אלה האפליקציות שיריצו אתכם לקלפי

יום הבחירות, 2 במרץ 2020, 18:00, תרחיש א': מצביע תומך ליכוד שטרם הספיק להצביע מקבל לפתע SMS עם סרטון מראש הממשלה. "אלו הן בחירות גורליות, עוד לא הספקת להצביע. אל תישאר בבית, גורל המדינה בידיך". כמה דקות מאוחר יותר, מתקשרים אליו ממוקד הבחירות של הליכוד, ומאיצים בו לצאת לקלפי. תרחיש ב': מצביע שתומך במפלגה אחרת נערך לצאת לקלפי, כאשר לפתע הוא מקבל SMS משולח שמזוהה רק בשם Vaadat Bechirot, שמבשר לו: "שים לב, בקלפי באזור מגורייך יש בשעה זו תורים ארוכים במיוחד. אנא היערך להמתנה ממושכת בבואך להצביע".

התרחישים הנ"ל אינם בדיוניים לחלוטין, ואף שלצורך הדגמה נעשה שימוש בליכוד אפשר היה באותה מידה לשבץ שם כל מפלגה אחרת. הם מתארים מצבים שיכולים להתרחש בבחירות הקרובות, ושייתכן שכבר התרחשו באחת משתי מערכות הבחירות הארציות הקודמות שהיו כאן השנה. הם אפשריים בזכות פעילות שעברה עד עתה מתחת למכ"ם הציבורי: אפליקציות בחירות שמפותחות בעבור מפלגות וקמפיינים פוליטיים, שמאפשרות למפלגות לזהות מצביעים ולפלח אותם לפי משתנים שונים, ושביום הבחירות עצמו מסייעות לנטר בזמן אמת מי כבר הגיע להצביע.

מידע זה נותן בידי המפלגות עוצמה אדירה להניע תומכים לקלפי ולסכל הצבעה של מתנגדים ויוצר פתח לניצול לרעה כמו דיכוי הצבעה או פגיעה בפרטיות המצביעים. "החידוש כאן, לעומת טכניקות פרסומיות-פוליטיות מסורתיות, הוא הטווח הרחב של טכניקות איסוף, העברה, שמירה, עיבוד וטירגוט המידע", אמרה לכלכליסט ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שניתחה את האפליקציות הבולטות בתחום ובחנה את יכולותיהן. "בעולם של היום נוצר כוח שכנוע חסר תקדים ממה שהיכרנו עד היום בקמפיינים פוליטיים. ההגנה החסרה על הפרטיות שקיימת בארץ - החקיקה המיושנת, חוסר האכיפה – הופכת לפצצה מתקתקת כאשר מדובר ביום הבחירות".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ואולם, המפתחים שמאחורי האפליקציות האלו סבורים שהחששות מוגזמים ולדבריהם האפליקציות מאובטחות ופעילותן נמצאת תחת רגולציה של הרשות להגנת הפרטיות. "חשוב לי שהחברה תעמוד בסנטדרטים גבוהים של פרטיות ואבטחת מידע", אמר לכלכליסט מייסד ומנכ"ל אלקטור תוכנה, צור ימין. "אסור לי להתייחס בזלזול לדברים האלו. זה משהו שחשוב לי מאוד. מבחינה אישית, אני אזרח ישראל ולא הייתי רוצה שהפרטים שלי ידלפו. מבחינה מקצועית, זו המחויבות שלי למפלגות. אם אני לא אספק אבטחה מרבית לפי התקנים הכי מחמירים הן ילכו למתחרים שלי".

היקף השימוש באפליקציות בחירות זינק

שתי חברות מרכזיות מפתחות את האפליקציות האלו, אלקטור של ימין, שהוקמה לפני כשנתיים, ו-YaYaSoft (יאיאסופט) שפעילה מאז שנות ה-90 ומפתחת גם מערכות לעולם התיירות. לדברי מייסד ומנכ"ל יאיאסופט, יאיר חן, אף שמערכות ואפליקציות כמו שמפתחת חברתו אינן חדשות לחלוטין, בשנתיים האחרונות היקף השימוש בהן גדל משמעותית. זאת, במיוחד על רקע השימוש הנרחב שעשו בין מועמדים שונים בבחירות המוניציפליות לפני כשנתיים. "המפלגות זיהו את הכוח של המידע שהגיע מהשטח בבחירות המוניציפליות", הוא אמר. "זה היה שוונג חזק שדחף את המפלגות להשתמש באפליקציות. המוצרים שלנו גם מאוד התפתחו. מה שיש היום זה שמיים וארץ לעומת מה שהיה ב-2015".

צור ימין, מייסד מנכ"ל אלקטור תוכנה צילום: גדי קבלו

עם אלקטור של ימין עבדו גורמים כמו נתניהו בפריימריז מול גדעון סער, ישראל ביתנו, איציק שמולי ועמיר פרץ בפריימריס בעבודה (בנפרד), וראש העיר ראשון לציון רז קינסטליך וראשת העיר בית שמש עליזה בלוך בבחירות המוניציפליות. אחרי הבחירות באפריל כתב צור ימין בפייסבוק שלו ש"הכוח של אלקטור שוב היה השובר שיוויון", ועמוד הפייסבוק של האפליקציה מתגאה בהישגים כמו ניצחון קינסטליך בבחירות לראשות העיר ראשון לציון ("אלקטור ליוותה את המטה במהלך היום, כדי למקסם את הכוח של אלקטור לידי ניצחון"), הגעת שמולי למקום הראשון בפריימריז בעבודה ("איציק שמולי שהשתמש בכוח של אלקטור למקום הראשון בפריימריז העבודה! כבוד"), ניצחון פרץ בפריימריז לראשות המפלגה ("אלקטור מברכת את עמיר פרץ שמחנו לקחת חלק"), וניצחון נתניהו בבחירות לראשות הליכוד ("עוד ניצחון ענק של מערכת אלקטור. ראש הממשלה מביס את גדעון סער. הכוח של אלקטור מוכיח את עצמו שוב").

ניצחונו של נתניהו על סער יכול להיזקף לפחות בחלקו לשימוש באפליקציות בחירות צילום: מוטי קמחי

בין לקוחות יאיאסופט נמנים מרצ, העבודה, הליכוד, כחול לבן, ימינה, דגל התורה וכן כמה ראשי ערים שהשתמשו בה בבחירות המוניציפליות. בניגוד לאלקטור, האפליקציה לא זמינה להורדה ישירות מחנויות האפליקציות, אך לפי דיווחים היא פועלת באופן דומה ומבוססת על מאגר התומכים שהיה שמור אצל המפלגה לפני הבחירות בשילוב עם ספר הבוחרים הארצי. הנתונים שידוע שמוחזקים במערכת כוללים שם מלא, מספר תעודות זהות, תאריך לידה, מספר טלפון, כתובת מייל, קשרי משפחה וסטטוס תמיכה.

אופן הפעולה של האפליקציות דומה ביסודו. במערכת של אלקטור פעילי השטח, אחרי שנפתחת להם גישה על ידי מנהלי הקמפיין, מתקינים את האפליקציה ומתחברים עם שם משתמש וסיסמה, וכך גם בעלי התפקידים השונים. פעיל השטח מתבקש לאסוף מכרים תומכי המפלגה (שכנים, קרובי משפחה, חברים וכו'), שאותם הוא משייך אליו. בעת השיוך צריך הפעיל להזין רק את שם התומך, כאשר האפליקציה מתקשרת למאגר מאובטח שם מאוחסן פנקס הבוחרים שקיבלה המפלגה ומציגה רשימת התאמות אפשריות. במקרה הצורך נדרש הפעיל לצמצם את הרשימה לפי כתובת התומך. אחרי הזיהוי המתאים, משויך אותו תומך לפעיל והמערכת יודעת לקשר בינו לבין מספר תעודת הזהות שלו.

קישור זה משמעותי במיוחד ביום הבחירות, משום שלאורכו משקיפי המפלגה בקלפי השונים, שעובדים גם הם עם האפליקציה, מעדכנים באמצעותה את מצב ההצבעה בשטח לפי תעודת הזהות של המצביעים שהגיעו לקלפי, והמפלגה מקבלת תמונת מצב בזמן אמת של מי מתומכיה כבר ניגש להצביע ומי לא. הדבר מאפשר לקמפיין, למשל, לספק למוקדנים טלפוניים רשימה של תומכים שטרם הצביעו על מנת שאלו יתקשרו אליהם ויעודדו אותם לצאת לקלפי. הפעיל יכול לראות אילו מהתומכים שצירף כבר הצביעו ולפנות ישירות לאלו שלא עשו זאת, וניתן גם להשתמש במערכת על מנת לשלוח הודעות ווטסאפ לתומכים שטרם מימשו את חובתם הדמוקרטית.

מנהל הקמפיין עצמו מקבל תמונת מצב סטטיסטית בחלוקה לפעילים לאורך כל הקמפיין. "כך, הוא יכול לתמרץ פעילים לפעול לגיוס ושיוך יותר אנשים ולהעביר יותר אנשים לסטטוס תמיכה באמצעות קיום שיחות טלפון", אמרה שוורץ אלטשולר. ביום הבחירות מקבל מנהל הקמפיין גם מידע סטטיסטי בחלוקה לקלפיות (שמעודכן על ידי המשקיפים בשטח), ויכול לדעת על כל קלפי כמה אנשים אמורים להצביע בה, מה חלוקה שלהם לפי סטטוס תמיכה, מספר ואחוז התומכים שהצביעו והאם בקלפי יש משקיף מטעמו.

אפליקציה למנהל ולפעיל השטח

המערכת של יאיאסופט פועלת באופן דומה, אך שם במקום אפליקציה אחת עם רמות הרשאה שונות יצרו אפלקיציה נפרדת לפעילי שטח, שמשמשת אותם להזנת פרטי תומכים כהכנה ליום הבחירות ולניהולם ביום הבחירות עצמו, ואפליקציה נפרדת למשקיפים בקלפי שמשמשת אותם לעדכון המצביעים שכבר מימשו את זכותם. "אם אתה משקיף, לעולם לא תוכל להגיע למאגר המלא", אמר חן. "זו לא מערכת אחת שאם מישהו במטה נתן לך הרשאה נוספת אתה חשוף פתאום להרבה יותר מידע".

החברה של חן גם פיתחה בעבור דגל התורה, גרסה של אפליקציית המשקיפים שמיועדת לעבודה עם טלפונים סלולריים פשוטים (כשרים), לאור העובדה שרבים מקהל היעד שלה לא עושים שימוש בסמארטפון. לפי דף מידע של המפלגה, אפליקציה זו מאפשרת לעדכן בזמן אמת זהות של מצביעים בקלפי, והפעילים נדרשים לעשות שימוש ביכולת זו. "ישנה חשיבות קריטית לשידור נתוני הצבעה מהקלפי", נכתב בדף המידע. "חובה לשדר מיד בהקראת מספר סידורי של המצביע, אין 'לצבור' מספרים". המערכת גם יכולה לנפק פרטים מפולחים של בוחרים שלא הצביעו, למשל לפי חסידות. זאת, בזכות עבודת מטה מקדימה של איפיון המצביעים לפי משתנים שונים.

לדברי צור, האפליקציות החדשות מייצגות שדרוג ביכולות אבטחת המידע והגנת הפרטיות. זאת, מכיוון שהמידע שאליו חשוף כל גורם מוגבל בהתאם לתפקידו. הפעיל רואה רק את השמות ופרטי הקשר של האנשים ששייך בעצמו, ולא נחשף למידע כמו תעודת הזהות שלהם, ויכול לצרף רק תומכים (כלומר, אין לא אפשרות לצרף אדם בסטטוס של מתנגד או מתלבט). המשקיף בקלפי, מנגד, אינו רואה פרטים לגבי סטטוס התמיכה של המצביע. "במערכות שהיו פעילות בעבר, כל פעיל ראה את כל תעודות הזהות, ויכל לעשות איזה חיתוך שהוא רוצה", הוא אמר. "כל ספר הבוחרים היה בחוץ. מספיק להתנדב למטה מסוים כדי לקבל גישה. האם זה היה כשר? לא, אבל מכיוון שלא רצו לפגוע בקמפיינים שחררו את זה. אני יודע כמה המידע רגיש וכמה חשוב לשמור עליו. הקמתי את אלקטור כי הפריע לי שהמידע שלי יכול להסתובב בכל כך הרבה מקומות וכי הפתרונות הקודמים לא מספיק טובים, לא מספיק נגישים ולא מספיק מאובטחים".

במגזר החרדי התאימו את השימוש באפליקציות קמפיין לשימוש בסלולרי כשר צילום: איי אף פי

חן הוסיף: "באפליקציית המשקיפים אין שום מידע. אין להם אפשרות ליזום חיפש מידע על אנשים. באפליקציה של פעילי השטח יש מערכת הרשאות מאוד מסועפת לגבי האוכלוסיות אליהן אתה חשוף. אם אתם פעיל באזור ראש העין תהיה חשוף לרק לאוכלוסיהישם, לא תוכל לעשות חיפוש ולראות את כל האוכלוסיה בגבעתיים. וכדי לראות פרטים של אדם צריך להזין שילוב נתונים, כולל תעודת זהות, ואז אפשר לראות האם יש אימייל, טלפון או כתובת. אתה לא יכול לחפש לפי שם אלא אם אתה פעיל שטח מתקדם. מאוד מגבילים את החשיפה למידע. מעבר לכך שכל המידע שנצבר באמצעים אחרים כמו מסנג'ר של פייסבוק או מענה ל-SMS לא חשוף לפעיל".

ואולם שוורץ אלטשולר הזהירה מיכולות בעייתיות רבות שאפליקציות אלו מאפשרות. "את המידע שמקבלות המפלגות בפנקס הבוחרים אפשר להוסיף לתוך מאגר ענק עם המון שכבות מידע", היא הזהירה. "מה שהמפלגות אוספות כשהן מבקשות מאנשים 'להתפקד', למשל מספרי טלפון וכתובות מייל; את מה שענינו לסקר בסמס או למסנג'ר מאפשר להוסיף את השכבה שאומרת האם אנחנו תומכים או לא תומכים במפלגה, ומהם דפוסי ההצבעה וכוונות ההצבעה שלנו. על זה תוסיפו את מה שהרשתות החברתיות כמו פייסבוק אוגמות אודותינו ומאפשרות למפלגות לקנות במסגרת פרסום מטורגט (שזה המון...), ומה שהמפלגות קונות מ'ברוקרים' של דאטה שאפשר לרכוש מהם מאגרי מידע על הרגלי הצריכה, כרטיסי האשראי, גיל הילדים שלנו, חברות במועדוני לקוחות אחרים ועוד".

לדבריה כל זה מתנקז, בסופו של דבר, ליום הבחירות: "אל מטות המפלגות מוזרמים בזמן אמת, דרך האפליקציה על ידי המשקיפים וחברי ועדות הקלפי, השמות ומספרי תעודות הזהות של מי שהגיעו להצביע. המידע מגיע אל המאגר הגדול ואפשר לדעת מי לא הגיע עדיין, והאם הוא 'משלנו'. מסע השכנוע ביום הבחירות יכול להתחיל מדפיקה בדלת, הסעת המונים לקלפיות ולהסתיים בהרעשה דיגיטלית בפייסבוק, ווטסאפ, SMS וטרגוט אישי מקוון. האם יש לנו בן חייל? האם אנחנו אוהבים לטוס לחו"ל? האם יש לנו נטיה לחרדה? נקבל מבול של מסרים המותאמים לתכונות האופי שלנו.

"מישהו שיודע מה המיקום שלנו לפי הסלולרי כעת יתאים אלינו פניה שאומרת – קרוב אליכם יש קלפי נגישה, לכו תשקרו שאתם בעלי מוגבלות ותצביעו שם בחלק מן המאגרים יש גם מידע על קשרי משפחה, אז אולי אמא תקבל הודעה שכדאי לעודד אותנו לצאת להצביע? אולי הבוס, שלא ממש רצינו אותו מעורב בענייני פוליטיקה, יקבל פנייה שכדאי לתמרץ אותנו?"

ואפשר להשתמש באפליקציות גם למטרה הפוכה, על מנת לנסות ולשכנע מצביעים שאינם תומכים במפלגה שלא כדאי להם להגיע לקלפי. "אם מישהו יודע שאנחנו לא תומכי המפלגה שלו וטרם יצאנו להצביע, הוא יכול לדאוג שיגיע דווקא אלינו סמס מ'אזרח מודאג' שמספר לנו שבקלפי המסויימת שבה אנחנו אמורים להצביע משתרכים תורי ענק ולא כדאי להתקרב", אמרה שוורץ אלטשולר.

שימוש באפליקציות קמפיין להטיית הבחירות אינו תרחיש בדיוני ואף כבר קרה בעבר

ימין עצמו מודה שלא מדובר בתרחיש בלתי סביר. "דברים כאלו קרו כבר בעבר", הוא אמר. "לא דווקא לקוחות שלי, אבל יש מיליון דוגמאות לכך. עם זאת, מאיך שאני מכיר את המערכת בדרך כלל לא מחזיקים רשימות מתנגדים, זה לא מעניין. יש לנו במערכת סטטוס של מתנגד, אבל בדרך כלל לא משקיעים בו, כי הוא לא נותן לך שום דבר. הרי בקמפיין אתה עובד עד הבחירות כדי לגייס תומכים, וביום הבחירות להוציא אותם להצביע. אם יש לך רשימת מתנגדים זה רק כדי לדעת במי לא להשקיע משאבים זה לא נועד לסגירת חשבונות או לרשימה שחורה. ברוב הקמפיינים בכלל לא מחזיקים רשימות מתנגדים כי זה לא רלוונטי אליהם, זה לא משנה משהו בבחירות. מה שמנצח בחירות זה להביא את התומכים שיצביעו".

יאיר חן מנכ"ל יאיאסופט

גם חן סבור שלא מדובר בחשש מהותי: "ברור שאם אני יודע מי תומך ומי לא תומך אני יכול לעשות קמפיין דיסיאינפורמציה ולהרדים את השטח. אבל פחות נוהגים לעשות את זה במערכות שלנו. הם מתמקדים בלהביא תומכים, אתה מרכז את כל המשאבים בלהביא תומכים בלבד. לא ראיתי שעושים כאלו פעולות. מה אני אשקיע בהתקשרות אלייך? כולם אדישים ל-SMS, זה בזבוז אחד גדול".

שוורץ אלטשולר התריעה גם מהעדר פיקוח מספק על פעילות האפליקציות. "זה תחום שלא הסתכלו עליו מספיק", אמרה. "זה תחום שאין עליו רגולציה, כל התפר בין פרטיות לבחירות לא מטופל בישראל. אף אחד לא יודע מה באמת נעשה, אנחנו לא יודעים מה רמת השכבות שיש במאגרים. בקבוצות של פעילי ליכוד עוברים מסרים שלפיהם ראש הממשלה מבקש למלא פרטים על כמה שיותר אנשים במטרה להכניס למאגר לשימוש באפליקציה. ברור שזה משהו שיש לו שימוש משמעותי".

ואולם, צור דחה את הטענות להיעדר רגולציה מספקת: "יום אחרי שפתחנו את החברה פנו אלי מהרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים וירדו איתי לרזולוציות מאוד נמוכות שרק אנשי תוכנה יכולים לרדת אליהן – איך אתה מאבטח, מי חשוף למידע, מה יקרה במקרה של מתקפה. חתמתי על תצהיר של 20 עמודים שמתאר את אופן הפעילות שלנו, וחזרו אלי עם אינספור תיקונים ובקשות להבהרה. וזה עוד לפני שהתחלנו לעבוד עם הלקוח הראשון".

חן חיזק את דבריו. "אנחנו לא מתעסקים במידע", אמר. "לא מוכרים מידע למפלגות, לא מביאים להן מידע. משרד המשפטים מקפיד מאוד ומידע מספר הבוחרים נמחק לחלוטין לאחר יום הבחירות. זה לא היה ככה בעבר. המידע היחיד שאפשר להשאיר זה המידע שנאסף עצמאית על ידי המפלגה. המפלגות מקפידות על זה בצורה מאוד יוצאת דופן. אני לא זוכר כזו הקפדה לפני שש או שבע שנים".

שוורץ אלטשולר לא השתכנעה מניסיונות הרגעה אלו: "חוקי הבחירות לא כוללים שום התייחסות לפגיעה בפרטיות, לא בחוק הבחירות ולא בחוק התעמולה. רשות הפרטיות לא רואה באפליקציות בעיה, ועדת הבחירות היא בכלל לא חלק מהמשחק, וכך הקמפיינים נהנים מן הג'ונגל החקיקתי ובעצם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם מבחינת איסוף מידע עלינו וטירגוט אזרחים ובוחרים. ועדת הבחירות חייבת להוציא הוראות מגבילות לגבי סוגי המידע שמותר למפלגות לאסוף עלינו ובוודאי הגבלה על סוגי העיבודים והשימושים במידע הזה. חייבים לייצר הוראות מגבילות לגבי גישה למאגרים, לגבי שימוש באפליקציות ולגבי אבטחת המידע הזה. ובעיקר, מוכרחים להבין שאם כל ניצול הדאטה הזה מתקיים, אזי הבחירה שלנו לא באמת חופשית והסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על דמוקרטיה כמבוססת על בחירה חופשית הוא סיפור פיקטיבי לגמרי".