חשיפה: זה הדו"ח על מחיר הגז של חברת החשמל שגנז האוצר

דו"ח סודי על תמחור חוזי הגז של חברת החשמל ושותפות תמר, שהוזמן על ידי משרדי האוצר והאנרגיה וישב במגירתם שלוש שנים וחצי, מפורסם פומבית לראשונה ומצביע כי מחיר הגז לחברת החשמל יכל היה להיות נמוך בכ־30% בממוצע. האוצר התכחש להזמנת הדו"ח עד שהוכח בנושא על ידי "כלכליסט".

הדו"ח, שהכינה חברת הייעוץ החיצונית הלוי־דוויק וכותרתו "מודל פיקוח מחיר הגז טבעי ממאגר תמר" עבור "ועדת המחירים הבין משרדית לנושא מחיר הגז הטבעי", נמסר כחודש לפני אישור חוזה חברת החשמל על ידי הרגולציה והציע מחיר של 3–4 דולר ל־mmbtu (יחידת אנרגיה), בעוד שהמחיר עליו נחתם החוזה הוא 5.04 דולר.

הדו"ח מכיר בכך שתמר ישאר הספק שמחזיק את רוב הגז במשק וייהנה "מנתח שוק מונופוליסטי (50% ומעלה) שיגיע לשיאו ב־ 2018 ( 70%)" ולכן, הלוי־דוויק בנו מודל של ביקוש והגיעו למסקנה כי "בהתבסס על מאפייני הפרויקט נראה כי טווח סביר למחיר שישירת את מטרות הפיקוח הוא 3–4 דולר ל־mmbtu".

שיעור התשואה של מאגר תמר לפי מודל זה נאמד בכ־16%–24% ואכן, חברת דלק הודתה לאחרונה ששיעור התשואה של מאגר תמר נע סביב 20%.

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל ניסה לאחרונה להבין מדוע חוזה חברת החשמל נחתם כפי שהוא, מדוע הדו"ח של הלוי־דוויק נגנז לכאורה ומדוע ההמלצות לא יושמו עד היום — לא במסגרת חוזה הגז של חברת החשמל ולא במסגרת פיקוח מחירים כזה או אחר. לתדהמתו, פקידי מדינה סרבו להעביר את הדו"ח למרות עברו שלוש השנים בסיבות כמו "הדו"ח לא אצלנו", "תפנה למשרד האנרגיה" או "הוא לא רלוונטי היום וזה היה רק מודל". כשהשיג כבל את טיוטת הדו"ח, העביר אותה למבקר המדינה שהודה שהוא בוחן את הנושא.

חוזה חברת החשמל אושר ביוני 2012 על ידי מליאת רשות החשמל תחת ביקורת מבפנים מבחוץ: נציג הציבור במליאה מטעם משרד האנרגיה אופיר בוכניק הודיע יממה לפני הדיון, אליו כלל לא הגיע, שהוא אינו שלם עם הליך בדיקת החוזים של חברת החשמל. הנציג השני של משרד האנרגיה, דורון אהרון, פרסם ערב הדיון מכתב נוקב הטוען כי "החלטה שגויה בכל הקשור להכרה בעלויות הנגזרות מהסכמי הגז שלפנינו, תהיה אות קין במצחה של רשות החשמל למשך יותר מעשור". יו"ר רשות המליאה היוצאת אורית פרקש וסגן ראש אגף התקציבים הנוכחי אודי אדירי הצביעו לבסוף בעד החוזה. לאחר מכן אישר את החוזה הממונה על ההגבלים היוצא דיויד גילה, ואחריו ממשלת ישראל.

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל. הצליח להשיג טיוטה של הדו"ח שנגנז צילום: דוברות הכנסת

כיום נחשב החוזה הגז של חברת החשמל כאחד הבעייתייים במשק. לא מדובר רק על התמחור הגבוה שלו (5.7 דולר ליחידת אנרגיה, כ־13% יותר ממה שמשלמות תחנות הכוח הפרטיות), אלא גם בהצמדה המוזרה שלו, שקבעה שבכל אחת מ־8 השנים הראשונות של החוזה הוא יוצמד לממד המחירים האמריקאי ועליו יתווסף אוטומטית אחוז אחד. התוצאה: הלקוח הכי גדול במשק, זה שרוכש 60% ויותר מכלל הגז, משלם וימשיך לשלם הכי הרבה.

לאחר פניית "כלכליסט" משרד האוצר ניסה להתחמק מהדו"ח וטען: "מדובר בעבודה של משרד האנרגיה לא שלנו, לכן פנה אליהם לקבלת תשובה" לאחר ש"כלכליסט" חזר לאוצר והצביע על העובדה שלוגו אגף התקציבים מתנוסס על מצגת הדו"ח השתנתה התגובה: "חברת הלוי־דוויק הציגה בפני הוועדה מצגת אשר התבססה על מודלים פיננסים שהיו נכונים למועד שלפני פיתוח מאגר תמר. לא מדובר בדו"ח או חוות דעת אלא בהצגת ממצאים, אחד מיני רבים, שנערכו באותה עת במסגרת עבודת המטה של ועדת המחירים".

מחברת החשמל נמסר: "ההסכם נחתם בסביבה של חוסר ודאות טוטאלי וחוזקו הוא בהתנעת מהלך היסטורי לפיתוח מאגר תמר שאם לא היה נחתם, המשק היה חסום בפני הפיתוח הדרמטי ביותר בעשור הנוכחי. חוזה הגז נחתם לאחר ניהול מו"מ ובחינת חלופות שהוצגו בפני הדירקטוריון, האוצר והרגולטורים הרלבנטיים. הרגולטורים דרשו להסיר שני סעיפים: הסעיף שאמור היה להבטיח את השוואת המחיר שחברת החשמל משלמת למחיר הנמוך ביותר שמשלמים לקוחות אחרים והסעיף הקובע שאם יהיה מנגנון פיקוח על המחירים, חברת החשמל תהיה חלק ממנו".