להיפטר מכאב הראש

המחיר שבו מוכר יצחק תשובה את השליטה בהפניקס הוא לא משהו להתפאר בו. הוא בסך הכל נפרד מחברת הביטוח לפי גובה ההון העצמי שבספרים. לשם השוואה, הרוכשים הסינים שביקשו לקנות את כלל הסכימו לשלם פרמיה של 30% על ההון, ושלמה אליהו, גם לאחר שקיבל ברגע האחרון הנחה של 400 מיליון שקל, שילם פרמיה של 13% על ההון של מגדל.

ניתן להסביר את הפער בלהיטות של תשובה להיפטר מהפניקס כדי להתרכז בעסקי הגז. הוא ביקש להסיר מעליו את עול הרגולטור, שהגביל אותו במשיכת דיבידנדים ונזף בדירקטורים שלו על פזרנות באישורי שכר. המחיר של הפניקס הפך משני: העיקר להיפטר מכאב הראש ולמצוא קונה.

בעוד שכלל עדיין ניצבת בפני הליך השבחה, הפניקס כבר עשתה כברת דרך עם לפידות, ופוטנציאל עליית הערך שלה נמוך יותר. מנגד, הפניקס מחזיקה במשקולת — אחזקותיה בבית ההשקעות אקסלנס, שרווחיותו נשחקת עקב רגולציה מחמירה, ובסוכנויות ביטוח שאף הן על סף רפורמה לא ידועה.

ועד העובדים שרק הוקם נכנס אף הוא לנוסחת התמחור. בשורה התחתונה, תשובה ואנשיו קיבלו מה שביקשו. מנכ"ל קבוצת דלק אסי ברטפלד הצהיר לא פעם כי קבוצת דלק תשאף לגבוה מבין ההון העצמי ושווי השוק. מסתמן שכך קורה.

ענף הביטוח הוא מוטה רגולציה ובעל תלות הדוקה בשוק ההון, שאך סיים תקופה של גאות רצופה בת חמש שנים. כל שינוי לרעה בשווקים עלול לפגוע דרמטית ברווחי חברות הביטוח, שעיקרם מגיע מרווחים בשוק ההון, ואף לגרום להפסדים של מאות מיליוני שקלים בשנה, דוגמת משבר 2008.

הרוכש ודאי גם הביא בחשבון בתמחור העסקה כי חברות הביטוח יידרשו לבצע בשנים הקרובות השקעות גבוהות על מיכון פעילותן. זאת על רקע דיגיטציה שעובר ענף הביטוח, כמו גם דרישות רגולטוריות לסלוק מידע וכספים של חוסכים פנסיוניים דרך מערכת ממוחשבת.

יצחק תשובה צילום: ראובן שוורץ