התוכנית לריפוי הצמיחה: קרנות סיוע ליצואנים והפחתת מס חברות

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש נפגש אתמול (ב') עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה אריה דרעי כדי להמשיך בקידומה של תכנית לחיזוק התעשייה.

בדיון הוצגו החסמים העיקריים שהביאו לירידה חדה בהקמת מפעלים חדשים בישראל, ומנגד מגמה של הגדלת מספר מפעלים ישראלים המייצרים מחוץ לישראל.

נתניהו הורה על הקמת צוות מקצועי שיכלול את מנכ"ל משרדו ומנכ"לי משרדי האוצר והכלכלה יחד עם ברוש.

בנוסף, דרעי הודיע על הקצאת 40 מיליון שקל להכשרות מקצועיות, בשיתוף ההתאחדות, שיופעלו בידי שירות התעסוקה.

בכירים באוצר אישרו כי תוכנית כזו מתגבשת וכי תיעשה באמצעות התקציבים של אגף תקציבים ואגף החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו. טרם גובש תקציב סופי בנושא.

מימין: עבאדי־בויאנג'ו וברוש. טרם גובש תקציב סופי לתוכנית צילום: אוראל כהן, עומר מסינגר

באוצר מודאגים מקצב הצמיחה הנמוך ברבעון השני

הרקע לתכנית הוא נתוני הצמיחה המדאיגים שפרסם הלמ"ס לפני כשבועיים, ולפיהם הצמיחה ברבעון הקודם עמדה על 0.3% בלבד, לצד מגמת שחיקה מתמשכת ביצוא.

שר האוצר משה כחלון כינס בשבוע שעבר דיון בהשתתפות ברוש, יו"ר מכון היצוא גבאי רמזי וצמרת האוצר. כחלון וברוש סיכמו על הקמת צוות משותף שיגבש תוכנית כוללת לחיזוק התעשייה בישראל. בתחילת השבוע נפגש ברוש גם עם הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי. על פי ברוש הפגישה עסקה בגיבוש הצעדים הראשונים כחלק מתכנית חמש שנתית לחיזוק התעשייה.

על פי גורמים באוצר, התכנית של אגף החשבת הכללית מחזקת מכשירים קיימים ומכניסה מכשירי עידוד חדשים; בכללם כל מה שהוא בגדר ערבויות המדינה, כמו פעילות חברת ביטוח האשראי ליצואנים אשרא, מכשירי האשראי באשרא, ואשראי לעסקים קטנים ובינוניים. המשמעות היא כי המדינה תגדיל בצורה משמעותית את הערבויות שהיא מעניקה לתעשיינים ליצוא ולפעילותם השוטפת.

הנושאים הבוערים שעומדים על הפרק מבחינת התעשיינים הוא החזרת התקציב שקוצץ ממרכז ההשקעות בהיקף של כ־140 מיליון שקל – 70 מיליון ממענקים ועוד 70 מיליון במסלולי תעסוקה.

ב־2015, שהתאפיינה בפעילות ללא תקציב מאושר, עשה מרכז ההשקעות שימוש מופחת בתקציב הרגיל שמוקצב לו. כחלק מקיצוצי התקציב הרוחביים שנערכו בכל המשרדים הוחלט במשרד הכלכלה לקצץ את תקציב מרכז השקעות בהתאם להתחייבויותיו ל־2015 ולהשאיר את תקציב 2016 על כנו.

על פי עמדת ברוש יש להעביר את התקציב, שלא היה צפוי בו שימוש, ל־2016 ובכך להותיר את התקציבים הזמינים בעינם.

עניין נוסף שנמצא בדיון הוא חוק עידוד השקעות הון. על פי התעשיינים, יש להשיב את החוק למתווה הקודם, שלפיו המס למפעלי יצוא בפריפריה ימשיך לעמוד על 6% ולא יועלה ל־9%, ובמרכז הארץ יעמוד שיעורו על 12% ולא יועלה ל־15%.

נושאים נוספים שבהם מבקשים התעשיינים לגבש תכניות עידוד הוא היתרי הבנייה, תקני איכות סביבה וכיבוי אש.

התעשיינים בונים על שילוש התקציב לעידוד היצוא

עוד מבקשים התעשיינים להגדיל את התקציב המושקע בעידוד היצוא. משרד הכלכלה משקיע כיום 52 מיליון שקל בתכנית כסף חכם לעידוד חברות קטנות להגדיל היקפי יצוא ולסייע לחברות לא מייצאות להצטרף למעגל היצוא. בהתאחדות מבקשים לשלש את הסכום המושקע להיקף של כ־150 מיליון שקל בשנה.

מהשר דרעי נמסר כי "הכלכלה זקוקה בימים אלה לסיוע כדי שתוכל ליצור מקומות עבודה, וזה מה שאנחנו עושים".