ועדת חייק תמליץ: פתיחת תשתיות בזק ו-HOT, שינוי בפיקוח על תעריפי בזק

בשבועות הקרובים אמורה הוועדה בראשות אמיר חייק, שמונתה לפני כשנה וחצי על מנת להתוות את מבנה שוק התקשורת הקווי להגיש את מסקנותיה לשרי התקשורת והאוצר, וכעת מסתמן כי המלצותיה הסופיות יהיו כמעט זהות להמלצות הביניים שפרסמה בחודש מרץ האחרון, וזכו לביקורת רבה מצד כל חברות התקשורת,

הוועדה, שהורכבה מאנשי ציבור ומנציגי משרדי התקשורת והאוצר, ממליצה כי בזק ו-HOT ידרשו לפתוח את תשתיותיהן כך שחברות המתחרות בהן יוכלו לרכוש מהן את החיבור לתשתיות אלה במחירים סיטונאיים. מודל זה מכונה "השוק הסיטונאי", וכבר בדו"ח ועדת גרונאו בשנת 2008 הומלץ לשר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, לקבוע כללים לישומו של מודל זה, אך רק כעת מכניסה הוועדה תוכן להצהרה זו.

החברות ידרשו להפקיד ערבות, מנהליהן ישאו באחריות אישית

ישומו של שוק סיטונאי שכזה בתשתיות האינטרנט יהווה עבור הצרכן פישוט של תהליך החיבור לאינטרנט והוזלתו. כיום נדרש הצרכן להזמין את חיבור תשתית האינטרנט מבזק או HOT, ולהתחבר במקביל לספק אינטרנט כדוגמת נטויז'ן, בזק בינלאומי וסמייל.

ספקיות האינטרנט, כמו גם בזק ו-HOT, מורשות להציע לצרכן חבילה הכוללת הן את רכיב התשתית והן את רכיב ה"ספק", אך כל הזמנה שכזו כרוכה בקיום תהליך פרטני מול ספק התשתית (משמע נטויז'ן, באם הצרכן "רוכש" ממנה את שני הרכיבים, מזמינה את רכיב התשתית מבזק, ומשלמת עבורו מחיר הנגזר מכך שמדובר בהזמנה פרטנית, כלומר גבוה יחסית). ישום השוק הסיטונאי, שיאפשר לספקיות האינטרנט לרכוש מספר גדול של חיבורים מראש, אמור להוזיל את מחירי תשתית האינטרנט, ובמקביל לאפשר לספקיות האינטרנט להיות הגורם היחיד שעימו יתקשר הצרכן בעת ההזמנה וגם לצורך טיפול שוטף.

הוועדה צפויה להמליץ כי כל רכיבי התשתית של בזק ו-HOT יפתחו לשימוש המתחרות, כולל גם רכיבים המצויים בתחומי הלקוח, כדוגמת החיבורים הפנימיים בביתו, באם הם מצויים בבעלות חברות אלו. עדיין לא ברור כיצד ייושם מודל זה בפועל, לאור השוני בטופוגרפיית הרשת בין בזק ל-HOT, המקשה על העברת התשתית באופן פיזי לבעלות של גוף חיצוני, ויתכן כי העברת הבעלות תבוצע באופן "וירטואלי" בלבד, כלומר היא תישאר במיקומי בזק ו-HOT וספקיות האינטרנט ישלמו עבור תחזוקת הציוד וניהולו.

הוועדה צפויה להמליץ כי בזק ו-HOT יעבירו את המידע אודות התשתיות שלהן לחברות אחרות, על מנת שניתן יהיה לפקח על התנהלותן. בנוסף, החברות ידרשו להפקיד סכומים גבוהים, בהיקף משוער של מאות מיליוני שקלים, כערבות שעלולה להיות מחולטת באם לא יעמדו בדרישות השוק הסיטונאי. הוועדה אף צפויה להמליץ, כפי שציינה בהמלצות הביניים שלה, על הטלת אחריות אישית על מנהלי החברות, במטרה להרתיעם מאי עמידה בתנאי השוק הסיטונאי.

בזק תידרש להעניק הנחה של לפחות 25% בשוק הסיטונאי

ועדת חייק התבקשה לבחון את המשך הצורך של משרד התקשורת לקבוע את תעריפי בזק, והיא ממליצה על שינוי מודל התמחור – כיום קובע משרד התקשורת את המחיר המדוייק של שירותי בזק, ומאפשר לה, בכפוף לאישורו, להוזיל את המחירים לתקופות מוגבלות ולקהלי יעד מסויימים.

הוועדה ממליצה כי משרד התקשורת יקבע מעתה מחיר מירבי שאותו תוכל בזק לגבות, וזאת על מנת לגרום להוזלת מחירים כללית בשוק. כיום, כנגזר מהעובדה שמחירי בזק נקבעים בידי המדינה, מתחרותיה יכולות להוזיל את מחיריהן בשיעור מינימלי על מנת ליצור יתרון עליה. כאשר בזק תוכל להוריד את מחיריה באופן חופשי, צופה הוועדה כי גם המתחרות יורידו את מחיריהן באופן משמעותי יותר על מנת להתחרות בה.

מחירי השוק הסיטונאי יקבעו גם הם כתעריפים מירביים, ויתבססו על מחירי עלות, כלומר בדיקת רכיבי השירות וחישוב העלות של בזק להפעלתו, וגזירת המחיר מחישוב זה. עם זאת, מידע זה עדיין אינו זמין לוועדה, כיוון שחברת היעוץ Frontier Economics, שנשכרה על ידי הוועדה למטרה זו, טרם סיימה את עבודתה.

עד שיוצגו מחירים על פי עבודת חברת היעוץ, ממליצה הוועדה על פיתרון ביניים שיאפשר להוזיל כבר כעת את מחירי השירותים של בזק, ולפיו משרד התקשורת יבחן את מחירי בזק לשוק הפרטי כיום, ויקבע כי המחיר המירבי שתוכל בזק לגבות מספקיות האינטרנט שירכשו ממנה את רכיבי התקשורת (אינטרנט או קוי טלפון) לא יעלה על אחוז מסויים מהמחיר שבו מוכרת בזק את השירות ללקוח בעצמה.

ככל הנראה יעמוד הרף על 75%, וכך תידרשנה בזק ו-HOT להעניק הנחה של לפחות 25% לספקיות האינטרנט במחיר תשתית האינטרנט, כאשר הללו ירכשו ממנו תשתית זו באופן ובמחיר סיטונאי. הוועדה רומזת כי יש לסיים את תמחור רכיבי הרשתות של בזק ו-HOT מהר ככל שניתן, על מנת שניתן יהיה לקבוע מחירי שוק סיטונאי המתבססים על עלות, וממליצה כי התמחור הזמני שתואר לעיל ישאר בתוקף רק במשך חצי השנה הקרובה, כאשר עד אז אמור משרד התקשורת לקבוע תעריף קבוע. עם זאת, למשרד התקשורת הזכות להאריך את התקופה בחצי שנה נוספת.

ההפרדה המבנית תוחלף בהפרדה חשבונאית

המלצה נוספת של הוועדה היא להפחית את תעריף דמי הקישוריות בתקשורת הקווית. כיום עומד תעריף הקישוריות בשיחה המסתיימת בטלפון קווי על כ-3.5 אגורות לדקה בממוצע (תעריף נמוך יותר בשעות השפל ותעריף גבוה יותר בשעות השיא). בעוד דמי הקישוריות בשיחות הסלולר הופחתו כזכור בתחילת השנה באופן דרסטי, תעריף דמי הקישוריות בתקשורת הקווית נותר בעינו כבר כעשור, בעוד העלות להעברת שיחות על רשתות קוויות צנחה משמעותית.

למעשה, על פי הערכות בשוק, הצרכן הישראלי משלם בשנה בין 120 ל-150 מיליון שקלים על דמי קישוריות בשיחות לטלפונים קוויים, בעוד עלותן לחברות, כאמור, הינה זניחה. הוועדה ממליצה כי דמי הקישוריות הללו יופחתו בשלב הראשון ל-1 אגורה לדקה, כל עוד טרם הוצגו נתוני עלות שירות זה בידי חברת היעוץ. לאחר הצגת הנתונים יתכן שהעלות הזניחה תגרום לביטול של דמי הקישוריות הללו.

ועדת חייק ביקשה משר התקשורת אישור מיוחד לדון בנושא ההפרדה המבנית, לקראת התגבשות קבוצות התקשורת בישראל, במיוחד לאור הרכישות והמיזוגים בשנתיים האחרונות. כיום נדרשת בזק לקיים הפרדה מבנית קשיחה בין החברות בקבוצה: בזק קווי, בזק בינלאומי, פלאפון ו-yes. הפרדה מבנית קיימת באופן מוחלש יותר ב-HOT, וגם בין פרטנר וסמייל וסלקום ונטויז'ן קיימות, לפחות על הנייר, הפרדות מסויימות.

הוועדה צפויה להמליץ כי ההפרדה המבנית תתבטל מהר ככל שניתן, אך לכל המוקדם חצי שנה לאחר שבין בזק ו-HOT לבין חברות אחרות נחתמו הסכמים כחלק מהשוק הסיטונאי. גם לאחר ביטול ההפרדה המבנית תישמר הפרדה חשבונאית שתאפשר לפקח בין פעילות בזק ו-HOT בתחומים הסיטונאים ובין פעילותן מול הלקוחות הסופיים. עם זאת, בזק ו-HOT לא יוכלו בינתיים למזג לתוכן את פעילויות הטלוויזיה (HOT שידורים ב-HOT, ו-yes, בה מחזיקה בזק בכ-50%, בבזק), כל עוד לא קיימת תחרות בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית באמצעות מיזמים על גבי האינטרנט. תחרות שכזו עשויה להתרחש בשנת 2012, מצידן של פרטנר ונטויז'ן.

המלצות הוועדה, שכאמור צפויות להיות מוגשות לשר התקשורת, משה כחלון, ולשר האוצר, יובל שטייניץ, אמורות להיות מיושמות ברובן בחקיקה ראשית. באם אכן יבוצע היישום באופן זה, הרי שספק אם התהליך יסתיים לפני אמצע-סוף 2012, בהתחשב בתהליכים הדרושים (אישור הממשלה, ניסוח החקיקה, דיונים בוועדות הכנסת ואישור מליאת הכנסת).

המלצות הביניים, שפורסמו בחודש מרץ, זכו כאמור לביקורת מצד כל חברות התקשורת, כאשר החברות המתחרות בבזק טענו כי אין לבטל את ההפרדה המבנית של בזק במועד מוקדם כל כך, ואילו בזק טענה כי ההמלצות ימנעו ממנה למעשה להמשיך ולמכור חיבורי אינטרנט ישירות לצרכן. בנוסף טענו החברות הקטנות שאינן חלק מקבוצת תקשורת מתגבשת, כדוגמת אקספון, כי ההמלצות צפויות לאפשר לקבוצות התקשורת לרמוס את החברות הקטנות, ובכך למנוע את יכולתן של החברות הקטנות להזרים תחרות לשוק, שישלט בידי ארבע קבוצות תקשורת גדולות.