$
דעות

החלטה אמיצה: השופט אורנשטיין נגד שאר העולם

החלטת שופט בית המשפט המחוזי להעניק לדנקנר ולגרנובסקי ארכה של חודשיים להשלמת מתווה ההסדר שלהם, התקבלה למרות חזית הלחצים האחידה שהפעילו עליו המתחרה על השליטה באי.די.בי, הנושים, הכונס הרשמי, הנאמן והמומחה

גולן חזני 12:1926.08.13
מי שחיפש משחק צמוד בבית המשפט, בין שתי האפשרויות של לקיחת השליטה או מתן ארכה לדנקנר, התאכזב. מתחילת הדיון אתמול ניתן היה להבחין בקו שמוביל השופט אורנשטיין. ברגע שקיבל לידיו את האישור על הפקדת הכסף בקופת בית המשפט שנדרשה כתנאי מוקדם מגרנובסקי ודנקנר, מבחינתו הכיוון היה ברור – הענקת ארכה, שהעניקה לשניים את אורך הנשימה הדרוש להשלמת מתווה ההסדר שישמור את דנקנר בתמונה בקבוצת אי.די.בי.

ימים יגידו אם ההחלטה טובה לדנקנר, שכן אותה ארכה תאפשר גם לגופים נוספים להצטרף למשחק ולנסות להשתלט על הקבוצה. אבל ההחלטה האמיצה של אורנשטיין מהבוקר היא המשך לאותו דיון. החלטה אחרת היתה מזכה אותו, כמי שחתום על הפלת הקונצרן, במחיאות כפיים פופוליסטיות, ראיונות ענק וכותרות ראשיות. אבל אורנשטיין לא חיפש מחיאות כפיים, ולא נגרר לפופוליזם. הוא העדיף להישאר עקבי, נאמן לחוק ולדרך, גם כשמולו עמדו, למעשה בפעם הראשונה, סוללה נכבדה של מעורבים ואינטרסנטים: מאלשטיין, דרך הנאמנים, הנציגות המגומגמת, הכנ"ר שנחוש להפיל את דנקנר, ועד הנאמן והמומחה חגי אולמן ואיל גבאי שמונו על ידו. אורנשטיין לקח החלטה אמיצה, למרות הלחצים שהופעלו ועוד יופעלו עליו (אל תתפלאו אם בימים הקרובים תופיע כתבת תחקיר על אירוע מעברו של דוד או קרוב משפחה אחר של השופט...).

 

הנסיונות הנואשים של עו"ד נדב ויסמן שייצג את נושי אחזקות, להוביל אותו לאישור של מיתווה החלוקה בעין, נהדף מיידית. מהר מאד הבינו גם חגי אולמן ואיל גבאי, שני הממונים מטעם בית המשפט, את המסר, התיישרו והודיעו לשופט שאין לפסול את ההצעה של גרנובסקי. אולמן עשה רושם עד אתמול של חסיד המיתווה של אלשטיין, וגבאי היה בכלל בעד חלוקת המניות בעין, אחרי שכבר נסוג ממיתווה הנציגות שהוא עצמו תפר. שניהם ראו את הקו של אורנשטיין והתהפכו: "יש מקום לתת צ'אנס להצעה של גרנובסקי והצעות אחרות. תחרות היא דבר טוב", אמר גבאי. אולמן המשיך ללחוץ ודרשד לוח זמנים ברור. שניהם לא יצאו טוב מהדיון.

 

השופט איתן אורנשטיין השופט איתן אורנשטיין צילום: אוראל כהן

  

עושה רושם שמדיון לדיון אורנשטיין משתבח. אחרי שבדיון הראשון הכניס לדיון המשפטי המשפט את אי.די.בי פתוח, למרות היותה חברה במצב סולוונטי (שמסוגלת לעמוד בהחזר חובותיה), ומינה בה בעל תפקיד, הוא מוכיח יכולת מרשימה בקבלת החלטות עצמאית, מנותקת מהספינים של שני הצדדים, מהלחץ שגורמים מסויימים מנסים להפעיל עליו, ומצליח לבחון באובייקטיביות את מצבו של מי שהפך לשק חבטות של מדינה שלמה – נוחי דנקנר.

 

ברגע שהדרישות שלו נענות, והן אינן קלות ונעשות בלוח זמנים קצר, אורנשטיין נותן את הזמן. נכון שכל דחיה מכניסה אלמנט של חוסר ודאות, אבל אם חצי מיליארד שקל הופקדו בנאמנות, אורנשטיין ישאר נאמן לקו שלו. ואגב, גם אורנשטיין יודע שלמרות הנסיונות לאתר משקיע חיצוני, הנציגות איננה גורפת הצלחה.

 

את הדיונים הוא מנהל בחן רב מלווה בקשיחות, באסרטיביות מלווה בהומור. הוא חד, אלגנטי וצמוד לקו שהיתווה לעצמו: ההחלטה מה לעשות עם החברה היא של הנושים. לא של מנהל מיוחד זה או אחר. בית המשפט עצמו לא יהיה זה שיקבע את גורל החברה, אלא יגרום לתהליך להתנהל לפי החוק. הנושים הם שיחליטו, לא הנאמנים, לא הבנקים, לא בעלי התפקידים.

 

בשבועות הקרובים סביר שנהיה עדים למאבק חדש בין דנקנר וגרנובסקי לבין אלשטיין. דנקנר איבד את השליטה באי.די.בי ולמעשה מכיר בכך. הוא עשה טעויות רבות בהתנהלות לכל אורך הדרך, אבל נלחם עד הרגע האחרון. ההזדמנות הזו היא האחרונה שלו.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x