להיפטר מהצ'קים
צמצום השימוש במזומן הוא צעד חשוב למלחמה בתופעת "הכלכלה השחורה" אך לא מספיק. יש לפעול גם להגבלת העברה של צ'קים מיד ליד
לאחרונה התבשרנו שהממשלה אישרה הקמת צוות מיוחד לצמצום השימוש בכסף מזומן כאמצעי תשלום במשק. הצוות הוקם במסגרת יוזמה שמוביל ראש הממשלה להרחבת המלחמה בהון השחור ובהעלמות מס. את השימוש במזומן יחליפו כרטיסים אלקטרוניים, אשר הפעילות בהם מתועדת וניתנת למעקב.
צמצום השימוש במזומן הוא צעד חשוב למלחמה בתופעת "הכלכלה השחורה" אך לא מספיק. בנוסף לכך יש לפעול גם להגבלת תופעה נפוצה נוספת – העברה של צ'קים מיד ליד (סחירות של צ'קים).
פנקס צ'קים. דרך נוספת להעלמת מס צילום: עמית מגל
פרקטיקה קיימת בעיקר במיגזר המסחרי היא שאדם המקבל תשלום בצ'ק (הנפרע) אינו מפקיד את הצ'ק לחשבונו בבנק. במקום זאת, הוא חותם על גב הצ'ק ומוסר אותו הלאה כתשלום לצד שלישי. על פי החוק, מרגע שהנפרע חתם על גב הצ'ק, הצ'ק הופך להיות מסמך סחיר הניתן להעברה מיד ליד ממש כמו כסף מזומן, וזאת אפילו ללא צורך בחתימות נוספות. צ'ק כזה יכול להתגלגל בשוק ללא הגבלה על מספר הידיים שהוא עובר, עד שאחד המחזיקים בו יחליט לדרוש את פרעונו, בדרך כלל באמצעות הפקדתו לחשבון הבנק שלו. הפקדה כזו בבנק כמובן מתועדת, אך כל אותם אנשים שהעבירו את הצ'ק מיד ליד קודם לכן, בפרט אם לא חתמו עליו או שחתמו חתימת "קשקוש" שאינה ניתנת לזיהוי, עלולים לנצל לרעה את חוסר היכולת לקשור אותם לקבלת הצ'ק. במילים אחרות, צ'ק כזה שעובר מיד ליד ללא חתימות, רישומים או דיווחים, מהווה דרך נוספת להעלמת מס.
פתרון אפשרי לבעיה זו הוא להגביל את הסחירות של הצ'קים מראש, באמצעות חיוב הבנקים להנפיק ללקוחותיהם פנקסי צ'קים בלתי סחירים ("למוטב בלבד"). חובה כזו כבר קיימת כיום בחוק לגבי צ'קים של אנשים פרטיים, אך לא לגבי צ'קים של חברות או תאגידים. בנוסף, ההגבלה האמורה פועלת כברירת מחדל. היינו, הבנק ינפיק ללקוח צ'קים בלתי סחירים כל עוד הלקוח לא ביקש אחרת.
הגבלה זו על סחירות של צ'קים פרטיים נובעת בכלל מסיבה אחרת, מהצורך להגן על מושכי צ'קים צרכניים מפני האפשרות שהצ'ק שלהם יתגלגל לידי צד שלישי, שהם יהיו מחוייבים לשלם לו אף אם לא קיבלו את המוצר או השירות שהובטחו להם. אולם, כאשר המטרה היא מלחמה בהלבנת הון והתחמקות ממס, יש לשקול נקיטה בצעד דרסטי יותר ולאסור כליל על סחירות הצ'קים.
עם זאת, גם פתרון כזה לא יפתור לגמרי את הבעיה. אין כל מניעה שמושך צ'ק, אשר מודפס עליו מראש "למוטב בלבד", ימסור את הצ'ק כתשלום מבלי למלא בו את שם הנפרע. צ'ק כזה יכול להתגלגל כך מיד ליד, כאשר האחרון שירצה את פרעונו של הצ'ק ימלא את שמו שלו במקום החסר.
בנוסף, בארץ סחירות הצ'קים ממלאת תפקיד נוסף במיגזר המסחרי והעסקי – בטוחה לאשראי. בעלי עסקים המקבלים צ'קים דחויים מלקוחותיהם נוהגים לסחור את הצ'קים לבנק שלהם או למלווים שונים כבטוחה לאשראי שהם מקבלים מאותו גוף. שעבוד צ'קים נפוץ בעיקר אצל עסקים קטנים, משום שהצ'קים שהם מקבלים מלקוחותיהם הם הנכסים העיקריים אותם יוכלו להציע כבטוחה. לכן ההצעה לביטול הסחירות של הצ'קים צריכה לקחת בחשבון גם את הפגיעה העלולה להיגרם בהקשר הזה.
הכותבת היא ראש המרכז לדיני בנקאות, המכללה האקדמית נתניה
