גפני והאוצר מכופפים ידיים ו-14 מיליארד שקל תקועים

לא בכל יום מתקשר נשיא המדינה ליו"ר ועדת הכספים כדי לברר מדוע הוועדה לא מאשרת העברת תקציב לגורם שממתין לו. בשבוע שעבר זה קרה: הנשיא ראובן ריבלין, שמכיר היטב את היו"ר משה גפני משנים של חברות משותפת בוועדה, התקשר אל ידידו משכבר הימים כדי לברר מה מעכב 50 מיליון שקל שמערכת החינוך הנוצרית ממתינה להם.  

ריבלין לקח לידיו את הטיפול במשבר סביב תקצוב מערכת בתי הספר של החינוך הנוצרי שנמשך כבר חודשים ארוכים ומעורר כעס רב בעולם הנוצרי. המשבר אף היה אחד מנושאי השיחה המרכזיים בפגישתו של הנשיא עם האפיפיור בחודש ספטמבר האחרון. ריבלין נזקק ללוליינות רבה כדי לפתור את המשבר והוא הצליח לשכנע את שר האוצר משה כחלון לתת לנושא עוד כסף. לכן ריבלין הופתע לשמוע מגפני שהכסף לא עבר. "למה? לך תשאל במשרד האוצר", אמר גפני לנשיא.

ריבלין ומערכת החינוך הנוצרית לא לבד. כמעט כל מנכ"לי המשרדים הממשלתיים מתקשרים בימים אלו שוב ושוב לוועדת הכספים ולאגף התקציבים במשרד האוצר בניסיון להבין מה קורה עם הכסף שהם אמורים לקבל. 14.3 מיליארד שקל ממתינים על שולחן אגף התקציבים שאנשיו יודעים שאין טעם להעבירם כבקשות להעברות תקציביות לוועדת הכספים כי גפני לא יקיים דיון על אישורן.

הקפדה או עשיית דווקא?

הסיבה למשבר המיליארדים הזה, שמביא לשיא את זרימת הדם הרע בין גפני לראש אגף תקציבים אמיר לוי, נשמעת כמעט טיפשית ובכל מקרה לא סבירה: גפני מתעקש שאנשי אגף תקציבים יקיימו כלשונו את הנוהל החשוב שנכנס לתוקף בחודש דצמבר האחרון, שלפיו פקידי האוצר נדרשים להסביר בעל פה לחברי ועדת הכספים מדוע נדרשת ההעברה התקציבית, מדוע היא לא בבסיס התקציב השנתי מלכתחילה ולענות לשאלות הח"כים. הנוהל קובע גם כי בכל הקשור להעברות של עודפי תקציב על פקידי האוצר להצביע על גלגול העודף שמבקשים להעביר מתקציב שנתי אחד לאחר על פני שלוש השנים האחרונות. ועד שפקידי האוצר לא יקיימו את הנוהל, גפני לא מתכוון לערוך דיונים בבקשות וכך לתקוע את ההעברות. לדברי גפני הדרישה הזאת היא הגיונית וגאונית: "הגאונות של כל הסיפור הזה הוא הפשטות שלו. אנחנו מדברים על שלוש שורות הסבר על כל העברה תקציבית. זה הכל".

אבל באוצר מתעקשים לא לקיים את הנוהל במלואו. אנשי המשרד לא מצליחים להבין את המהומה שגפני מחולל ומצביעים על כך שכל המידע על ההעברות התקציביות מופיע באתר האוצר בשני קבצים נפרדים שניתן להוריד בקלות. אבל גפני דורש שבמקום שהח"כים ידפיסו לעצמם את המידע, יגיע פקיד מאגף התקציבים וימסור את המידע בעל פה לחברי הוועדה.

ובכלל, באוצר משוכנעים שהסיבה לכך שגפני מעכב את ההעברות היא אחרת לגמרי. לפי גורמים באוצר, ההתעקשות של גפני היא מסך עשן שנועד לטשטש את הדרישה שלו לקבלת תוספות תקציביות לנושאים שקרובים לליבו ושההעברות אינן מאושרות על ידו מאחר והוא לא מקבל את מבוקשו: זה כמה חודשים שאנשי יהדות התורה בראשות גפני מנהלים מאבק למילוי כל ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עימם. הסעיף שקרוב ביותר לליבו של גפני בהסכמים האלו הוא הסעיף לפיו הממשלה תקדם את הצעת החוק שמבטיחה הכנסה לאברכים, ולצידו סעיף הנוגע לתקצוב ישיבות ולפתרון בעיית לימודי הליבה במגזר החרדי.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון הרב עו"ד אורי רגב מסכים עם הטענות על הסחטנות של גפני שנשמעות כלפיו באוצר. לדבריו "שוב מתברר שהדבר היחיד שבאמת מעניין את יו"ר ועדת הכספים הוא עוד תקציבים לאברכים כדי שלא יצאו לעבודה ולעצמאות, ועוד תקציבים לחינוך חרדי ללא לימודי ליבה ולהחזרה בתשובה".

גפני. אין הסכמות צילום: עומר מסינגר

בסבך האינטרסים

אולם ככל שצוללים לתוך הסיפור הוא הופך סבוך יותר. "שנים ישב גפני בוועדת הכספים והשקיפות לא עניינה אותו. אז איך פתאום זאת הפכה להיות המלחמה שלו?", תהה גורם מקצועי המעורב במערכת הפוליטית.

גפני מספר שהמצב החדש מטיל עליו לחץ רב: "אני נמצא תחת לחץ גדול מאוד והוא גדל מיום ליום. שרים ומנכ״לי משרדים ממשלתיים מתקשרים בלי הפסקה אליי ואל העוזרים שלי ושואלים מה עם הכסף, ואני אומר לעוזרים שלי - תפנו אותם לאוצר. אם הם ימלאו את הנוהל כמו שצריך אני מבטיח שאעביר את התקציבים״. "הכי קל לומר שגפני בעצם רוצה עוד תקציבים ולפעמים זה גם נכון, אבל הפעם אני נוטה להאמין שלא כך הדבר. החרדים לא מהססים לתקוע דברים כשהם רוצים, אבל זה נשק יום הדין", הסביר גורם חרדי בכיר.

גפני עצמו מודה שהוא "מעדיף שהדיונים יתנהלו כמו פעם. זה היה מהיר יותר אז. הייתי לבד. לא היו שואלים שאלות והכל היה עובר חלק. אבל הזמנים השתנו. אני יודע איפה אני חי גם אם אני לא אוהב את זה. הצרה היא שבאוצר מדברים על שקיפות, אבל הם אלה שלא התאימו את עצמם לתקופה".

ישנם גורמים בכנסת הטוענים כי השיח של השקיפות הוא בכלל מסך עשן של האוצר שמסתיר את האינטרס של המשרד לשמר בידיו את מוקדי הכוח והידע שלו - שמופקעים על ידי הנוהל עליו מתעקש גפני. לפי הנוהל, בדיונים על העברות תקציביות צריכים לנכוח גם נציגים של משרדי הממשלה הרלבנטיים לאותן העברות, שעד לכניסת הנוהל לתוקף לא נכחו בחדר בזמן האישור. לפני כניסת הנוהל לתוקף, נוצר מצב שבו משרדי הממשלה זקוקים לשיתוף פעולה מלא מצד האוצר כדי לקבל תקציבים, ולא באים בתלונות למשרד אם תקציבים מעוכבים כדי לא לעלות על מסלול התנגשות מולו. הנוהל החדש, שדורש מהאוצר לספק הסבר מפורט בוועדת הכספים, מקטין את כוחו של המשרד - כוח שהוא לא מוכן לוותר עליו בשום פנים ואופן.

מי שמתאמץ מצליח

הקרב בין האוצר לגפני אמנם תוקע העברות רבות, אבל יש גם מי שמצליח לקבל כסף למרות זאת. כך, למשל, לטענת מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי הועברו כמיליון שקל עבור תשתיות בהר מירון, רגע לפני ל"ג בעומר, וזאת לאחר שלפני מספר שבועות נכנס יצחקי לחדר ועדת הכספים וקרא לעבר גפני "מה עם הכסף של הר מירון? שחרר לי אותו כבר, אני לא יכול להתקדם". אתמול סיפר יצחקי ל"כלכליסט" ש"הכל נפתר וקיבלתי את הכסף. גפני העביר לי". מנגד, גפני טוען כי הוא מעולם לא העביר דבר ומכחיש זאת. כך או כך, הבעיה שהביאה את יצחקי להתפרץ לחדר וועדת הכספים נפתרה. על כך אמר בכיר במשרד ממשלתי כי "מוצאים את הדרכים לייצר מקור תקציבי חלופי בידיעה שכשהמשבר ייפתר יחזירו את הכסף".

בשבוע שעבר נדרש היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון לסוגיית הנוהל החדש בוועדת הכספים כשהעביר התייחסות בנושא לבג"ץ: "ועדת הכספים מייחסת חשיבות רבה לנוהל ורואה בו מענה משמעותי לקשיים הכרוכים בפיקוח של הווועדה על השינויים התקציביים שמביא האוצר". ינון הסביר כי למרות הנסיונות, טרם הושגו הסכמות בין הצדדים.

בג"ץ דן בנושא ההעברות התקציביות בשל עתירתה של ח"כ סתיו שפיר שמעלה את השאלה מדוע כ־14 מיליארד שקל צריכים בכלל לעבור דרך העברות תקציביות במקום להיכנס לבסיס התקציב.