פסק דין ישראלי משונה: שינוי סיסמה יכול להיחשב כהפרת זכויות יוצרים

פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש טכנאי המחשבים ומנהל המערכות אלון גורן נגד ישיבת מיר. בין 2006 ל-2013 סיפק מיר שירותי תחזוקה למערכות המחשוב של הישיבה, כאשר עבודתו הופסקה על רקע סכסוך כספי בין הצדדים. עם סיום עבודתו, כשהוא טוען לחובות כספיים מצד הישיבה, סירב גורן למסור לה את הסיסמאות להגדרות מיוחדות שיצר עד לגמר ההתחשבנות.

בתגובה, שכרה הישיבה את שירותיו של טכנאי מחשבים אחר, שהחליף את הסיסמאות והתקין את חיבורי המחשב והתוכנות מחדש על גבי שרתים חדשים שרכשה הישיבה. עקב כך תבע גורן את הישיבה על סך של חצי מיליון שקל בטענה שהעתיקה את ההגדרות המיוחדות שיצר ללא רשותו, ותוך הפרת זכויות יוצרים שלו.

האם סיסמה היא קניין רוחני? צילום: shutterstock

במהלך הדיונים טען גורן כי במסגרת מערך ההגדרות המיוחדות שכתב והקים מסוף שנת 2011 עבור הנתבעת, השקיע כ-1,260 שעות עבודה הכוללות, בין השאר, כתיבת קודי מקור ויצירת הגדרות מיוחדות במגוון מערכים דוגמת הדפסה, סורקים, חיבורי רשת, שרתים ומסופים. פעולות אלו, טען, חייבו כישורים מקצועיים ייחודיים ופרטניים, שיוצרים מוצר שונה לחלוטין מאשר התקנת מחשב Out of the Box. כן טען גורן כי במסגרת הסיכום עם הישיבה נשארו בחזקתו סיסמאות הכניסה למערכת כבטוחה לתשלום, ולכן סירב להעביר לה את הסיסמאות עם סיום התקשרותו.

"לתדהמתו גילה, כי יום קודם לשליחת המכתב על הפסקת השירות פרצה הישיבה למערכת המחשוב ולשרתים ושינתה את כל הסיסמאות הרלוונטיות", נכתב בפסק הדין. "בנוסף ביצעה הנתבעת חיבורי מחשב חדשים על גבי שרתים חדשים שרכשה, תוך שהיא מעתיקה ומשכפלת את כל ההגדרות של התובע והתכנים שיצר עבורה במשך שנים. לטענת התובע, בכך הפרה הנתבעת את זכויות היוצרים שלו בהגדרות המיוחדות והסבה לו נזקים".

הישיבה דחתה את טענותיו של גורן ולפי פסק הדין טענה: "התובע לא הצביע על קיומה של כל 'יצירה ספרותית' במובנה של חוק זכות יוצרים. זאת, בפרט לאחר שהמומחה שנתמנה (על ידי בית המשפט, ע"כ) קבע, כי ההגדרות אינן תוצר של כתיבת קוד תוכנה, אינן תוצר של פיתוח קוד תוכנה ואינן תוצר של תכנות, ולפיכך אינן מהוות 'יצירה מוגנת'... בנוסף נטען, כי על אף שיש בעבודת התובע השקעה של מאמץ, זמן וכישרון, התובע לא הרים את הנטל להצביע על מקוריות כלשהי בהגדרות".

קוד מקורי כקניין רוחני

בפסק הדין דחה השופט פרקש את טענות הישיבה ופסק שלגורן עומדות זכויות יוצרים בהגדרות המיוחדות ובתוכנה. לתפיסתו, הקודים שכתב גורן מבצעים פעולות במערכת המחשב של הישיבה, ולכן מהווים בסיס לתוכנה, אשר מוגנת לפי חוק זכויות יוצרים. כן קבע השופט שבקודים שכתב גורן קיימת מקוריות שמקנה להם הגנה לפי חוק, ושהעתקה שביצעה הישיבה של התוכנה לשרתים חדשים היא פעולת העתקה לכל דבר, לפי משמעותה בחוק זכויות היוצרים, ולא פעולת "גיבוי ושחזור" כטענתה.

"התובע השקיע, בין השאר, זמן ומאמץ מחשבתי, מיומנות, ידע וניסיון מעבר לעבודה השוטפת שביצע עבור הנתבעת", קבע פרקש. "נוסף על כך, את הגדרות התובע היה ניתן לבצע במספר חלופות שונות, והתובע הפעיל מקוריות ויצירתיות בכתיבת הקודים נשוא התובענה. המסקנה העולה היא, שלתובע זכות יוצרים בהגדרות המיוחדות. בהחליפה את סיסמאות התובע ובבצעה פעולת גיבוי ושחזור על גבי שרתים חדשים, העתיקה הישיבה את יצירת התובע תוך הפרה של זכות היוצרים שלו. ההעתקה אינה מותרת, מאחר שלא היה בידי הישיבה 'עותק מורשה'".

השופט חייב את הישיבה לשלם לפרקש פיצוי בסך 100 אלף שקל, וכן חייבה בהוצאות ובתשלום של 20 אלף שקל שכר טרחה. בנוסף, אסר פרקש על הישיבה לעשות שימוש בתוכנות ובהגדרות המיוחדות שיצר בעבורה וחייב אותה להעביר לו שליטה בסיסמאות ובתוכנות המיוחדות שיצר.

"פסק הדין יוצא דופן, ונראה שאינו עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת", אמר ל"כלכליסט" פרופ' מיכאל בירנהק, סגן דקאן למחקר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. "בקביעה שהגדרות תוכנה שמבצע איש מחשבים במערכות הפעלה קיימות, פסק הדין מותח את הגדרת 'יצירה' מעבר למקובל. דיני זכות יוצרים מגנים על יצירה, ואילו הגדרות תוכנה, חשובות ככל שיהיו, אינן בגדר יצירה. לעובד מגיע שכר לעמלו, אבל לא היה צורך להרחיב מעבר לכך".