$
פטנטים וקניין רוחני

התוכנית: להכפיל מספר עובדי ההייטק כדי לצמצם פערי שכר

רשות החדשנות הגישה לממשלה דו"ח שמשרטט כיצד ניתן להגיע בתוך עשור לחצי מיליון עובדים בהייטק. לפי מנכ"ל הרשות אהרון אהרון, היעד הוא חברתי בעיקרו: "אם נישאר עם 270 אלף עובדים שיש כיום, הקיטוב החברתי ימנע מאנשים לחיות פה"

מאיר אורבך 09:0302.10.17

היעד של רשות החדשנות לעשור הקרוב הוא הגדלת מספר העובדים בתחום ההייטק לכ־500 אלף איש, זאת לעומת 270 אלף עובדים כיום. כך עולה מדו"ח רשות החדשנות שהוגש אתמול לראש הממשלה. במקביל, אישרה הממשלה את מינויו של עמי אפלבום למדען הראשי ויו"ר הרשות.

 

לפי מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון, היעד של התוכנית הוא חברתי בעיקרו, ונועד לצמצם פערי הכנסה. לדבריו, "8.3% מהיקף המועסקים נמצאים בהייטק, זה מעט מאוד כי אין דבר אחר למדינת ישראל למעט הייטק. אם נמשיך בכיוון הזה ולא נגיע ל־500 אלף אלא נישאר עם 270 אלף עובדים כמו שיש כיום, בתוך עשר שנים הקיטוב החברתי שבלאו הכי קיים לא יאפשר לאנשים לחיות כאן".

 

 

 

התוכנית של הרשות כוללת כמה סעיפים מרכזיים שבאמצעותם אמור מספר העובדים לגדול. ראשית, הרחבת מספר המועסקים על ידי

החברות הרב־לאומיות בישראל. לפי הרשות, בישראל פועלים 307 מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות, שרבים מהם קמו בעקבות רכישה של חברות הייטק ישראליות. המרכזים אחראים לכ־50% מההשקעה במו"פ.

 

כ־70% מהמשרות כיום במרכזי מו"פ של חברות רב־לאומיות הן משרות במו"פ – בעיקר משרות למהנדסים ולמתכנתים. לדברי אהרון, יש לעודד את מרכזי המו"פ של חברות רב־לאומיות להרחיב את פעילותן בישראל מעבר לליבת המו"פ, לכלל הפעילויות בשרשרת הערך של תאגיד גלובלי: ייצור, שיווק, תמיכה, עיצוב ועוד. כך יועסקו במרכזים אלה עובדים נוספים בתפקידי מעטפת, נוסף על תפקידי המו"פ הקיימים.

 

במסגרת ניסיונה של הרשות לעודד חברות רב־לאומיות נוספות להגיע לישראל היא תעודד חברות מתחומים חדשים באמצעות תוכנית שתסייע להקמת מרכזי מו"פ בתחומי הביו־טכנולוגיה והרפואה. לפי הערכות, אחת החברות שמתכוונת להגיע לישראל להרחבת פעילות היא יצרנית המכשור הרפואי מדטרוניק.

 

סעיף נוסף בתוכנית הרשות הוא עידוד מספר החברות השלמות בישראל. "הנושא של חברות שלמות הוא מאוד חשוב עבורנו", אומר אהרון. לדבריו, "יש כיום הרבה חברות סטארט־אפ שרק מפתחות בארץ, אבל כאשר המוצר שלהן מבשיל, רוב הערך הכלכלי שלו לא מיוצר כאן. אנחנו מודעים לכך שהשוק המקומי קטן מאוד והשוק האמיתי רחוק, אבל בכל מקרה התמיכה הטכנית יכולה להיות בישראל. מערך המחשוב יכול להיות כאן. קח לדוגמה את חברת מלאנוקס, כל המערכות שלה יושבות בארץ. כ־200 מעובדי החברה הם לא עובדי פיתוח אבל עובדים בשכר גבוה. אנחנו רוצים לתת לחברות תמריצים להישאר בארץ ומעודדים בנייה של חברות שלמות בכל הפרויקטים שפתחנו להבאת חברות מו"פ. אנחנו רוצים להכניס להייטק אנשים נוספים עם פריון גבוה".

 

אחת הנקודות הכאובות של ההייטק הישראלי היא היעדר המעורבות של אוכלוסיות רבות בתעשייה. לפי הדו"ח, ניתן לעשות הרבה יותר לשילוב של חרדים, ערבים, נשים ובני 45 פלוס בתעשייה. אחד האמצעים לכך, משוכנעים ברשות, הוא סיירות התכנות (coding bootcamps). סיירות אלה הן למעשה קורסים מהירים, מקצועיים, המיועדים להכשרה בתחום התכנות. קורסים אלו נוחלים הצלחה מרשימה כיום בארה"ב, וכיום אחד מכל ארבעה מתכנתים חדשים שם מגיעים מסיירות אלו. אהרון מאמין שאפשר כך להגיע למספר דומה גם בישראל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x