הגז מתמר יתרום לצמיחה אך ההכנסות יהיו נמוכות מהתחזית

מנפלאות הכלכלה הישראלית: הגז הטבעי שצפוי להתחיל לזרום מקידוח תמר בעוד חודשיים אמור להגדיל השנה את הצמיחה במשק ב־0.8% לפי תחזיות האוצר, או באחוז שלם לפי תחזיות בנק ישראל. משמעות הנתון היא תוספת לתוצר של כ־8–10 מיליארד שקל. על פי מודל המסים, תוספת כזו לתוצר אמורה להגדיל את הכנסות המדינה ביותר מ־2.5 מיליארד שקל.

אולם בפועל, הכנסות המדינה ממסים כתוצאה מתחילת הפקת הגז הטבעי בקידוח תמר יגדלו השנה בסכום קטן בעשרות אחוזים מהמתחייב מהגידול בצמיחה. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי המסים שתקבל השנה המדינה מהחברות השותפות בקידוח יסתכמו בסכום זניח של כ־250–300 מיליון שקל בלבד.

הסיבה לכך היא שיטת ההתחשבנות של המדינה מול החברות המפיקות, שישלמו השנה בעיקר תמלוגים על אוצרות טבע בשיעור של 12.5%. ב־2014 צפויה הפקת הגז הטבעי להיות קטנה יותר, אך החברות המפיקות יתחילו אז לשלם גם מס חברות. לכן הכנסות המדינה צפויות לגדול ביותר ממיליארד שקל. הכנסות משמעותיות יותר מהקידוח יירשמו רק בעוד כמה שנים, עם המיצוי המלא של מס היסף, שקבעה ועדת ששינסקי.

בפועל, תוספת המסים נטו מקידוח תמר תהיה ככל הנראה קטנה אף יותר מהסכום שמעריך האוצר. הסיבה לכך היא שהפקת הגז המתוכננת ל־2013, בהיקף של כ־730 מיליון דולר, תחליף שימוש בסולר בהיקף של כ־2.5 מיליארד דולר. לכן כנגד תוספת המסים מהגז הטבעי תאבד המדינה את ההכנסות שהיא היתה צפויה לקבל מהבלו על הסולר לייצור חשמל. כיום נהנית חברת החשמל מהנחה של 88% על הבלו לסולר, אך כפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, האוצר מתכוון לבטל את ההנחה כבר בחודש מאי.

אסדת הפקה של תמר

המשמעות המעשית של נתונים אלה היא שהצמיחה האמיתית לצורך חישוב ההכנסות ממסים לא תהיה תחזית הצמיחה הרשמית של 3.5% שאותה צפוי האוצר להגיש לאישור הממשלה החדשה, אלא 2.7% בלבד. זאת לעומת צמיחה בפועל של 3.2% שנרשמה השנה והובילה לגירעון של כ־39 מיליארד שקל.

יעד הגירעון ל־2013 נקבע בקיץ שעבר ל־3% מהתוצר (כ־30 מיליארד שקל). כדי לא לחרוג מהיעד, ועל רקע ההכנסות הצפויות השנה מהגז, יהיה על הממשלה להטיל בקרוב מסים נוספים בהיקף של כמה מיליארדי שקלים.