מטביעים דולרים

1. עולם קידוחי הגז והנפט אינו מדע מדויק - לפעמים הקידוח מצליח (כריש), לפעמים מצליח מעל למשוער (לווייתן) ולפעמים נכשל (שרה, מירה וישי). אלו החיים. אבל מעבר לכל, מנכ"ל שמן יוסי לוי ויו"ר החברה גבי אשכנזי חייבים למשקיעים הסבר: איך דיווחים אופטימיים בספטמבר על "סימני נפט משמעותיים באיכות גבוהה", הופכים אחרי חודש להודעה לקונית ש"הקידוח נמצא יבש"? אפילו אין חבית אחת? הפער במקרה הזה פשוט בלתי נתפס.

2. שמן צריכה לגייס יותר מ־170 מיליון דולר עבור פעולות ההפקה של מאגר בראבו, אבל כבר עכשיו ברור שהסיכוי שקידוח ייצא לפועל הולך וקטן. הסיבה במקרה הזה פשוטה - עלות קידוח ים 3 שנכשל הגיעה אף היא ליותר מ־170 מיליון דולר, כסף שצלל יחד עם התקוות למציאת נפט למצולות הים. ייתכן שכבר בימים הקרובים תודיע שמן על "יציאה מהמשחק" לתקופה הקרובה. עבור ג'קי בן זקן (מבעלי מנופים פיננסים, אחת מבעלות השליטה על שמן, שעסוק עכשיו בחקירות אחרות) זו בשורה רעה מאוד.

3. מבחינת משק האנרגיה הישראלי, לכישלון יש משמעות כפולה. ראשית, עיקר הפוקוס בענף חוזר לעולם הגז. ושנית, מדובר בבשורה רעה לחברות אחרות בענף. בראש מצעד המאוכזבות עומדת מודיעין בשליטת צחי סולטן ונוחי דנקנר, שכססה ציפורניים בהמתנה לתוצאות הקידוח של שמן, בשל העובדה שמאגרי הנפט הפוטנציאליים בים חדרה (100% מודיעין) וגבריאלה (70% מודיעין) היו מסתמנים כפוטנציאל רב־ערך אם ים 3 היה מצליח. כעת נראה שהאסדות של מודיעין לחיפושי נפט לא ייראו פה בקרוב.

4. בשבוע הבא אמור להתקיים דיון בבג"ץ בשאלת ייצוא הגז. אם מסכמים את עלות הקידוחים שנכשלו (שרה ומירה 155 מיליון דולר, ישי 100 מיליון דולר וים 3 -  176 מיליון דולר), מגלים ש־431 מיליון דולר כבר "צללו בים". במשרדי האוצר והאנרגיה ובבנק ישראל הסבירו בעבר שללא אופק יצוא - ובמציאות של שוק מקומי רווי בחוזים - אף משקיע לא "ישים פה שקל" כדי לחפש גז. כעת קשה לראות מי היזם הבא שירוץ "להטביע" מאות מיליוני דולרים בים התיכון.

אסדת הקידוח בים 3 צילום: שי סלינס