והחברה בהכרה עולמית. לתקנים הבין-לאומיים יכולת השפעה ישירה על פיתוח מוצרים וטכנולוגיות חדשות, והכוח לקבוע את מידת חדירתם לשוק. התקינה היא בעלת ערך אסטרטגי, והיא יכולה להגדיל את הייצוא ולחשוף יצרנים, יזמים ותעשייה מקומית להליכי פיתוח חדשניים ותקינה מתקדמת.

כדי להביא לידי ביטוי את הטכנולוגיות הישראליות המתקדמות, חשוב שחברות ישראליות ישתתפו בזירת התקינה הבין-לאומית ואף יובילו אותה. כך תוכל התקינה הבין-לאומית לסייע בחיזוק ובביסוס עמדת ישראל בעולם, עם הצלחת החברות הישראליות והחדרת המוצרים והשירותים שלהן.

אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מסביר: "תקן נתפס לעתים כחסם יבוא, אך חשוב לדעת כי תקנים הם גם כלי חשוב להרחבת הייצוא, בוודאי בתחומים טכנולוגיים וחדשניים. הניסיון מוכיח כי בדיונים של ועדות תקינה בין-לאומיות המומחים מהתעשייה הישראלית יכולים להשפיע, ואף להוביל הכנת תקן בין-לאומי התואם את המוצר או השירות שהם מייצרים ומספקים".

"באופן זה התעשייה יכולה למנוע מתקן להפוך לחסם ביצוא ואף להביא לכך שהתקן יתאים לצרכים שלה. לכן אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות נציגים מהתעשייה בדיוני תקינה בין-לאומיים, ולראיה, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה תומך כספית, בהתאם לקריטריונים מסוימים, בנסיעות של נציגי התעשייה בוועדות תקינה בין-לאומיות" כהן מוסיף.

צילום: Shutterstock

איך משתתפים בתקינה הבין-לאומית?

בזירת התקינה הבין-לאומית יכולות להשתתף חברות מכל הגדלים, כולל חברות הזנק (סטארט-אפ), וגם נציגים מהממשלה ומהאקדמיה. מכון התקנים הישראלי בשיתוף מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה גיבשו תוכנית לשילוב התעשייה הישראלית בתקינה הבין-לאומית, שמאפשרת השתתפות נציגי חברות כחברים מלאים בוועדות של ארגוני התקינה הבין-לאומיים. במסגרת התוכנית מוצע סיוע במימון השתתפות בישיבות הבין-לאומיות בחו"ל, וליווי מקצועי של אנשי מכון התקנים לנציגים הישראלים.

תוכנית התקינה הבין-לאומית מאפשרת:

• חשיפה מוקדמת לתקנים מתהווים והשפעה ישירה על תוכנם, בהתאם לצורכי התעשייה הישראלית.

• יצירת קשרים עסקיים עם עמיתים בחו"ל המשתתפים בוועדות התקינה.

• גישה לשווקים חדשים, חיזוק יכולת התחרות בשוקי חו"ל והגדלת הייצוא.

כיצד התקינה הבין-לאומית משפרת את הפעילות העסקית?

השתתפות בתהליכי התקינה העולמיים, דרך גופי התקינה הבין-לאומיים ISO ו-IEC, גופי התקינה האירופיים CEN ו-CENELEC וגופי תקינה אמריקניים, היא אמצעי לשיפור עמדתה של התעשייה הישראלית בעולם, המבטיחה כי פעילותן העסקית של החברות תהיה יעילה ככל האפשר ותאפשר חדירה קלה לשווקים חדשים.

מחקרים כלכליים מהשנים האחרונות שבחנו את ההשפעות הכלכליות של התקינה הבין-לאומית על תעשיות בעולם מצאו השפעה חיובית משמעותית על הביצועים הכלכליים-עסקיים של חברות.

היתרונות הביאו לשיפור ביצועים במגוון תחומים כגון חיסכון עלויות רכש ומשאבי מחקר ופיתוח, יתרון תחרותי למשך תקופת זמן משמעותית של חברות המשתתפות בפיתוח תקינה על פני כאלה שאינן משתתפות, שימוש בתקנים לביסוס איכות המוצר ובתפיסת החברות כספקיות של מוצרים איכותיים ועוד:

• סחר בין-לאומי: עמידה בתקנים בין-לאומיים שקובעים דרישות אוניברסליות פותחת את הגישה לשווקים חדשים ומסייעת בהסרת מחסומי סחר בין מדינות.

• הגדלת נתח שוק: השתתפות בתהליכי הפיתוח יוצרת יתרון תחרותי מול חברות שאינן משתתפות.

• חיסכון בעלויות הייצור: הסתמכות על תקנים קיימים מייעלת את תהליכי הייצור.

• התאמה לרגולציה: במדינות רבות הרגולציה מפנה לתקנים, השתתפות בהכנתם מאפשרת תכנון מוקדם של מוצרים כדי שיתאימו לדרישות אלה.

• רישות (נטוורקינג): השתתפות בוועדות תקינה מחזקת את הקשרים המקצועיים/מסחריים בכפר הגלובלי לתועלת העסקית של הארגון.

לפרטים נוספים על התוכנית לתקינה בין-לאומית במכון התקנים הישראלי, בקרו באתר מכון התקנים

גורמים המעוניינים להשתתף, מוזמנים להיכנס לקישור הבא להשארת פרטים ולמידע נוסף