אנטרופי שמה עין על חוטפות השכר: "רצינו להיפגש עם החברה לישראל. הם נפנפו אותנו"

 בחודש שקדם לכניסתו של תיקון 20 לחוק החברות הנוגע לשכר הבכירים, בוצעו מחטפי שכר בשורה של חברות. הדירקטוריונים אישרו חבילות שכר מפנקות לבכירים שלהם במהירות, לפני שכניסת התיקון לתוקף תיאלץ אותם לקבל את אישור בעלי מניות המיעוט כפי שנדרש בחוק. שניים מהמחטפים הבולטים של אותה תקופה נרשמו בחברה לישראל: המנכ"ל ניר גלעד והיו"ר אמיר אלשטיין היו אמורים לקבל חבילת שכר שכללה אופציות בשווי מיליוני שקלים. גלעד קיבל את אישורו המיידי של הדירקטוריון, אך אלשטיין היה זקוק גם לאישורה של האסיפה הכללית, שהתכנסותה נקבעה ליום שלפני כניסת התיקון לתוקף. עם זאת, ברגע האחרון הודיע אלשטיין כי הוא מוותר על חבילת האופציות על רקע הביקורת הציבורית שהוטחה נגדו ובכך ביטל את אחד ממחטפי השכר הבולטים שתוכננו. ניר גלעד, לעומת זאת, לא ויתר על חבילת השכר שכבר אושרה לו.

בראיון ל"כלכליסט" מגוללת ענת גואטה, מנכ"לית החברה־הבת של אנטרופי המספקת ייעוץ לגופים המוסדיים והתנגדה למחטף המתוכנן, את השתלשלות העניינים מאחורי הקלעים של אותם אירועים. "פנינו לחברה לישראל, ביקשנו להיפגש ולדבר", היא מספרת. "הסברנו להם שעשרה ימי עסקים לכינוס אסיפה זה תהליך מהיר מדי ושאנחנו צריכים עוד זמן לגבש המלצה. הם פרפרו ונפנפו אותנו. לא הסכימו בשום מצב להיפגש".

גל סטאל צילום: ענר גרין

גל סטאל, יו"ר אנטרופי, הוסיף כי "הדירקטוריון שלהם פשוט לא מבין מה המשמעות של ממשל תאגידי. לדעתי, הסיבה האמיתית (לבהילות כינוס האסיפה - ר"ב) היא הקושי להצדיק את התגמול המבוקש מול הביצועים בפועל. הם בונים על הזיכרון הקצר של השוק. לדעתי, בראייה ארוכת טווח הם עושים טעות".

ומה אתם חושבים על המחטפים שביצעו המנכ"לים רגע לפני כניסת התיקון לחוק?

"אני חושב שזה מחדל גדול מאוד שחברות מעבירות הסכמים כאלה רגע לפני שהחוק נכנס. לדעתי הם טועים כי הם שמים את עצמם מתחת לזרקור. מצד שני, עצם זה שזה קורה מוכיח שלחוק הזה יש משמעות גדולה מאוד".

אתם מכינים מדיניות חדשה ביחס לחוק שכר הבכירים. מה היא תכלול?

"עיקרי המדיניות הם שהמענקים יהיו מבוססי ביצועים של החברה, ושאישור השכר יעבור תהליך בלתי תלוי ושקוף בתוך החברה, שיכלול את ועדת הביקורת ואת ועדת התגמול. היום התהליך לא מתנהל כמו שצריך. הבעיה הכי גדולה היא הדירקטורים שלא עושים עבודה בלתי תלויה כמו שצריך".

קרה פעם שבעל שליטה איים עליכם כדי שתאשרו את שכרו?

"לא היו עלינו איומים כמו ב'סופרנוס', אבל בהחלט דפקו על השולחן ושאלו אותנו 'מי אתם בכלל'. יש לנו כלל שברגע

שמרימים את הקול, אנחנו יוצאים החוצה. אני חושב שבשקלול של ההמלצות שלנו אנחנו צריכים להביא בחשבון את הממשל התאגידי של החברה. חברה שתקבל ציון נמוך בממשל התאגידי שלנו, זה יפגע בה בעתיד".

מי החברות שהממשל התאגידי שלהן הכי מוצלח?

"החברות הכי טובות במשק היום הם הבנקים. הסיבה לכך היא שכבר שבע שנים הם מתעסקים עם רגולציה כבדה מאוד ויש להם דירקטורים חיצוניים חזקים יחסית, שאמורים להיות יותר קדושים מהאפיפיור. כל שכר שם עובר ועדת ביקורת, חטיבת ביקורת וגם את בנק ישראל, ורק אז מגיע לאישור האסיפה. בכל מקרה, שמנו לב שככל שבעל השליטה קרוב יותר לניהול, כך יש יותר בעיות. בבנק לאומי למשל, שאין בו בעל שליטה, הממשל התאגידי הוא בין הטובים במשק".