דו"ח טכנולוגי
גוגל ומיקרוסופט עומדות לצד אפל
הסירוב של אפל לשתף פעולה עם ריגול אחרי משתמשים מעורר סערה פוליטית, יאהו מגרזנת את חטיבות התוכן שלה, וחוסר ההיגיון הבסיסי בשאלה האם רובוט יוכל להיבחר לנשיאות
מדינת המעקב נגד אפל
ההכרזה של אפל אתמול (ד') על כך שהיא תסרב לצו שמורה לה לפרוץ אייפון של חשוד בטרור גררה סערה פוליטית רצינית, שצפויה להמשך גם בימים הקרובים. כזכור, אפל קיבלה צו בית משפט שמורה לה להתקין גרסה של מערכת ההפעלה שלה שלא מגבילה את מספר הפעמים שבהם אפשר להציג למכשיר סיסמה, כדי לאפשר לממשלת ארה"ב לבצע התקפת brute force על מכשיר אייפון 5C שנמצא על גופו של אחד הטרוריסטים מסן ברנדינו. החברה הודיעה אתמול שלא תעשה זאת, משום שמדובר ביצירת "דלת אחורית" ומשום שאין שום סיבה לחשוב שהדרישות הללו ייעצרו כאן. היא מתכוונת לערער.
כולם נדרשים להגיב למכתב הפומבי של טים קוק צילום: איי אף פי
על פניו, מדובר במהלך מוצלח של מדינת המעקב האמריקאית. זו מדברת במשך שנתיים – לגמרי במקרה, בדיוק מאז החשיפות של אדוארד סנודן – על הצורך בדלתות אחוריות להצפנה, והנה נפל לה לידיים מקרה מבחן אידיאלי: טלפון נעול של אדם שחשוד בטרור. זו לא פצצה מתקתקת – התסריט המועיל של הפצצה המתקתקת לא התממש מעולם – אבל זה הכי קרוב שיש. נראה אתכם נלחמים עכשיו, אומרת מדינת המעקב לאפל. תשובתה של אפל: אם לא נלחם עכשיו, ממילא נפסיד בקרבות האחרים.
אפל הגדירה את הדרישה הזו כדרישה לדלת אחורית, ויש בכך הגיון. הממשלה רוצה שהחברה תפלוש למידע פרטי של לקוח על ידי עקיפת ההצפנה שלו. הבית הלבן נאלץ להתייחס לסערה, וטען שלא מדובר בדלת אחורית. זה משחק במילים, כי ברגע שהתרגיל הזה מבוצע על מכשיר אחד, אין שום מעצור שימנע שימוש גם במכשירים אחרים. יתר על כן, התוכנה שתאפשר התקפת brute force על המכשיר הזה לא תעשה זאת רק עבור סוכני הממשלה: היא תעשה זאת עבור כל מי שהתוכנה תיפול לידיו.
הידיעה משכה תשומת לב מהמון כיוונים. אדוארד סנודן התייצב כמובן לצד אפל ונגד ה-FBI. המחוקקים בארה"ב התפלגו בתגובותיהם על פי היחס הקבוע שלהם למדינת המעקב ולתפיסה ש"בטחון לאומי" הוא תירוץ קביל למעקב אחרי אזרחים וחשודים. דונלד טראמפ היה בעד ה-FBI, וזה כבר אומר לכם מה צריכה להיות העמדה שלכם.
פעילי פרטיות מיהרו להתייצב לצד אפל – לא מחזה נפוץ – וערכו משמרת הזדהות מול חנות אפל בסן פרנסיסקו. עצרות נוספות מתוכננות ברחבי ארה"ב היום. תומכי הפרטיות העלו נקודה קריטית נוספת: דיקטטורות כמו סין ורוסיה עוקבות בעניין אחרי ההתנהלות של ממשלת ארה"ב. אם היא תצליח לכופף את אפל, הן יעשו את אותו הדבר – הן ביחס לחברות אמריקאיות והן ביחס לחברות מקומיות. ההחלטה הזו יכולה לפגוע בפרטיות של יותר ממיליארד בני אדם. יש לציין שבניגוד לארה"ב, בסין ורוסיה – וברפובליקות מסוימות לחופי הים התיכון – הממשלה לא צריכה לחשוף מה החשד שלה. היא יכולה להגיש מסמכים סודיים לבית המשפט והצד השני לעולם לא ילמד מה יש בהם. כמובן, מבחינה תעמולתית, סין ורוסיה כבר יכולות לרשום ניצחון: הנה, תראו איך מתנהלת ממשלת ארה"ב הדמוקרטית בנושא ההצפנה.
אפל זכתה לתמיכה גם מצד מנכ"ל גוגל (לא אלפאבית), סונדאר פיצ'אי, מצד מייסד ווטסאפ יאן קום ומצד מיקרוסופט, ששחררה הצהרה מנומסת משהו נגד דלתות אחוריות. התמיכה של פיצ'אי אירונית למדי, משום שיש כמובן גם הגיון עסקי בפעולה של אפל, לא רק הגיון ערכי: ההתעקשות שלה על הגנה על פרטיות משתמשיה מעמידה אותה בעמדה מנוגדת לזאת של המתחרה שלה: גוגל, ששיתפה פעולה בהתלהבות ובחדווה עם ה-NSA נגד משתמשיה – עד שסנודן פרסם את הפרטים הללו.
ליל הגרזנים הארוכים של יאהו
יאהו שוקעת לא כמו הטיטאניק אלא כמו האטלנטיס: גלים-גלים, מכה-מכה, עד שהשריד האחרון צולל מתחת לגלים ונעלם. אתמול בא עוד גל גדול: יאהו הורידה את הגרזן על מחלקת התוכן שלה וחיסלה את רובה.
הדרך הארוכה למטה צילום: הראל עילם
המגזינים הדיגיטליים של יאהו – בנושאי מזון, בריאות, הורות, יצירה, נסיעה, רכב ונדל"ן – יחדלו להתקיים. יאהו תתמקד מעתה בארבעה תחומי תוכן בלבד: חדשות, ספורט, סגנון חיים ופיננסים. בין השאר, חוסל המגזין של דיוויד פוג, כתב הטכנולוגיה הידוע. מי זוכר שרק לפני שנתיים, מאריסה מאייר התגאתה בכל המגזינים הללו והעלתה על נס את שכירתו של פוג, שכתב במשך שנים בניו יורק טיימס (והתפרסם שם בשלל ניגודי האינטרסים שלו, שבשיאם טען שהוא "לא עיתונאי")? הכל נשא הרוח ומשלוש השנים של מאייר ביאהו נותר רק אפר.
ההחלטה לא היתה מקרית: היא מגיעה כחודשיים אחרי פיצוץ מסיבי בישיבת מנהלים של יאהו, שבה מנהלי השטח צרחו על המנהלים הבכירים שהם לא מבינים מה קורה סביבם. וימים ספורים אחרי שהתברר להנהלה שגם מוצרי הבסיס של יאהו בירידה חדה. העמוד הראשי של יאהו, שממנו היא שואבת הרבה מאד הכנסות, רשם בין דצמבר 2014 לדצמבר 2015 ירידה בכניסות של 16.5% (!), והכניסות ליאהו מייל ירדו באותה התקופה ב-11%. השימוש בחיפוש של יאהו ירד ב-8.8%. עוד כמה חודשים כאלה, ויאהו תהיה AOL.
אז מקצצים ומקווים לטוב. כאילו שגלי הקיצוצים הקודמים – ויאהו ערכה בפועל סבב קיצוצים כמעט שנתי מאז 2008 – הועילו במשהו.
עמיתי המחווט
האם רובוט יכול להיות מועמד לנשיאות ארה"ב?
ובכן, התשובה המשפטית הקצרה היא "לא." מועמד לנשיאות ארה"ב צריך להיוולד בגבולות ארה"ב או בסיסיה או בקרב הדיפלומטים מחוצה לה לשני הורים אמריקאים. הבעיה של הרובוט היא, ובכן, שהוא לא "נולד", ובהתאם איננו אדם ואין לו זכויות אזרח.
זה לא מונע מאנשים להעלות את השאלה הזו, אולי משום ששוכנעו שהמועמד מארק רוביו הוא רובוט. קשה להאשים אותם מהבחינה הזו, אבל מכל בחינה אחרת השאלה אידיוטית. זה לא מפריע לחברת IBM , שמוכרת את הרובוט ווטסון – ההוא שניצח בג'פרדי – מלהריץ קמפיין שטוען שווטסון יכול להיות נשיא אידיאלי.
ברור למה IBM עושה את זה: היא צריכה למכור מוצר. פחות ברור למה התקשורת משחקת את המשחק הזה. לא, הרובוט שלכם לא יכול להיות נשיא. יכול להיות שהוא יהיה נשיא מוצלח יותר ממה שיש לנו להציע, אבל אנחנו מצטערים – המשחק הזה פתוח רק לאזרחים ושוב, בשביל להיות אזרח אתה צריך להיות אדם. יש לנו מספיק צרות עם מועמדים שכבר נקנו על ידי חברות, לעתים חברות הימורים, מכדי שנסכים לקבל מועמד שאלוהים יודעת מה מישהו שתל בתכנות שלו.
למה העיתונות, כולל עיתונים רציניים כמו ניוזוויק, משתפים פעולה עם המשחק הזה? כי זה מושך קליקים והכנסות. במילים אחרות, מי שמנסח כותרות כאלה חושב שאתם טיפשים.
קצרצרים
1. גוגל טרנסלייט הופך יותר ויותר לכלי מרכזי בחיי מי שאיננו שולט בשפה אחרת, אבל מעוניין בתרגום קצר ובדרך כלל סביר (אל תשענו עליו בדברים חשובים באמת, חבל). אתמול (ד') הודיעה גוגל שהשירות תומך מעתה ב-13 שפות נוספות: אמהרית, הוואית, גאלית סקוטית, לוקסמבורגית, סינדי, פריזית, פשטו ועוד. כתוצאה מההרחבה הזו, גוגל טרנסלייט מאפשר כעת תרגום של כ-99% מהשפות המדוברות על פני כדור הארץ. יש לציין עם זאת שהמתחרים הרוסים, ינדקס, עקפו את גוגל בקהילת הגיקים – החל מינואר, הם מציעים גם תרגום לאלפית טוקינאית.
99% מהשפות המדוברות בעולם צילום: shutterstock 2. חברת פנסוניק – כן, היא חיה וקיימת ובועטת – הודיעה אתמול (ד') שהיא מתכוונת להכיר בקרוב בנישואי גאים ולהעניק זכויות זהות לעובדיה הגאים הנשואים. ההודעה הזו היתה נשמעת שגרתית אם היתה מגיעה מחברה אמריקאית או אירופית, אבל פנסוניק פועלת ביפן השמרנית. הקיסרות היפנית עצמה איננה מכירה בנישואים כאלו, אבל מספר מחוזות בה – במיוחד כאלה שמושכים חברת הייטק – מאפשרים רישומים של נישואי גאים כברית זוגיות. כמובן, כשאנחנו קוראים ליפן "שמרנית" הכוונה היא "שמרנית יחסית": הח"מ שמע על רפובליקה במזרח הים התיכון שבה לא רק שנישואי גאים אסורים, אלא שהמדינה אף לא מאפשרת נישואים בין זוגות מדת שונה בתוך גבולותיה.
3. עוד יום, עוד צנזורה בפייסבוקיסטן: החברה של מארק צוקרברג נאלצה להתנצל אתמול פומבית על כך שהורידה עמוד של מגזין סטירי בשם Viz. עבדכם הנאמן לא קרא את המגזין הנ"ל, אבל נאמר שמדובר בסאטירה תוקפנית וגסת רוח מאוד. במגזין אמרו שאין להם מושג למה פייסבוק צנזרה אותם; מפייסבוק נמסר בתגובה שהם צנזרו את העמוד "בטעות." ושוב: אם יש לכם תוכן שמעורר מחלוקת או מחשבה, הקפידו שיהיה לכם גם ערוץ תקשורת עצמאי מפייסבוק.
4. ההתמחות של השחקן ליאונרדו דה קפריו היא לא לזכות באוסקר. הוא עושה את זה בהתמדה כבר שנים והנושא כבר הפך לבדיחה. עכשיו, מישהו הפך את הבדיחה למשחק מחשב: המטרה היא לאפשר לשחקן האומלל להשיג את הפרס הנחשק. עושים את זה על ידי התחמקות מפפראצי, ומקבלים נקודות בונוס על משחק טוב יותר וכתיבת נאום קבלת פרס נרגש – אבל הכותבים של Wired, ששיחקו במשחק, חושדים שהמטרה לא ניתנת להשגה. זה ייצוג אכזרי למדי של המציאות. השלב הבא של המשחקים: עמוס עוז במרדף אחרי פרס נובל לספרות.
השמעון פרס של עולם המשחק? 5. טמבל כלשהו החליט לנסות לסנוור מטוס מעל מקסיקו סיטי באמצעות ציין לייזר. התרגיל המטופש והמסוכן הזה מתרחש לעתים תכופות יחסית. הוא כנראה לא ידע שהמטוס שלפעילות שלו הוא מפריע נשא את האפיפיור פרנציסקוס. ההיסטוריה היתה נראית אירונית מאד אם האפיפיור החשוב ביותר מאז יוחנן ה-23 היה מוצא את מותו בתאונה אווילית שכזו. מצד שני, הטמבל יכול להתנחם בכך שהוא לא חטף ברק.
