שקר האורך, הבל העובי
פעם חשבנו שספר שלם חשוב ואינטלקטואלי יותר ממשפט בודד. ואז הגיעה הרשת
17:0803.09.08
הטור הזה שאתם קוראים עכשיו צריך להיות בן 400–500 מילה. זה חשוב שאני אשאר בתחומים האלה, כי מספר המילים, או למעשה השטח שהן תופסות על העמוד, שגם הגודל שלו חשוב, אומרים משהו על האיכות שלו. הטור הזה צריך להימרח מהלמעלה של העמוד ועד הלמטה שלו.
איור: ליאב צברי כמה שאתה כותב יותר, אתה רציני יותר ומעמיק יותר. זו מוסכמה מוסכמת על כולם. טור מלמעלה למטה איכותי יותר מטורון של חצי עמודה. מי שמקבל עמוד שלם אומר יותר ממי שכותב טור. כתבה של עשרה עמודים היא כבר "פרויקט", משמע יש בה מבט מקיף על המציאות שהיא באה לתאר. סיפור קצר הוא יותר מסיפור בן פסקה. רומן הוא יותר מסיפור קצר.
איור: ליאב צברי זה לא נכון. אם את מה שיש לי להגיד אפשר להגיד היטב במשפט אחד קצר, אז מן הראוי שהשבוע אני אכתוב משפט ואקבל את אותו התשלום שאני אמור לקבל עבור 400 המילה שאני כותב כרגע. לא האורך הוא שיקבע אם עשיתי כאן את העבודה שלי או לא. זה רק המגע איתכם שיקבע, לא? אם זז אצלכם משהו, בראש או בלב, וכמה שזז ולאיזה כיוון, זה הרי מה שקובע אם הכתיבה שלי היא ליהוג או דבר עם ערך. ומה לזה ולגודל?
זה הרי עניין של פעם, או אולי מדויק יותר להגיד שזה עניין של פעם שמתחיל להיעלם בימים אלה ממש. כל העניין הזה של נפח טקסט כעדות למשהו הוא שריד לעולם שבו נייר עולה כסף, וכריכה עולה כסף, והפצה עולה כסף, ואנשים הולכים לחנות ומחזיקים ספר ביד, והם צריכים להוציא עליו 80 שקל, והם צריכים להרגיש שהם מקבלים משהו בתמורה. זה יוצר מרחק בין האצבע לאגודל. זה מושך את כף היד קצת למטה. השקיעו בזה עבודה. זה שווה את הכסף.
כולם כבר מאמינים שספר עבה איכותי יותר מספר דק. ויש כאלה שמעולם לא קראו ספר עבה, אבל מסתכלים על כאלה בעיניים כלות, מתנצלים על האין זמן או על כישורים אינטלקטואליים לא מספקים. ויש חכמים כאלה, בעיני עצמם אבל לא רק, שהצהירו על עצמם כמי שסיימו את "יוליסס" של ג'ויס בערב אחד. וזה וואחד ספר עבה.
האתגר של העידן החדש הזה, עם האינטרנט שלו, עם הדף שעלותו אפס ועלות שכפולו אפס, עם חינמיות ההפצה, הוא לקרוא תיגר על כל מה שאנחנו יודעים על איכות. התפקיד של העולם האינטרנטי החדש הוא להציב את יוטיוב ומקסימום־עשר־הדקות שלו ולשאול אם זה לא עדיף על סרט־באורך־מלא. באיזה עולם יש לשעה וחצי מצולמות אחיזה אמיתית על איך שהחיים נראים? למה לא דקה? ומה יש באינטרנט הזה, אם לא הזדמנות להביט על כל העולם התרבותי הזה שבנינו לנו, ולשאול - למה?
