תיאוריית הקשר: קרנבל וירטואלי

בשוק הברזילאי פועלים כיום ארבעה ספקי תקשורת סלולרית. לכאורה, ברזיל מציבה קרקע פורייה לספקי סלולר: עם אוכלוסייה של קרוב ל־200 מיליון אזרחים, וחדירת סלולר שהגיעה ב־2009 לכ־88%, יש עוד מקום לעלייה מסוימת במיוחד לאור העובדה שחדירת הדור השלישי מתוך כלל המשתמשים עמדה ב־2009 על כ־8.7%. אלא שההכנסה הממוצעת מהלקוחות נמוכה, בעוד שההשקעה הנדרשת בהקמת תשתיות הולכת וגדלה. נוסף על כך, כמות גדולה של לקוחות פרי־פייד במדינה משמעה חוסר ודאות בנוגע לתזרים המזומנים. במצב שכזה מפעילים וירטואליים יכולים לספק למפעילים הקיימים מעין חבל הצלה, בעת שהם מאפשרים להם לצמצם עלויות שיווק ומכירות, ושימור של הרווח.

אלא ש־Anatel החליט להכריז כי ימנע בעתיד אפשרות שמפעילי הסלולר הקיימים יוכלו לרכוש מפעילים וירטואליים. ב־Strand מציינים כי בשווקים שבהם הצליחו מפעילים וירטואליים לגרום להשפעה מהותית על השוק הסלולרי, הוקמו אותם מפעילים בידי יזמים שתוכניתם המקורית היתה למכור את הפעילות לאחד המפעילים הסלולריים הוותיקים.

ואצלנו? לפי התקנות שפרסם משרד התקשורת בינואר, למפעיל פיזי אסור להיות בעל אחזקה משמעותית במפעיל וירטואלי, ובוודאי לא להיות הבעלים שלו. גם לבעלי השליטה במפעיל הפיזי אסור להיות בעלי אחזקות במפעיל וירטואלי. כך נמנעה מנטוויז'ן ושופרסל, הנמצאות בשליטת קבוצת אי.די.בי וחברות־אחיות של סלקום, הכניסה לתחום.

איסור רגולטורי על חיבור בין מפעיל לספק

אלמלא ישונו הגבלות אלו בעתיד, ייתכן שחלק מהמפעילים הוירטואליים שדרכם לא תצלח לא יוכלו להירכש בידי חלק גדול מהחברות בשוק, עקב אחזקה צולבת של בעלי השליטה באותה חברה גם בספקי תקשורת. הרוכשת הפוטנציאלית לא נדרשת אפילו להיות חברת תקשורת כדי שייאסר עליה לבוא במגעים עם המפעילה הווירטואלית, אלא מספיק שתהיה בבעלות של גוף שמחזיק במקביל גם במפעילת תקשורת.

אמנם התקנות מאפשרות לשר התקשורת גמישות מסוימת, אולם באופן כללי הן אוסרות על חיבור בין חברות למפעיל וירטואלי. במצב שכזה צריכים המפעילים הווירטואליים שמבקשים להתחיל לפעול להצטייד בהרבה אמונה, מכיוון שסיוע מצידו של משרד התקשורת בעת צרה הם לא צפויים לקבל.