דו"ח טכנולוגי
יורדים כיתה: כשפייסבוק ומעצמות ההייטק משתלטות על בתי הספר
מהי הסכנה בחברות שמשקיעות במיזמי חינוך שמתפקדים כסטארט-אפים ואיך זה פוגע בתלמידים, כיצד תהפוך אפריקה לחלוצת האנרגיה המתחדשת בעולם, מה עלה בגורלו של משחק מחשב בו רוצחים הומוסקסואלים ומי צריך נורות חכמות
מארק צוקרברג מנסה להנציח את המעמד שלו ואת החברה שלו: מייסד פייסבוק הודיע על הובלת השקעה של 100 מיליון דולר במיזם שנקרא AltSchool, מערכת בתי ספר מוכוונת הייטק. שם אין מערך שיעורים אלא "סטארט-אפ" והעלות של השתתפות בבית ספר כזה היא 21,000 דולר לשנה. בהתחשב בכך שהשכר החציוני בארה"ב הוא 26,695 דולר, די ברור למי מיועדים בתי הספר האלה: למי שיכולים להרשות לעצמם לשלם 75% מהמשכורת החציונית בלי לשים יותר מדי לב. בקיצור, לאוליגרכיה שצוקרברג משתייך אליה.
האוליגרכיה הזו אוהבת לקרוא לעצמה "מריטוקרטיה" אבל את הבלון הזה פוצצו מזמן. החברים ב"מריטוקרטיה" הם במובהק גברים לבנים, יוצאי בתי הספר היוקרתיים ביותר של ארה"ב. כלומר, אנשים שמגיעים מרקע שבו אתה יכול להרשות לעצמך להיות סטודנט בהרווארד או סטנפורד - ואחר כך לטנף את הפריבילגיה הזו ולומר לאחרים שהם צריכים לעזוב את האוניברסיטה.
צריך לשים לב למונח "השקעה": צוקרברג לא תורם, הוא משקיע. הוא מקווה שבתי הספר הללו יעמידו לו את הדור הבא של מהנדסים שפייסבוק תזדקק לו כדי לשרוד. לחברה יש בעיות ניכרות בשכירת מהנדסים. אירונית, זו בין השאר תוצאה של המהלך החיובי היחיד של צוקרברג, שבירת הקשר הוותיק נגד העובדים שקשרו סטיב ג'ובס ואריק שמידט, מהלך שבהכרח העלה את השכר שלהם. בהתאם, פייסבוק מנסה בשנים האחרונות כל מיני שטיקים בתחום ההגירה כדי לקבל עובדים מוזלים. עכשיו הם פשוט יגדלו את העובדים שלהם ויכווינו אותם להיות רק דבר אחד, מהנדסי תוכנה.
כשמשלבים את החזון הזה עם החזון של פייסבוק, לפיו כל עובדיה יגורו בעיירה של החברה ויקבלו את כל השירותים שלהם ממנה, כך שלעולם לא תהיה להם סיבה לצאת מהעיירה שהיא בעצם מקום העבודה שלהם, מקבלים חזון דיסטופי כל כך עגום שהדבר היחיד שאפשר לומר עליו זה שהוא יפרנס יפה את יצרני התרופות נגד דיכאון.
האינטרנט, מהדורת צוקרברג
הבה ונמשיך לדבר קצת על הקיסר צוקרברג. הוא דוחף בשנה האחרונה את internet.org, הגרסה הנכה של הרשת שהוא מייעד לעולם השלישי, במסגרתה אתה מקבל את פייסבוק ועוד כמה אתרים בחינם ומשלם על כל השאר. המטרה, אלא מה, היא להפוך אנשים מן היישוב למכורי פייסבוק. צוקרברג צריך גם את הכסף שלהם, אחרי הכל. ועכשיו, כמה מפתיע, מסתבר שהפרויקט החדש של האיש שאמר ש"אין יותר פרטיות" הולך לעשות יופי של קופה על גב הגולשים בעולם השלישי.
משתמשים באינטרנט.אורג יגלו שאין להם גישה לגלישה ב-https, רק בגרסה הלא מאובטחת http. הסיבה: https מוצפן. זו לא הצפנה מוצלחת מספיק, אבל היא טובה מספיק כדי שפייסבוק לא תוכל לשתות את המידע שלהם. כמו כן, אינטרנט.אורג עוקבת אחריכם כאשר אתם מבקרים באתרים השותפים שלה, ואוספת את המידע - בדיוק כפי שהיא עושה למשתמשים רגילים באמצעות כפתורי הלייק שלה. כל המידע הזה, כמובן, מיועד למכירה למפרסמים - אנשים שיימכרו כל איבר בגופם כדי שהמודעות שהם מציגים יהיו קצת יותר ממוקדות.
ואם זה לא היה מספיק, אז פייסבוק משתפת את כל המידע הזה עם חברות הטלקום, כדי שגם הן תוכלנה ליהנות מהחגיגה. במילים אחרות, פייסבוק חוזרת בעולם השלישי על עסקת פאוסט שהיא הציעה לעולם הראשון: ויתור על פרטיות בתמורה לפלטפורמה שתאפשר לך לפרסם מידע לא חשוב ומבדר. אם המידע שלך עשוי להיות חשוב, כלומר מטריד, אז פייסבוק שומרת לעצמה את הזכות למחוק אותו בלי לעדכן אותך או לאפשר לך להגן על עצמך. ושתוק, היא נותנת לך שירות. רק שמאחר והפעם אנחנו בעולם השלישי, אז דופקים את המשתמשים עוד קצת.
מה עושות האפליקציות בלילות?
ואם אתם חושבים "למי בעצם אכפת מהמידע שלי", יש לי שאלה עבורכם: אם לאף אחד לא אכפת מהמידע שלכם, למה כל כך הרבה גומים אוספים אותו? לא, לא רק פייסבוק וה-NSA.
מחקר של MIT שפורסם לאחרונה מצא שמתוך כ-2,000 אפליקציות חינמיות באנדרואיד, כ-30% - כלומר, כ-600 - יוצרות קשר עם אתרי מעקב אחר המשתמש בלי ידיעתו של ושולחות את המידע שלו אליהם. חלק מהאפליקציות הללו שלחו מידע ללא פחות מ-800 אתרים.
רוב האפליקציות שמוכרות את המידע של המשתמש שולחות אותו בעיקר לאתרי פרסום: הן יצרו קשר עם 250,000 (!) אתרים ברחבי הרשת. הכל, כאמור, בלי שהמשתמש יודע מזה בכלל. החוקרים יצרו אפליקציה שמאפשרת למשתמש לברר איזו אפליקציה שלו שולחת איזה מידע למי.
סולאר וסלולר
הבעיה המרכזית של אפריקה, אחרי עודף של גברים צעירים עם גישה קלה מדי לנשק, היא העדר התשתיות שלה. הכוחות הקולוניאליים אולי השאירו תשתית מנהלתית (הבריטים יותר, האחרים פחות) אבל תשתיות של ממש (חשמל, מים זורמים, דרכים מתוקנות, רכבות) כמעט ולא היו שם. היציאה החפוזה מאפריקה, שבמקרה הרע היתה אחרי מלחמה אכזרית נגד התקוממות ובמקרה הטוב היתה בנוסח "טוב, הלכנו, הנה, השארנו לכם חוקה מאולתרת ושני מחסנים של נשק אוטומטי", דפקה את היבשת כמעט כמו השלטון הקולוניאליסטי עצמו.
התוצאה היא שההתפתחות של אפריקה, ובהחלט יש כזו, היא לא במסלול המקובל. אין מפעלים גדולים כמעט, כי מפעלים גדולים צריכים אנרגיה. אין קווי טלפון, אז מתפתחת תשתית סלולרית שעושה את הדברים שפעם הטלפון היה עושה - תוך דילוג על שני דורות. אין בנקאות כמעט, אז מתפתחת בנקאות סלולרית.
אבל כל הסלולרים האלה צריכים חשמל. לפני כעשור, הפתרון היה אוטובוס-חשמל שהיה מבקר בכפרים, כולם היו רצים להטעין את הסלולר שלהם ממנו, והוא היה נוסע לכפר הבא. הפתרון הנוכחי יעיל הרבה יותר: פאנלים סולאריים.
לאפריקה יש שמש. אין חשמל בלילה כי אין אפשרות לחבר את הכפר שלך לתחנת כוח? נציב פאנל סולארי, והאנרגיה שהוא יאגור ביום תספק את התאורה שלך בלילה. זה עדיין רחוק מלהספיק, כי ההמצאה הגדולה ביותר של המין האנושי, שמשחררת את כוח העבודה הגדול ביותר (אני מדבר על מכונת הכביסה, כמובן) מצריכה הרבה אנרגיה, אבל עובדים על זה.
סימנים קלים לאופטימיות בלב הרבה יאוש.
קצרצרים
1. חנות המשחקים הגדולה ברשת, Steam, העיפה לכל הרוחות משחק חדש שהועלה אליה. מדוע? משום שהוא כלל משחקון בשם Kill the Faggot, בו צריך להרוג להט"בים. המשחק, שתואר כ"הפוגעני ביותר שנוצר אי פעם", נבנה על ידי מוכר נעליים נוצרי מתוסכל, שככל הנראה לא חשב יותר מדי על המשמעות של "אל תשפטו, שמא תישפטו" ובהתאם הצליח להפוך את עצמו לבדיחה ברחבי העולם תוך זמן קצר.
2. מי צריך נורות חכמות? בינתיים, אף אחד. תמורת 200 דולר תוכל לרכוש מספר נורות חכמות, לחבר אותן ל-WiFi שלך ואז תוכל להדליק, לכבות ולעמעם אותן על ידי סדרת הפעולות הבאות: שליפת הסמארטפון שלך מהכיס, פתיחה שלו, הפעלת האפליקציה היעודית ולחיצה על אייקון. לחילופין, אפשר לגשת לקיר וללחוץ על כפתור. רוכש של הנורות מתוודה שעד כה הן לא הועילו לו בדבר ובעיקר בזבזו את זמנו במשהו שעד שרכש אותן כלל לא הקדיש לו מחשבה.
3. ראש ממשלת סינגפור, לי הסיאן לונג, יצא תותח-על: הוא פרסם קוד ++C שלו לתוכנה שכתב, שהמטרה שלה היא לפצח סודוקו - וביקש את עזרת הציבור בניכוש באגים מתוכו. הוא נשא נאום שבו התייחס לתוכנה ומפתחים רבים חשו לעזרתו. בינתיים, בישראל, מצביע שר לעתיד זה או אחר על המחשב שלו וצועק על עוזרו: "למה זה לא עושה לי? זה עשה מקודם".
4. קרלי פיורינה, המנכ"לית לשעבר של HP , החלה אתמול רשמית את מסע הבחירות שלה לתפקיד הנשיא, כשבשלב הראשון היא צריכה לנצח בפריימריז הרפובליקניים. הנסיון הקודם שלה, בקליפורניה, התרסק בלהבות אחרי מודעה ידועה לשמצה עם כבשה דמונית (דקה 02:3. המדור איננו לוקח אחריות במקרים של עקירת עיניים בעקבות צפיה בסרטון). הקמפיין של פיורינה כבר עלה על מוקש דיגיטלי ראשון, כשמישהו זריז שם את ידיו לפני האנשים של פיורינה על carlyfiorina.org, וכדי להבהיר את דעתו על מועמדותה של פיורינה, העמיס את העמוד בהמוני סמיילי עצובים - אחד, לדבריו, על כל עובד שפוטר בימי פיורינה. הניקוד, בינתיים, הוא הרשת 1, פיורינה אפס.