לא בטוח שבית הדין להגבלים עסקיים הוא הגורם שיביא תחרות

הקלף שמחזיק גילה הוא הכרזה אפשרית על הסדר כובל. בפברואר זימן גילה את נובל אנרג'י, דלק ורציו לשימוע בעל פה בטרם הכרזה עליהן כהסדר כובל. זאת משום שלא פנו לרשות ההגבלים ב־2008 לצורך קבלת היתר לרכישת הזכויות או לשיתוף הפעולה השוטף ביניהן לחיפוש גז טבעי, הפקתו ושיווקו במסגרת רישיונות לווייתן.

נאוה בן אור

גילה יצטרך לקבל את אישורו של בית הדין לצעדים שהוא רוצה לכפות על החברות, יהיו אשר יהיו, והן צפויות מצדן להתנגד ולהגיש את התגובות שלהן למהלך. אז יחלו הדיונים שבסופם בית הדין יכול לקבל את כל הצעדים, חלקם או לדחות אותם על הסף. ערר על ההליך, של כל אחד מהצדדים, יוכל להיות מוגש לבית המשפט העליון.

השופטת שצפויה לעמוד בראש ההרכב שיכריע בסוגיה היא נאוה בן־אור, שעומדת בראש בית הדין להגבלים. בן־אור מכהנת כשופטת במחוזי ירושלים מאז שנת 2007 והיתה מועמדת גם לבית המשפט העליון. ההתמחות שלה היא במשפט הפלילי. בשנים 1981–2001 היא עבדה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ובין 2001 ל־2004 היא כיהנה כמשנה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל לעניינים פליליים. בתקופה שבין פרישתה מהפרקליטות למינויה כשופטת שימשה בן־אור כמרצה בכירה באוניברסיטה העברית.

בן־אור הביעה בעבר ביקורת פומבית על תיקונים בחוק ההגבלים שהקנו לגילה סמכויות נוספות. בראשית 2013 היא נאמה בכנס באוניברסיטת חיפה, ואחת הביקורות המרכזיות שלה, שיש לה אולי גם רלבנטיות לנושא משק הגז, נגעה למה שהיא כינתה "קונפליקט סמכויות". על פי תפיסת העולם של בן־אור, כפי שהיא עלתה מאותה הרצאה, יש שיקולים שאינם קשורים לתחרות שיש להביא בחשבון במתן החלטות. לכן בן־אור סבורה שיש לתת עדיפות לדעתו של רגולטור ייעודי על פני דעתו של הממונה במצבים של קונפליקט ביניהם. "פסק דין של בית המשפט העליון האמריקאי קבע שקיומה של רשות רגולטורית ייעודית בעלת סמכות שולל את דיני ההגבלים העסקיים במקום שקיים פוטנציאל לקונפליקט בן סמכויות", אמרה בן־אור. בהשאלה לנושא הגז, ובהינתן שמשרד האנרגיה יתמוך במתווה הממשלתי, עשויה להיות לכך השפעה על ההחלטה של בן־אור.

בראש ההרכב יכולה לעמוד גם המשנה של בן־אור, השופטת תמר בזק־רפפורט, שעד לפני כשש שנים היתה שותפה במשרדו של צבי אגמון, שמייצג כיום את חברת נובל. הדבר אינו פוסל אותה בהכרח מלכהן בראש ההרכב, ועדיין על פי הערכות יש סיכוי גבוה יותר שבן־אור היא זו שתעמוד בראש ההרכב.

בית הדין להגבלים מורכב משלושה חברים – שופט ושני נציגי ציבור. השופט בראש ההרכב אמור לבחור שני נציגים מתוך מאגר שבו ישנם נציגים של ארגוני צרכנים, ארגונים כלכליים ועובדי מדינה, אבל יש לו גם סמכות לדון לבד בפנייה לבית הדין, דבר שנעשה בעבר במקרים שבהם מאגר הנציגים היה דליל. למצב זה יש חיסרון מובהק: בניגוד לבן־אור ובזק־רפפורט, חלק מנציגי הציבור הם מומחים בתחום הכלכלי ובתחום ההגבלים, והמיומנות שלהם יכולה לסייע מאוד לשופטות.