פרשת בנק צפון אמריקה מסתיימת: הביטוח לא יפצה את המדינה על המעילה

בנק צפון אמריקה קרס כלכלית ב־1985, אך רק שלשום הגיעה הפרשה לסיומה. זאת, כאשר בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגיש כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), בדרישה לחייב את חברת הביטוח הצרפתית אסורנס ג'רנל דה פרנס לשלם 170 מיליון שקל כתגמולי ביטוח בגין הקריסה.

פסק הדין נכתב

לא התמלאו התנאים של הפוליסה

חברת הביטוח הצרפתית, השייכת לענק הביטוח הגרמני אליאנץ, יוצגה על ידי עו"ד אהוד שטיין וטענה כי מדובר בפוליסה שלפי תנאיה תחול אך ורק כאשר המעילה מתגלה על ידי המבוטח, כלומר על ידי הבנק עצמו, בתוך תקופת הביטוח. בפועל, פוליסת הביטוח הסתיימה ב־7 באוגוסט 1985, ואילו המעילה התגלתה על ידי בנק ישראל והודעה על כך נמסרה להנהלת בנק צפון אמריקה כשבוע לאחר מכן, ב־14 באוגוסט 1985. לכן, טענה חברת הביטוח כי לא התמלאו שני תנאים: בנק צפון אמריקה לא גילה בעצמו את המעילה, והגילוי נעשה בחלוף שבוע מסיום הפוליסה.

קביעה זו של בית המשפט המחוזי אושרה על ידי בית המשפט העליון, שקבע אף הוא כי הגילוי נעשה לאחר תום תוקפה של הפוליסה, ומשכך אין חובת פיצוי על המבטח. בית המשפט העליון דן עוד בטענת הכונס הרשמי, שלפיה הפוליסה הוארכה ולכן כן היתה בתוקף במועד גילוי המעילה - אך הוא דחה אותה. ועוד קבע ביהמ"ש כי אף אם הפוליסה היתה חלה במועד הגילוי, הרי שספק אם היא מכסה מעילה של דירקטורים.

75 אלף שקל הוצאות

העליון קיבל אף את טענת חברת הביטוח, טענה שנדחתה על ידי המחוזי, כי אף אם היתה הפוליסה חלה במועד הגילוי, הרי שעל פי תנאי הפוליסה, היא אינה מכסה מעילות של דירקטורים. את הכונס הרשמי ייצגו בהליך עורכי הדין משה קפלנסקי ויפית נחום. המדינה חויבה לשלם 75 אלף שקל הוצאות לטובת חברת הביטוח. דרישת חברת הביטוח לקבל הוצאות שכר טרחה ריאליות בגין התמשכות ההליכים לא התקבלה. (ע"א 7276/07)