דו"ח טכנולוגי
האיחוד האירופי: פייסבוק לא מצייתת לחוקים שלנו
באירופה טוענים שפייסבוק גוררת רגליים ביישום חוקי הפרטיות שלה; גם אמזון מצטרפת למעגל ענקיות הטכנולוגיה שנבדקות שם וענקית ביטוח מבטיחה הנחה אם תענדו שעון שיעקוב אחריכם
פייסבוק על הכוונת של האיחוד האירופי
פייסבוק עשויה לספוג סנקציות וקנסות בקרוב מהמחוקק האירופי, אם לא תתעשת על עצמה: מקורות בתוך האיחוד האירופי דיווחו לרויטרס כי החברה טרם עשתה את השינויים הנדרשים להתאמת הפלטפורמה שלה לחקיקה שאושרה כבר בשנה שעברה. מהאיחוד הוסבר כי "ההתקדמות בנושא מאוד מוגבלת והרבה יותר מדי איטית". דיווח זה מגיע בעקבות הביקורת החריפה על הבטחותיה הנכזבות של פייסבוק עוד בפברואר השנה, כי היא עושה שמיניות באוויר לעמוד בסטנדרטים, ועובדת יחד עם האיחוד האירופי להעמיד את ההגנות הדרושות.
גרירת הרגליים של פייסבוק לא צריכה להפתיע אף אחד: החקיקה האירופית מתמקדת בכמה תחומים מרכזיים שיחד בונים את הקריפטונייט של פייסבוק - אפשור תחרותיות, פרטיות והגנת מידע משתמשים, הרחבת סמכות משפטית לאירופה, הגדלת שקיפות כלכלית והקלה על יישום הגנות צרכניות כמו ביטול רכישה. פייסבוק אמנם לא לבד, ויושבת בכסא החם יחד עם טוויטר כמו גם חברות טכנולוגיה רבות אחרות, אך ישנן חברות שמקדימות ציות למכה, ואפשר לקחת מהן דוגמה להתנהלות נכונה. אותם מקורות ציינו לחיוב את גוגל ברשימת החברות הפועלות במהירות ליישום השינויים הדרושים, כמו גם את איירביאנבי.
במסיבת עיתונאים שנערכה ביולי האחרון ציינה ורה ג'ורובה, ראש הנציבות האירופית לצדק, צרכנות ושוויון מגדרי, כי ביטחון הצרכנים במסחר מקוון גבוה מתמיד ומספרם הוכפל בשנתיים האחרונות. עם זאת, אומרת ג'ורובה, יש צורך להתאים את ההגנות הקיימות אופליין להגנות המקוונות, וליידע את הצרכנים לגבי זכויותיהם. עקיצה קלה נרשמה כלפי חברות המדיה החברתית ופייסבוק במיוחד כאשר ציינה ג'ורובה שיש להתעמק בעניין ואף לצמצם את היקף תופעת ה'שופינג חינם', בה צרכנים משלמים עם המידע האישי שלהם במקום כסף. בנוסף להגנת הצרכן הדגישה ג'ורובה את החשיבות של הקלה על היכולת של עסקים קטנים להתחרות עם ענקיות הקמעונאות.
השתת סטנדרטים אחידים מבחינת מיסוי, אחריות משפטית וזכויות צרכניות על פני 28 המדינות החברות בנציבות האירופאית, יכולה לקדם משמעותית את עקרונות הצדק והשוויון אליהם מחוייבת ג'ורובה והנציבות עצמה. כמי שאינה צריכה לתת דין וחשבון למשקיעים עם כיסים עמוקים בעמק הסיליקון, או לתחזק מודל כלכלי בלתי אפשרי של צמיחה אינסופית, התייצבותה של ג'ורובה לצד הצרכן והקמעונאי הקטן ברורה וטבעית. הנציבות קיימה עוד מסיבת עיתונאים היום בנושא הרגולציות המדוברות, כך שייתכן ואף סביר להניח כי האזהרות ממקורות יודעי דבר טרם האירוע הן מהלך אסטרטגי ולא צירוף מקרים.
נותר רק לקוות שלנציבות יימצאו גם השיניים לגבות את הביקורת הנוקבת, ושמישהו ידרוש מצמרת פייסבוק לשלם מחיר - סמלי ככל שיהיה - על ההתנהלות הספק רשלנית ספק זדונית ובהחלט רווחית שלה.
גם אמזון על הכוונת של אירופה
עוד שחקנית עולמית שחוטפת חום מהשוק האירופי היא אמזון. בנוסף להיותה כלולה ברשימת החברות אשר טרם התיישרו עם תקנות הגנת הצרכנים המדוברות, רגולטורים אירופים החלו לבחון את הרגלי איסוף המידע של ענקית הקמעונאות כחלק מחקירת הגבלים עסקיים נרחבת. ראש לשכת התחרותיות של האיחוד האירופי, מרגרט ווסטאגר, אישרה במסיבת עיתונאים כי האיחוד "נמצא בשלבי איסוף מידע". "אם אתם אוספים מידע מגורם שלישי, כמו מוכרים עצמאיים באתר, גם אם האיסוף הוא לגיטימי לצורך שיפור השירות, איזה שימוש נעשה במידע?" מקשה ווסטאגר.
היא ממשיכה בשורת שאלות רטוריות הממקדות ומבהירות את החשד המדובר: האפשרות הסבירה שאמזון עושה שימוש במידע מגורם שלישי, אותו היא אוספת בין היתר מהעסקים הקטנים הפועלים דרכה, על מנת לזהות דפוסים צרכניים ואף להתחרות כנגד עסקים אלו בעצמה. ווסטאגר ממאנת לפתוח בחקירה רשמית לעת עתה, ומציינת כי מדובר בשלבים מוקדמים של "בדיקה", אך לא כדאי לבזוס, על אף היותו האיש העשיר בעולם, לנוח על זרי הדפנה: מאחורי המילים ישנם גם צעדים נוקשים, ותעיד על כך גוגל ששילמה על עבירות דומות קנס כספי של יותר מ-5 מיליארד דולר.
רוצים ביטוח בזול? קנו שעון חכם ותהיו לי בריאים
האינטרנט של הדברים יכול לעזור לנו להישאר בריאים, ועל הדרך לחסוך לנו כסף, אבל באיזה מחיר? ענקית הביטוח האמריקאית, ג'ון הנקוק, מעוררת את השאלה הזו, בעקבות מדיניות שהנהיגה: פוליסות מוזלות ללקוחות שמוכנים להתחייב לאורח חיים פעיל ולשתף את כל המידע שלהם עם חברת הביטוח, באמצעות טכנולוגיה לבישה. בג'ון הנקוק הבינו כבר ב-2015 שתחושת בריאות מוגברת ויותר זמן על הכדור הם לא תמריצים מספיק רציניים ללקוחותיהם, והחלו להציע מסלול אטרקטיבי יותר: פוליסת ביטוח מוזלת באופן משמעותי, סבסוד של שעוני כושר דוגמת אפל ווטש ופיטביט ובנוסף הטבות והנחות למאות עסקים אחרים, כמו חנויות ומסעדות. עד כה, מספרים בחברה, חולקו יותר משני מיליון דולר בשווי הטבות, ולכן קל להבין את המשיכה של המסלול הנ"ל. אבל בחיים אין ארוחות חינם, וזה המקרה גם כאן.
לקוחות המצייתים לתכנית האימונים שלהם באופן קפדני אכן זוכים לשעון כושר חינם, אך מה עם אלו החורגים מהתוכנית? חריגה מהתכנית בעקבות הסרת אמצעי הניטור לדוגמא, תאלץ את המשתתפים לשתף את החברה במיקום ה-GPS שלהם על מנת להוכיח שביקרו במכון הכושר. מי שלא משלים את הפעילות או המידע, עשוי לגלות שהטכנולוגיה ה'חינמית' לפתע מוציאה מכיסו כ-50 ש"ח נוספים בחודש. החברה מבטיחה שלעולם לא תעביר את המידע האישי והרגיש לגורם שלישי, ועם רקורד של 150 שנה של שמירת מידע רגיש ניתן להאמין להצהרה זו בביטחון סביר, אך מה לגבי איכות החיים של המשתתפים? ככל שהאינטרנט של הדברים מחלחל יותר לחיינו, אנו שולחים כמויות מוגברות ומפורטות יותר של מידע לתאגידים הגדולים. כעת ראוי שנשאל את עצמנו - לאור התלות הגוברת, כמו גם הסינרגיה המתחזקת בין פוליטיקאים והסקטור הפרטי - אילו מידות חופש ופרטיות נהיה מוכנים להקריב, בשביל 15% הנחה.
קצרצרים
1. בעוד אנו מתלבטים כמה מידע לשלוח ל'אח הגדול' עלינו, פיטביט מחליטים בשבילנו: החברה הכריזה על שירות פרימיום חדש בשם FITBIT CARE, שבנוי בכדי "לעזור למשתמשים לדבוק בתכניות האימונים שלהם ולטפל בבעיות בריאותיות". בפועל, מרכזת האפליקציה החדשה את היכולת של מעבידים או חברות ביטוח בריאות לנטר ולאגור את המידע של עובדיהם ו/או לקוחותיהם. בפיטביט מתעקשים שמדובר בפיצ'ר נפלא שמיועד לעזור לרופאים לתקשר עם המטופלים שלהם, או למעבידים להעביר מסרים מעודדים לעובדים, וייתכן שיהיו אלה חלק מהשימושים של פיטביט קר. עם זאת, ההכרזה על השירות הקריפי-במקרה-הטוב מגיעה בעקבות הכרזה בתחילת 2018, אז רכשה פיטביט פלטפורמה לניטור בריאות עובדים בשם טוויין. הצעדים שלוקחת פיטביט בכיוון יחד עם חברות אחרות עשויים לחלחל גם לשוק המקומי בסופו של דבר, והעתיד הדיסטופי מתחיל להיראות פחות ופחות רחוק.
2. ובעיתוי הולם קליפורניה שוב בחוד החנית של הגנות מקוונות. והפעם: ה-IoT, האינטרנט של הדברים. המושל ג'רי בראון שוקל חקיקה שתאלץ חברות לבצע שינויים בסיסמאות ברירת המחדל במכשירים חכמים, הדורשים התחברות. במצב הקיים כיום, יותר מדי מכשירים מגיעים לידי הצרכנים כאשר הם מקודדים עם סיסמאות פשוטות, דומות אחת לרעותה וקלות לפריצה. דוגמה חיה ליכולות אלה הגיעה מרשת הבוטים מיראי אשר הסתננה לתוך נתבים ומצלמות רשת כאשר היא סורקת את האינטרנט ומפיצה את עצמה ממכשיר IoT אחד למשנהו. יוצרי התוכנה הזדונית בדיוק ניצלו ממאסר בפועל הודות לשיתוף פעולה יוצא דופן עם רשויות החוק, אך קוד המקור שפורסם ברחבי הרשת משמש מאז כבסיס לתכנות רבות אחרות. החוק ששלח הסנאט המקומי לבראון ישנה זאת, על אף הביקורות על ניסוח מעורפל והגנות חסרות (דוגמת חיוב תיקון מכשירים קיימים). אם ייאושר החוק, הוא יכנס לתוקפו בינואר 2020 ויהווה דוגמה, כמו גם תזכורת למדינות אחרות בארה"ב ובעולם להתעורר לפני שיהיה מאוחר.