אובר וליפט ניצחו בקליפורניה אבל גרמו לשאר העולם להפסיד

הבחירות לנשיאות ארה"ב משכו מטבע הדברים את מרבית תשומת הלב הציבורית בשבוע שעבר. אבל הן לא היו הדבר היחיד שעליו הצביעו האמריקאים. כמדי מערכת בחירות, ה-Ballot, פתק ההצבעה בארה"ב, מאפשר לבוחרים לבחור את מועמדיהם לבחירות בסנאט, בקונגרס, ובבתי מחוקקים מקומיים, לתפקידים שונים בממשל המקומי, לפעמים עד הרמה המוניציפלית, כולל תפקידים כמו שופטים ושריפים, וגם הצבעה על אישור חוקים חדשים או פסילת חוקים קיימים (בכל המדינות בארה"ב בהן מותר להשתמש בגראס למטרות הנאה - ההחלטה התקבלה באמצעות הצבעת הציבור).

קלפי הצבעה בארצות הברית צילום: איי אף פי

ולאחד מחוקים אלו, שעלה להצבעה בקליפורניה, צפויה להיות השפעה מכרעת על כלכלת החלטורה, לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו, ויש אף טוענים גם להשפעה רחבה ועמוקה יותר בתחומים כמו משבר האקלים. והמרוץ הזה, בניגוד לבחירות לנשיאות, לא הסתיים בתוצאה אידיאלית לאנושות. אובר וליפט ניצחו יחד עם שאר חברות כלכלת החלטורה, כשקיבלו מהבוחרים בקליפורניה אישור גורף להתייחס לעובדים שלהן לא כאל עובדים אלא כאל עצמאים נטולי זכויות.

חברות החלטורה שפכו 204 מיליון דולר לקמפיין שכנוע המצביעים בקליפורניה

תקציר הפרקים הקודמים: לפני כשנה קיבלו מחוקקים בקליפורניה החלטה תקדימית לפיה חברות כלכלת החלטורה יחייבו להכיר בכל העובדים שפעילותם חיונית לעבודת החברה (קרי, הנהגים בליפט ובאובר, השליחים בחברות משלוחי מזון וכו') כעובדים מן המניין על כל הזכויות המשתמעות מכך. בחברות, שבנו את המודל העסקי שלהן על היכולת לנצל עובדים חסרי מעמד באמצעות קיצוצי שכר פתאומיים ולא מוסברים והטלת כל עלויות תפעול החברה המרכזיות (רכישת רכב, דלק, ביטוחים, תחזוקה) על כתפי העובדים, התנגדו והפעילו מערך לובינג נרחב נגד אישור החוק.

יש להן סיבה טובה: לו היה נכנס החוק לתוקף ומוחל עליהן, ההוצאות וההפסדים שלהן היו גדלים משמעותית, ואם מדינות אחרות, בארה"ב ובעולם, היו מאמצות חוקים דומים היכולת שלהן להתקיים היתה שואפת לאפס. לכן החברות השקיעו כל כך הרבה מאמצים בלובינג נגדו טרם אושר, ובעתירות משפטיות בניסיון לאיינו או לא להחיל אותו עליהן. וכשהחוק עבר ובתי המשפט בקליפורניה זרקו אותן מהמדרגות, פנו החברות למסלול היחיד שנותר להן: הצבעה על פסילת החוק, או ליתר דיוק, החלק בחוק שנוגע אליהן.

סן פרנסיסקו, קליפורניה צילום: אל על

זה לא מאוד מסובך לעלות חוק להצבעה בארה"ב, לרוב כל שצריך זה לאסוף מספר מסוים של חתימות מאזרחי המדינה על מנת להכניס אותו לפתק. אובר, ליפט וחברות כלכלת חלטורה נוספות הצליחו לעשות זאת בקלות ולהעלות להצבעה את השאלה האם החוק יחול או לא יחול על נהגים ושליחים, תחת השם הצעה 22 (Proposition 22). בעבור החברות מדובר בקרב חייהן, והן לא חסכו משאבים ומהלכים.

הקמפיין של חברות החלטורה זכה להצלחה, והצעה 22 אושרה ברוב מוחץ של 58.4% עם 8.65 מיליון קולות. המשמעות: אובר, ליפט וחברותיהן יוכלו להמשיך לפעול כרגיל, ולהמשיך ולפגוע בתנאי הנהגים והשליחים שלהן כרצונן ולהתעשר על חשבונם.

החשיבות של זכויות והגנות אלו חשובה דווקא בתקופה הנוכחית: משבר הקורונה יצר מיליוני מובטלים חדשים, ולצד הביקוש המוגדל לשירותי משלוחים שנוצר בעקבות המגפה חברות כלכלת החלטורה הפכו למקור פרנסה עיקרי של רבים. יש להן עכשיו יותר עובדים פוטנציאלים, ואלו בתורם נואשים יותר לכל הכנסה. המצב מאפשר לחברות לסחוט יותר מהנהגים והשליחים שלהן, ביודען שלאלו אין ברירה אלא להסכים וגם אם לא יסכימו - יש מספיק אנשים שישמחו להחליף אותם. קבלת הצעה 22 הופכת את עובדי כלכלת החלטורה לפגיעים יותר בתקופה שבה גם כך הם פגיעים יחסית.

שירותי הסעות בתשלום אובר וליפט צילום: רויטרס, בלומברג

שנית, ברמה הרחבה יותר, לניצחון של החברות בקליפורניה עתיד להיות אפקט מצנן על מהלכים דומים במדינות אחרות בארה"ב. ישנן כמה מדינות שנקטו במהלכים להגבלת החברות או חלקן, כמו ניו יורק שחייבה את אובר וליפט לשלם לנהגיהן שכר מינימום והגבילה את מספר כלי הרכב שהם יכולים להעלות לכביש, אבל אף אחת לא נקטה במהלך נרחב כמו קליפורניה. הניצחון שם חשוב לחברות לא רק מכיוון שהמדינה היא המגרש הביתי שלהן – מרביתן נוסדו בה והמטות שלהן ממוקמים בה – אלא מכיוון שהן הוכיחו שהן מוכנות ללכת עד הסוף עם המאמצים שלהן למנוע פגיעה במודל העסקי שלהן, להשקיע סכומים אדירים על מנת להשיג את מבוקשן, ובסופו של דבר גם לנצח.

למחוקקים במדינות אחרות יהיה מעתה קשה הרבה יותר להעביר חוקים דומים, וגם אם אלו יעברו הסיכוי שיבוטלו או ירוקנו מתוכן במהלך דומה לזה של קליפורניה גבוה. מבחינת החברות, משמעות הניצחון היא שבמקום לחשוב מחדש על המודל העסקי שלהן, יש להן עכשיו תוכנית פעולה לניהול מאבק דומה במדינות אחרות בארה"ב ובעולם.

כי יש להצבעה הזו גם השפעה גלובלית. ברמה העולמית, ארה"ב, למרות הפגיעה במעמדה תחת הנשיא היוצא דונלד טראמפ, היא עדיין מעצמה תרבותית ולהליכים שמתרחשים בה יש השפעה על הלך הרוח במדינות אחרות. אם קליפורניה, וכתוצאה מכך גם ארה"ב, כשלו בלהחיל מגבלות משמעותיות על חברות כלכלת החלטורה, במקומות אחרים יתקשו עתה לעשות זאת. הניצחון של אובר וליפט בקליפורניה הוא גם ניצחון מוסרי שיכול להוציא את הרוח מהמפרשים של מאמצים דומים במדינות אחרות, ומחזק את החברות במאבקים שהן מנהלות בהן.

הדבר משליך גם על ישראל. בחסות הקורונה הפכה וולט, שכבר זכתה להצלחה משמעותית קודם לכן, למעצמת משלוחים, בימים אלו קו החיים היחיד של מסעדות רבות. זוהי חברת כלכלת חלטורה קלאסית, שבה השליחים אינם עובדי החברה והפעילות מולה כרוכה מבחינתם בהרבה מאוד חובות, מעט מאוד זכויות, ויכולה להסתיים באחת בלי שתהיה להם זכות ערעור משמעותית. אני יכול להעיד אישית עד כמה מדובר בעבודה קשה, מתישה, סוליטרית, לא ידידותית לעתים, נטולת אופציות קידום או העלאה בשכר.

מימין: מנכ”ל אובר דארה קוסרשאהי ומנכ”ל וולט ישראל אמרי גלאי צילומים: בלומברג, באדיבות Wolt

כל אלו רק התגברו בחודשים האחרונים, כשהביקוש לעבודה בוולט רק גדל ותנאי העבודה התדרדרו. הניצחון של הצעה 22 בארה"ב עוצר בעיבו את מה שיכול היה להפוך לגל, אולי אפילו צונאמי, של מהלכים דומים במדינות אחרות, כולל ישראל. הסיכוי להצעת חוק שתסדיר את מעמד עובדי כלכלת החלטורה בישראל (שהיה נמוך מלכתחילה) קטן עתה משמעותית. השליחים של וולט ימשיכו להיות עובדים נטולי זכויות, ואין שום דבר באופק שיכול לשנות את זה.

הבט נוסף שבו הניצחון של אובר וליפט משפיע על כולנו נוגע למשבר האקלים. להצעה 22 התנגדו לא רק ארגוני עובדים, אלא גם פעילי אקלים. "שירותי הזמנת נסיעות לא יכולים להיות בני-קיימא ללא הגנה הן על העובדים והן על הסביבה", אמרה אדריאנה אלברוד, מנהלת המדינות המערביות באיגוד המדענים המודאגים (UCS) בהודעה לעיתונות. "הצעה 22 מנציחה מודל עסקי שמקשה על מעבר למערכות תחבורה נקיות ויכול לחבל במהלכים עתידיים לניקיון צי שירותי הזמנה נסיעות".

פרשנית אתר חדשות הסביבה Earther, דהארמה נור, העריכה שהתוצאה של קבלת הצעה 22 תהיה יותר מכוניות על הכביש, דבר מדאיג במיוחד לאור מחקר עדכני שלפיו אובר וליפט אחראיות למחצית מהעלייה בעומסי התנועה בסן פרנסיסקו בין 2010 ל-2016, ולאור העובדה שמרבית פליטות גזי החממה בארה"ב מגיעות מסקטור התחבורה.

המכוניות של ליפט צילום: שאטרסטוק

"מתן אפשרות לחברות אלו לפעול מבלי להתיר לעובדיהן להתאגד היא מכשול ענק במאבק למען תחבורה נטולת-פחמן", כתבה נור. "תוכניות האקלים של החברות רחוקות מלענות על צרכי המשבר, משבר שהן עצמן צפויות להחמיר בגלל הצעה 22. תוכניות אלו לא מטפלות במודל העסקי הבזבזני של האפליקציות, שמבוסס על נהגים שנוסעים ללא מטרה לאורך מיילים במטרה לאסוף לקוחות – מה שמביא לכמעט 70% יותר פליטות גזי חממה לעומת הנסיעות שמחליפות האפליקציות. מעבר למכוניות חשמליות (כפי שאובר וליפט התחייבו לעשות עד 2030, ע"כ) יעזור, אבל החברות מפילות את נטל המעבר על הנהגים שלהן".

המאבק יימשך, בקליפורניה ובמקומות אחרים. כמו שהצעה 22 ביטלה את ההגנות שביקש החוק להעניק לנהגים ולשליחים, כך יכולה הצעה עתידית להשיב אותן. ואם ארגוני סביבה יצטרפו למאבק ויקשרו אותו באופן מוצלח למאמצים להוריד את פליטות גזי החממה, יכול הקמפיין למען העובדים לקבל כוחות מחודשים, במיוחד תחת הממשל הנכנס של ג'ו ביידן שצפוי להיות ידידותי יותר לסביבה. אבל לפי שהדברים נראים כעת, אובר, ליפט ועמיתותיהן נצחו, כל השאר הפסידו.