למציאות המדומה דרושה מצלמה

ספרי וסרטי מד"ב רבים הבטיחו שבעתיד כולנו נתחבר למציאות המדומה (VR). לפי החזון הזה, הדרך שבה נחשוב על צילום, קולנוע, משחקים וכמעט כל סוג של תוכן תשתנה לחלוטין. העתיד כבר הגיע, גם טכנולוגיות המציאות המדומה התפתחו, אבל המהפכה עוד לא כאן.

נכון, שלל ענקיות טכנולוגיה - גוגל, אוקולוס של פייסבוק, סוני, סמסונג, HTC - עובדות במרץ על פיתוח משקפי מציאות מדומה, קסדות או דרכים להשתמש בסמארטפון לצפייה ב-VR. ואולם, מעבר לאתגרים הטכנולוגיים שבפיתוח ההתקנים, עומדת בפניהן בעיה לא פחות מורכבת: תוכן.

מערכת המציאות המדומה של סמסונג

יש מעט מאוד תוכני VR כיום. לכאורה, אין סיבה לכך. גוגל הוסיפה בתחילת השנה את האפשרות להעלות ליוטיוב סרטוני וידאו ב-360 מעלות, שניתנים לצפייה באמצעות קרדבורד - משקפי מציאות מדומה פשוטים מקרטון שהמשתמש יכול להרכיב בעצמו; פייסבוק הבטיחה גם היא לאפשר בעתיד שיתוף סרטוני VR בפיד, ואוקולוס שלה אפשרה למפתחים להתאים את משחקיהם לקסדה המפורסמת שפיתחה; וגם סוני הזמינה מפתחי משחקים ליצור כותרים למורפיוס, הפרויקט שלה ליצירת קסדת VR שתתחבר לקונסולת המשחקים פלייסטיישן 4.

ועדיין, לפחות כרגע, התכנים מבוששים לבוא. יוצרי קולנוע וטלוויזיה או סתם גולשים מהשורה עדיין אינם יוצרים אותם בהמוניהם. ללא תכנים, מהפכת ה-VR עלולה להפוך לגרסה המעודכנת של "מהפכת" טלוויזיות התלת ממד: משהו שבעולם הטכנולוגיה מדברים עליו ומתרגשים ממנו במשך שנים, אבל לא מגיע לצרכנים ולא ממש מעניין אותם. לכן יותר ויותר חברות, קטנות וגדולות, מפתחות כיום מצלמות מיוחדות שנועדו לאפשר יצירה קלה של סרטים, סדרות ושאר תוכני VR, שיהפכו את החזון המדומה למציאות.

ההווה המדומה

כדי שכל אחד יוכל ליצור תוכני מציאות מדומה יש צורך בסוג חדש של מצלמות, ששונות למדי מאלה המוכרות לנו כיום. הן מורכבות ממספר רב של עדשות וחיישנים המכוונים לכיוונים שונים, ובדרך זו מסוגלים לצלם סרטים ב-360 מעלות ולגרום לצופים להרגיש שהם נמצאים בתוכם.

ההכרזה הגדולה ביותר בתחום עד כה היא גם המפתיעה ביותר: בסוף החודש שעבר חשפה נוקיה את מצלמת ה-VR השאפתנית אוזו (Ozo). זה מהלך מפתיע מצד החברה הפינית, שנטשה את השוק הצרכני לאחר שמכרה את חטיבת המכשירים שלה למיקרוסופט לפני כשנתיים. אם היא מתעניינת ביצירת תוכני מציאות מדומה, כנראה יש לכך סיבה טובה.

אוזו מעוצבת בצורה כדורית, וכוללת בתוכה שמונה עדשות ושמונה מיקרופונים. אמנם היא לא גדולה במיוחד, בערך בגודל כדורגל, אבל היא לא זולה: היא צפויה לעלות יותר מ-10,000 דולר כשתושק לקראת סוף השנה, ומיועדת ליוצרי קולנוע מקצועיים יותר מאשר לצלמים חובבים. המצלמה כוללת סוללה עצמאית ויכולה לקבל הנחיות באופן אלחוטי, אך יתרונה האמיתי אחר לגמרי.

עד אוזו, מצלמות VR שילבו תמונות מכמה זוויות כדי לבנות תמונה פנורמית, ושזירת אלפי תמונות במהירות גבוהה יצרה סרטון מציאות מדומה שבו ניתן לצפות מכל זווית אפשרית. הבעיה היא שתהליך השזירה המורכב אורך שעות ולא מאפשר לבחון את התוצאה על הסט. באוזו המצב שונה: כוח העיבוד של המצלמה מאפשר לצלם לראות בזמן אמת את הווידאו (ברזולוציה נמוכה יותר מהגרסה הסופית) כדי לערוך אותו או להחליט על טייק נוסף.

סמסונג, מצדה, שלחה בחודש האחרון לצלמים חובבים את מצלמת ה־Beyond שהיא מפתחת, שעדיין לא ידוע מתי תושק. מדובר במעין דיסקית הכוללת 16 מצלמות HD, והיא מתממשקת עם משקפי המציאות המדומה של החברה, Gear VR. אם אוזו מסוגלת לערוך את התכנים בזמן אמת, Beyond תאפשר להזרימם לצופים באופן כזה, אף על פי שהיא מצלמת גיגה-פיקסל של מידע בכל שנייה. יכולת זו הופכת אותה למתאימה למי שרוצים לתעד בשידור חי אירועי ספורט, למשל, וסמסונג כבר חתמה על שיתוף פעולה עם ליגת ה-NBA להפצת תוכני VR.

גוגל וגופרו עובדות גם הן על פתרון דומה. בכנס המפתחים של גוגל במאי הציגו השתיים את פרויקט Jump המסקרן, שכלל מערך של 16 מצלמות גופרו הירו 4 המסודרות במעגל. המתקן, שזמין כרגע באופן מצומצם ליוצרי תוכן, מסתייע בתוכנת עריכה שיודעת לחבר באופן אוטומטי בין 16 קובצי הווידאו שמתקבלים, ובתוצאה ניתן לצפות באמצעות משקפי קרדבורד. גם פתרון זה לא אמור להיות זול: המצלמות לבדן עולות 8,000 דולר.

למה לשלם יותר

Jaunt, סטארט-אפ מעמק הסיליקון, מנסה לפתור בעיה אחרת בצילום VR. לפני חודשיים הוא הציג את מצלמת ה-Neo המיועדת לאנשי קולנוע מקצועיים, וכוללת תיאום מתקדם בין העדשות, הצמצמים השונים והפוקוס כדי לעקוב אחר אובייקטים מהירים שעלולים לפגוע בחוויית הצפייה. עוד מבטיחים בסטארט־אפ שהמצלמה, שאמורה לצאת לקראת סוף השנה, תספק לצלמים פיזור אור אחיד.

אבל לא כל הפתרונות בתחום צילום ה-VR הם בהכרח יקרים או מורכבים. הסטארט-אפ 360fly, שהחל את דרכו במעבדת הרובוטיקה של אוניברסיטת קרנגי מלון הנחשבת, מציע את גרסת המציאות המדומה למצלמות האקסטרים של גופרו. המצלמה שפיתחה החברה עולה 400 דולר בלבד, ואם אתם אזרחי ארצות הברית ניתן להזמין אותה מראש בבסט ביי.

מדובר במצלמה ששוקלת 130 גרם בלבד, קצת פחות מסמארטפון ממוצע, והיא בגודל של כדור טניס. ואולם היא כוללת עדשה סופר-רחבה, המאפשרת לה לצלם סרטונים מכל זווית. "גופרו עשו עבודה נהדרת בתחום מצלמות האקשן, אבל אף אחד עדיין לא מחזיק בשוק הווידאו ב-360 מעלות", אמר מנכ"ל החברה פיטר אדרטון בראיון לאתר "מאשבל".

והוואקום הזה בשוק מזמן לתוכו לא מעט שחקנים קטנים. קבוצת מפתחים קנדית גייסה מגולשי קיקסטארטר 450 אלף דולר לבניית Sphericam 2, מצלמה כדורית וחסינה למים ואבק, המסוגלת לצלם וידאו VR באיכות מרשימה במיוחד - 4K ב-60 פריימים לשנייה. המחיר עומד על 1,300 דולר, והחברה הצליחה למכור מאות מצלמות מראש במסגרת הקמפיין.

הספריקאם קטנה ושוקלת 400 גרם בלבד, כך שניתן לקחת אותה בקלות ממקום למקום, ואפילו להצמיד אותה למשל לכלב קטן כדי לדמות את נקודת מבטו על העולם (אם הכלב מוכן לשתף פעולה, כמובן). "רוב המצלמות האחרות שיוצאות עכשיו לשוק הן גדולות ויקרות", אמר מייסד ספריקאם ג'פרי מרטין לאתר Re/Code. "זה מאוד מרשים, אבל לא מתאים לקהל הרחב".

מסכים נגד כאבים

לצד בעיית צילום התוכן, לעוסקים במציאות המדומה יש כאב ראש נוסף, והפעם לא מדובר במטפורה. משתמשים רבים מדווחים על כאבי ראש וסחרחורות לאחר שימוש קצר בקסדה או במשקפי VR. הסיבה היא שהקסדות אינן מראות תמונה תלת־ממדית אמיתית, אלא רק יוצרות אשליה כזאת. העין האנושית מתאמצת יותר כאשר אין לה אובייקטים להתמקד בהם, או כאשר תנועות הראש אינן מתורגמות בדיוק לשינוי בתמונה הנראית בקסדה.

פתרון אפשרי הוא שימוש במצלמות שדות אור (Light-fields), טכנולוגיה חדשה שנכנסת לשימוש ממש בימים אלה. מכשירים אלה מסוגלים לא רק לצלם תמונה, אלא גם לאסוף מידע על פיזור האור, המרחק והעומק בתמונה. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, הפועלת בשיתוף עם ענקית השבבים הגרפיים Nvidia, הציגה החודש קונספט לקסדת מציאות מדומה חדשה הנשענת על יכולותיהן של מצלמות אלה.

הקסדה המוצעת תכלול כמה מסכי LCD שקופים, צמודים זה לזה. אובייקטים הממוקמים רחוק יותר בתמונה התלת ממדית ייראו על המסך הרחוק יותר, ואילו אובייקטים קרובים ייראו על השכבה הקרובה. בדרך זו לעין תהיה אפשרות להתמקד באובייקטים, וכאב הראש יפחת.

למרות כל המאמצים האלה, לא מעט דברים עדיין יכולים לעכב את מהפכת תוכני ה-VR. הצופים יצטרכו להסתגל לעובדה שהם כבר לא פסיביים, אלא קובעים את זוויות הצפייה ומחליטים כיצד להתקדם. גם הצלמים והבמאים יצטרכו להתרגל לשיטות עבודה שונות לחלוטין. חברות התוכן, גם אם יהיו להן האמצעים הטכניים לכך, לא בהכרח יסתערו על התחום לפני שהן יהיו משוכנעות בהצלחתו. אחרי הכל, רק בשנה האחרונה התחלנו לראות מגוון משמעותי של סרטים, משחקים ותוכניות טלוויזיה ברזולוציית 4K, שהחלה את דרכה לפני יותר מעשור.