"בשעות היום עוד יש תנועה, בלילה ריק"

בבית קפה במרכז תל אביב המלצרית מתחילה לאסוף את הכיסאות בשמונה בערב. בימים כתיקונם, היא מספרת, המקום פתוח עד חצות, "אבל עכשיו אין אנשים ברחוב ואין טעם להישאר פתוחים". החזית שהגיעה לתל אביב מצליחה להותיר גם את העיר הסוערת מרוקנת מבליינים ואת המסעדות ריקות מסועדים.

"גם אם המלחמה תיגמר מחר, אני לא בטוח שאחזיק מעמד", מספר מסעדן שמעדיף להישאר בעילום שם, ושמסעדתו המשפחתית הקטנה ממוקמת בלב העיר. "לפני המלחמה היתה לנו תפוסה של 80% ועכשיו ירדנו ל־20%. כבר פיטרתי את הטבח ואני עובד במקומו. אם הייתי יכול למלא את מקומה של המלצרית הייתי עושה גם את זה. אין לי רזרבות, חיכיתי לקיץ הזה כדי לעמוד על הרגליים".

מסעדות בנמל תל אביב, שלשום בערב. "גם אם המלחמה תיגמר בעוד יומיים, הקיץ הנוכחי גמור" צילום: אוראל כהן

שי ברמן, יו"ר איגוד המסעדות, בתי הקפה והברים, אינו מופתע. לדבריו, הירידה בתנועת הסועדים בתל אביב נעה בין 30% בלב העיר עד לכ־80% במתחמים בנמלי יפו ותל אביב, שרונה והתחנה. "בשעות היום עוד יש תנועת סועדים, אבל בלילה ריק. הפגיעה הקשה היא במתחמים שבנויים בעיקר על תיירות חוץ ופנים. מסעדות וברים נפגעו חזק יותר מבתי קפה, שעוד מצליחים איכשהו לעבוד בשעות היום".

"זה כסף שהלך לאיבוד", מבהיר ברמן, "גם אם המלחמה תיגמר היום, המשמעות היא שאותו מסעדן יצטרך לעבוד שנתיים־שלוש כדי להחזיר את הכסף שחסר לו - וזה אם העסק ישרוד".

עוד לפני המלחמה החלו המסעדות בתל אביב את הקיץ עם שמים מתקדרים. פתיחת כ־20 מסעדות חדשות בשרונה, טענו בענף, תביא לסגירת מסעדות קיימות ולמעבר של מבלים למתחם החדש. לזה התווספה הלחימה בעזה, שחיסלה באחת את התיירות לארץ והותירה גם את המסעדות החזקות ביותר - אלה שלא היה ספק שישרדו את אינפלציית המסעדות הנוכחית - במצב בעייתי.

שי ברמן, יו"ר אגודת המסעדות, בתי הקפה והברים: ראשי העיריות בדרום נלחמים למען העסקים בערים שלהם, אבל ראש עיריית תל אביב מתנהג כאילו זה לא נוגע לו"

אין מצב רוח

חיים כהן, הבעלים של רשת דיקסי, פילדלפיה ומסעדת יפו־תל אביב, מספר על ירידה של כ־20% במחזור של האחרונה. "יש פגיעה בצהריים, כי חלק מהמשרדים באזור הוציאו את העובדים לחופשה ללא תשלום בעקבות המצב. בערב מגיעים פחות סועדים מכיוון שלאנשים אין מצב רוח". גם במסעדת דיקסי בראשון לציון הוא רואה ירידה דומה.

"דווקא עכשיו כדאי לבוא לאכול. מאוד רגוע, מאוד נעים ויש מקום", מנסה אורן שנבל, מנהל המסעדות של קבוצת R2M, להציג את חצי הכוס המלאה. הקבוצה, שמחזיקה בכמה מהעסקים החזקים בעיר ובהם הוטל מונטיפיורי, הקופיבר והבראסרי, חווה אף היא ירידה במחזורים. "את הצניחה הגדולה ביותר אנחנו מרגישים, כמובן, במלון, שירד מ־100% תפוסה בחודשים האחרונים ל־40%–50%. התיירים פשוט הפסיקו לבוא. המסעדה של הוטל מונטיפיורי מושפעת מכך וגם הקופיבר, במיוחד בשעות הערב. הבראסרי נפגעת פחות הודות למיקום המרכזי שלה. אנשים לא ישאירו את הילדים לבד בבית וייצאו לערב בקופיבר, אבל כן יעברו בבראסרי לאכול המבורגר".

אם מישהו חשב שירושלים מתנהלת כרגיל, בשל מיעוט אזעקות, הרי שנועם ריזי, מבעלי קבוצת אדום - המחזיקה במסעדות אדום, לבן וקולוני, ובמתחם האירועים בחאן - בא ופורט את המשבר לשקלים: "כרגע חסרים לנו בקופה מיליון שקל, וגם אם המלחמה תיגמר בעוד יומיים, הקיץ הנוכחי גמור", הוא מבהיר. "לירושלים מגיעים חצי מיליון תיירים בחודש, וכשאין תיירים זה משפיע. ככל שהמסעדה מכוונת גבוה יותר, כך היא נפגעת יותר. בתי האוכל העממיים ובתי הקפה עוד עובדים, אבל מסעדות במתחמים כמו ממילא הן הנפגעות הגדולות. לא נעים לדבר על כסף כשהחיילים בעזה, אבל יש לי מיליון שקל משכורות לשלם ב־9 באוגוסט, וזה בדיוק הסכום שחסר".

חיים כהן, יפו-תל אביב: "יש פגיעה בצהריים, כי חלק מהמשרדים באזור הוציאו את העובדים לחופשה ללא תשלום בעקבות המצב" צילום: אריאל בשור

מה אתם עושים?

“אין הרבה מה לעשות. לפטר אי אפשר, כי מה תעשה עוד שבועיים, תשכור מחדש? יש גבול כמה אפשר לצמצם, כי המסעדה צריכה להמשיך לפעול".

מיכה סול, הבעלים של המסעדות בויה ויוליה בנמל תל אביב ומנכ"ל משותף (עם עופרה גנור) באיגוד המסעדות, בתי הקפה והברים, מצא דרך יצירתית לצמצם הוצאות: "המסעדות שלי מרוחקות כמה עשרות מטרים זו מזו, אז בערבים מסוימים אנחנו סוגרים אחת ומפנים את האנשים, בצירוף בקבוק יין על חשבון הבית כפיצוי.

"אנחנו משתדלים לעבוד מצומצם וחסכוני כדי שההפסדים התפעוליים יקטנו, אך גם ליצור אווירה חיובית לאלה שכן באים. מי שמגיע למסעדה, כדאי שישתחרר מהמועקות". סול חווה ירידה של כ־50% במחזור, ומסביר כי אחת הבעיות החמורות בנמל תל אביב היא היעדר מיגון: "זה אבסורד. אנחנו נמצאים במתחמים של העירייה, שקיבלו אישור לפעול בלי מתקנים מוגנים, ועכשיו אנחנו סובלים מזה. בעלי המסעדות במתחם מתכוונים לדרוש מהיזמים הקלה בשכר הדירה לתקופה מסוימת בגלל הנזק שנגרם לנו".

החוליה החלשה

"אנחנו דורשים מהמדינה לתת הלוואות בערבותה לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו", אומר ברמן. "מגוחך להתייחס רק לעסקים בקו 40 ק"מ. איפה ראש עיריית תל אביב? המסעדות, בתי הקפה והברים בעיר אחראים במידה רבה לשגשוגה ולכך שהיא קוסמופוליטית ויעד תיירות, ובעוד ראשי העיריות בדרום נלחמים למען העסקים בעריהם, ראש עיריית תל אביב מתנהג כאילו זה לא נוגע לו. אנחנו דורשים מהעירייה, שהיא עשירה, להקים קרן הלוואות לעסקים קטנים בעיר, או לכל הפחות לצאת באיזו אמירה ציבורית שמתייחסת למצב העסקים בענף".

גם ריזי, הירושלמי, שותף לפסימיות של אנשי הענף בתל אביב: "אם ייתנו הטבות או הקלות במועדי תשלום מע"מ, למשל, זה יכול להפוך את התאונה הזאת מטוטאל לוס למשהו שהוא בר־תיקון", הוא אומר. "אי אפשר להשאיר את החוליה החלשה - את העסקים הקטנים - בלי טיפול. אבל זה מה שיהיה, לדעתי".