למה העסקה עם אורקל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לטיקטוק?

בבייטדאנס (ByteDance), חברת האם של טיקטוק, יודעים כבר הרבה זמן שהם מחזיקים בנכס ייחודי, חסר תקדים על במת הטכנולוגיה העולמית: רשת חברתית מצליחה שזוכה לפופולריות משמעותית מחוץ לסין, שגדלה בקצב משמעותי מספיק על מנת לאיים על ההגמוניה של חברות ענק מבוססות דוגמת פייסבוק וגוגל.

שום חברה מחוץ לארה"ב, אירופה, ואולי גם ישראל, לא הצליחה להגיע להישג כזה, לא כל שכן חברה סינית. בסין יש אמנם לא מעט אפליקציות ורשתות חברתיות גדולות ופופולריות, אך אלו זוכות להצלחה רק במדינה עצמה ובקרב דוברי סינית, ולא הצליחו או אפילו ניסו לשבור את המחסום לעולם המערבי. טיקטוק היא משחק אחר: אחת האפליקציות הפופולריות ביותר בעולם כיום, כזו שאפילו מארק צוקרברג עצמו נאלץ להודות שהיא מהווה איום על פייסבוק.

לכן, כשטראמפ יצא למלחמה כוללת בבעלות הסינית על טיקטוק, תחילה מכריז על חרם, ולאחר מכן מורה לבייטדאנס למכור את פעילותה בארה"ב, היתה זו מכה קשה לחברה. היא עמדה לאבד את הגישה לאחד השווקים החשובים בעולם, ונדרשה לבצע שינויים במבנה הבעלות שפירושם האפשרי הוא אבדן בפועל של השליטה באפליקציה המצליחה, אולי אפילו באלגוריתם המתקדם שלה.

טיקטוק - ארה"ב צילום: רויטרס

למרות זאת, מחוסר ברירה, נראה היה שבייאדאנס מצייתת להוראה ומקדמת עסקה למכירת טיקטוק לחברה אמריקנית, כאשר מיקרוסופט היתה מועמדת מובילה. עד לפני שבועיים, מדווח The Information, ענקית הטכנולוגיה עוד אמרה לבנקים שהיא המועמדת המובילה לרכישת פעילות טיקטוק בארה"ב, ושהיא נהנת מתמיכת הבית הלבן.

אבל בשבוע שעבר משהו השתנה. הממשל בבייג'ינג הודיעה שהוא מעדיף שטיקטוק תפסיק לפעול בארה"ב מאשר תימכר לחברה אמריקאית. ואז מיקרוסופט שינתה את הזמירות, והודיעה לבנקים במפתיע שהיא לא צריכה כרגע הלוואות למימון העסקה. הסיבה התבררה השבוע, תחילה בדיווחים בתקשורת ובהמשך באישור רשמי של הצדדים: בייטדאנס החליטה לזנוח את עסקת המכירה עם מיקרוסופט לטובת דיל אחר עם ענקית התוכנה אורקל. פרטי העסקה אינם ברורים, אך ככל הנראה לא מדובר במכירה פרופר. לדברי אורקל, היא תשמש כ"ספקית טכנולוגיה אמינה" (Trusted Technology Provider, או Partner לפי חלק מהדיווחים) של טיקטוק בארה"ב.

פרטי העסקה עדיין לא שוחררה, ומקורות אמרו ל-The Information שהם טרם גובשו סופית. מקור שמקורב לבייטדאנס אמר שההבדל העיקרי בין העסקה עם מיקרוסופט לזו עם אורקל נמצא באמונה של האחרונה שהיא לא צריכה לקבל לחזקתה את אלגוריתם המלצות הווידיאו של האפליקציה.

מטה אורקל צילום: שאטרסטוק

המכשול העיקרי כרגע לאישור העסקה החדשה הוא ממשל טראמפ, אך מקורות אמרו לניו יורק טיימס ששר האוצר סטיבן מנוצ'ין ושר הסחר ווילבור רוס נוטים לקבל אותה. אם אכן יאשר הממשל את העסקה, יהיה זה כנראה ניצחון משמעותי לבייטדאנס, שהצליחה להימנע מהצעד ממנו חששה יותר מכל ולשמור על השליטה בכל הפעילות הגלובלית של טיקטוק, תוך שהיא מרגיעה את החששות של הממשל האמריקאי מהעברת מידע משתמשים לממשל הסיני ושמה סוף לסאגת האיומים והחרמות של טראמפ.

ואף שפרטי העסקה אינם ברורים לחלוטין, מהמידע שהתפרסם עד כה ועל סמך זהות השותפה של ביידאנס אפשר להסיק לא מעט על טיבה. אורקל, שנוסדה על ידי לארי אליסון ב-1977, היא תאגיד בינלאומי מצליח ורווחי (9.37 מיליארד דולר הכנסות ברבעון השני של 2020, ורווח נקי של 2.25 מיליארד דולר), אך לא כזה שמוכר למרבית צרכני הטכנולוגיה בעולם. זאת, מכיוון שבניגוד לענקיות טכנולוגיה אחרות היא לא מפתחת מוצרים או שירותים למגזר הצרכני, אלא מתמקדת במוצרים כמו מאגרי נתונים, מערכות ענן לארגונים ותוכנה ארגונית.

תמהיל פעילות זה הופך אותה לשותפה משונה לתפעול טיקטוק. מה חברה, לא צעירה, שמעולם לא סיפקה שירותים ישירות למשתמשי קצה יודעת על תפעול רשת חברתית מודרנית שמרבית משתמשיה נולדו במאה הנוכחית? אפילו למיקרוסופט, חברה שידועה בעיקר במערכות ההפעלה והתוכנות המשרדיות שלה, היה יותר ניסיון וידע רלוונטי בתחום. אבל חוסר המומחיות של אורקל הוא בדיוק מה שבייטדאנס מחפשת. הבעלים של טיקטוק לא רוצה שותף בעל ידע וניסיון שיתפוס פיקוד על האפליקציה, היא מחפשת שותפה אמינה ורצינית שתוכל להרגיע את החששות של הממשל תוך שהיא עצמה ממשיכה בתפעול השוטף של הרשת החברתית.

אורקל מציעה בדיוק את זה. הדבר שהיא יודעת לעשות יותר מכל זה לנהל מאגרי מידע ונתונים, ואבטחת המידע והנתונים של טיקטוק זו בדיוק הסוגיה שהטרידה את ממשל טראמפ. לפי הניו יורק טיימס, אורקל תקבל לידיה את ניהול מידע המשתמשים של טיקטוק, ואולי גם תחזיק בחלק כלשהו בבייטדאנס, בשעה שהחברה הסינית תשמור אולי את השליטה על פעילות טיקטוק בארה"ב. אורקל, למעשה, תשרת כשומרת אמינה של המידע הרגיש, ותוכל לספק בטוחות לממשל שהוא לא מועבר לסין או לגורמים זדוניים אחרים (ובמקביל, בל נטעה, לספק לגופים כמו ה-NSA גישה אליו במקרה הצורך). טיקטוק תשמור על הדברים החשובים לה ביותר: הניהול השוטף של האפליקציה, האלגוריתם, ובעיקר המודל העסקי.

"טראמפ רצה חברה אמריקאית גדולה ובטוחה, וקיבל את זה", אמר מקור שמקורב לבייטדאנס לוול סטריט ג'ורנל. בבייטדאנס מקווים גם להמתיק את העסקה עוד יותר, באמצעות מעבר אפשרי של מטה טיקטוק לארה"ב והתחייבות לשכור 20 אלף עובדים חדשים – מהלך שיאפשר לטראמפ להשיג את העסקה כניצחון לו ולכלכלה האמריקאית.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: רויטרס

אם יאשר הממשל את העסקה, תצליח בייטדאנס לרשום הישג משמעותי נדיר במיוחד: ללכת עם ולהרגיש בלי. יש לה את כל השליטה החשובה, ואפס מהאחריות על אבטחת המידע. העסקה גם מונעת מצב של חוסר ודאות במקרה של עסקת מכירה, במיוחד כזו שכוללת רק את פעילות טיקטוק בארה"ב וכמה מדינות נוספות. בעולם כיום, אין דבר כזה באמת פעילות מקומית של רשת חברתית. משתמשים בארה"ב נמצאים בקשר קבוע ובלתי ניתן לחיזוי עם משתמשים מכל העולם, והמידע עליהם עובר תדיר מכאן לשם ובחזרה. עסקה למכירת חלק מהפעילות מעלה שאלות טכניות בעייתיות בהיבטים כמו מה קורה למידע ברגע שמשתמש בארה"ב צופה בסרטון של משתמש מהודו או להפך, וקשה לראות איך המידע של משתמשים אמריקאיים נשאר באופן בלעדי בידי החברה שרכשה את הפעילות מבלי לחסום את האפשרות לדבר עם משתמשים ממדינות אחרות.

אבל, בעיקר, שותפות עם אורקל, במקום מכירה, תאפשר לבייטדאנס להמשיך ולפתח את טיקטוק ללא סיבוכים או מגבלות משמעותיות, ולנסות לבנות אותה כחלופה אמיתית לפייסבוק, כזו שיש לה יתרון משמעותי בכך שהיא אינה חסומה לפעילות בסין. זה היה קשה הרבה יותר, אולי בלתי-אפשרי, במקרה של עסקת מכירה. אבל עכשיו? עכשיו יש סיכוי משמעותי לערער על הדומיננטיות של פייסבוק בעולם הרשתות החברתיות, ואולי לפגוע בדואופול הפרסום המקוון שלה ושל גוגל. ואם אורקל תוכל באמת לאבטח את מידע המשתמשים מגלישה לידיים סיניות, מדובר יהיה בסופו של דבר בחדשות מצוינות למשתמשים ולמפרסמים.