האוצר מעכב הפרטה והנפקה של 11 חברות ממשלתיות

המהירות בה הצליח שר האוצר משה כחלון להעביר אתמול החלטת ממשלה להפרטת הבורסה בתל אביב היא כמעט מסחררת במושגים של ממשלות ישראל. לפני שנה בדיוק, כשההפרטה של הבורסה היתה עוד בחיתוליה, אמר יו"ר הרשות לניירות ערך פרופ' שמואל האוזר כי הוא מקווה שב־2016 יושלם התהליך. זה היה כשאפילו בתוך משרד האוצר היו כאלו שהתנגדו למהלך, דבר לא סוכם עם הועד החזק של עובדי הבורסה ועם חברי הבורסה האימתניים, כלומר הבנקים. והנה, צ'יק צ'ק יש הפרטה. המסקנה היא שכשבאמת רוצים אז יכולים.

ועל דרך השלילה — כשלא רוצים, אז לא יכולים. בדיקת "כלכליסט" מעלה כי 11 חברות ממשלתיות ממתינות כיום להתחלת הליכי הפרטה או הנפקת מניות מיעוט, בהתאם להחלטת ממשלה מאוקטובר 2014, אבל מעט מאוד נעשה איתן כדי להשלים את המהלך או לבטלו. במילים אחרות, אין ספק שלממשלה חדשה ולשר אוצר חדש מותר לחשוב מחדש על ההחלטות של קודמיו והוא בוודאי לא בהכרח מחוייב להן, אבל המצב הנוכחי הוא של לימבו — חברות ממשלתיות שלא יודעות מה יהיה גורלן עוד שנה מתקשות להתנהל ומצבן בוודאי לא משתפר.

חשוב לזכור שהרבה לפני שההנפקות הגדולות יצאו לדרך, חברות הייעוץ כבר עשו מהליך ההפרטה קופה נאה. בספטמבר האחרון אישר האוצר להעביר לחברות מקינזי וגיזה זינגר אבן 34 מיליון שקל לטובת ייעוץ בהליכי ההנפקה של החברות הממשלתיות.

החלטת הממשלה לא מיושמת

מאז כניסתו של כחלון לתפקיד שר האוצר במאי 2015 ההנפקות בפועל נעצרו. לחלק מההנפקות שנעצרו אפשר למצוא סיבה אובייקטיבית כמו בחירות, חוסר במתעניינים, מחלוקות עם העובדים, המתנה לאישור השר או חשיבה מחדש על הצורך בשינוי המצב הקיים — אבל המשותף לכולן הוא שהחלטת ממשלה לא מיושמת, ולא ברור עד כמה הפוליטיקה מעורבת באידיאולוגיה.

בתחום הנמלים הימים של מדינת ישראל, נמלי אשדוד וחיפה נמצאים בתהליך הפרטה. מסלול ההפרטה של השניים נקבע עוד ב־2005, ותמורתו קיבל כל עובד נמל כ־100 אלף שקל, אבל מאז אין מניה אחת שהגיעה לידי משקיעים פרטיים. החלטת הממשלה האחרונה קובעת כי שני הנמלים ינפיקו מניות מיעוט במהלך 2015, אבל לא מעבר לכך.

בשני הנמלים הסיבות לעיכוב הן שונות. במקרה של אשדוד הסיפור הוא פשוט יותר, ולמעשה רוב ההכנות להנפקה כבר מאחורינו. יש תשקיף, יש הסכם עקרוני עם העובדים ולכאורה כל מה שנותר הוא לחכות להחלטה מחודשת של ועדת השרים להפרטה ומכאן להנפקה. אלא שבהסכם עם עובדי נמל אשדוד יש סעיף הקובע כי כל הסכם מיטיב שייסגר עם עובדי נמל חיפה יחול גם על עובדי נמל אשדוד והסכם כזה עם ועד עובדי נמל חיפה עוד רחוק.

משה כחלון שר האוצר צילום: אלעד גרשגורן

זאת מכיוון שבין ההסתדרות למשרדי התחבורה והאוצר יש מחלוקת על מנגנון הפיטורים של העובדים, או יותר נכון על רשת הביטחון התעסוקתי שיקבלו העובדים לאחר הקמתם של שני נמלי הים הפרטיים בשנים הקרובות. לכך יש להוסיף שבנמל חיפה יש בלגן ניהולי גדול ולכן הנמל עוד רחוק מלהיות מוכן להנפקה גם בלי המחלוקות עם העובדים.

בלי רפורמה אין הפרטה

בנוגע לחברת החשמל ניצבת המדינה בפני בעיה רצינית — כל הנפקה בבורסה של החברה הממשלתית הענקית הזו מלכתחילה תלויית ברפורמה האדירה הצריכה להתבצע בחברה. כבר שנים ארוכות שיושבים משרדי האוצר והתשתיות יחד עם ההנהלה וועד העובדים ומנסים להגיע להסכמות. בפועל לא מגיעים הצדדים להבנות ובור הפיננסי של החברה ממשיך לגדול. כיום, מדובר כבר על חוב פיננסי של 65 מיליארד שקל. כל מי שיסכים להיכנס לשותפות בחברת החשמל יצטרך לקחת על עצמו גם חלק מהחוב, וגוף כזה לא נראה לעין.

החלטת הממשלה דיברה על הנפקה של עד 25% מהמניות ב־2017 אבל קשה מאוד לראות איך אפשר יהיה לעמוד בלוח הזמנים שנקבע. בשביל להגיע להסכם בנוגע לרפורמה בחברת החשמל, צריכה הממשלה לקבל כל כך הרבה החלטות קשות שלא נראה שיש כרגע מי שמוכן להשקיע את הזמן, האנרגיה והכסף הנדרשים. לדוגמה, האם ללכת על הגרסה המקורית של תוכנית הרפורמה הכוללת פיטורים של 2,000 עובדים והשארת 53% מייצור החשמל בידי החברה (והשאר בידי יצרנים פרטיים) או לא לפטר כלל ולהשאיר 30% בלבד מהייצור בידי החברה? בתחילת השנה אף ביצעו משרדי האוצר והאנרגיה חשיבה מחדש על הצורך בהנפקה, אך נכון להיום אין מסקנה סופית.

הנפקת דואר ישראל עמדה במרכז סכסוך מתוקשר מאוד בין כחלון למנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב. בינואר האחרון רמז כחלון כי הוסתר ממנו מידע לגבי המצב האמיתי בדואר ובהליך ההנפקה ולמעשה עצר את התהליך כאשר ביקש במהלך דיון של ועדת השרים להפרטה לבחון את הנושא מחדש. מאז אין התקדמות בנושא.

במקרה של התעשייה האווירית ורפאל נראה שהעניינים מתקדמים וששתי החברות יהיו מוכנות להנפקה בשנה הבאה. גורמים במדינה תולים את העיכוב בחילופי השר והמנכ"ל במשרד הבטחון, אף כרגע לוח הזמנים נשאר כפי שהיה, כלומר הנפקה של עד 49% מהמניות תצא לפועל בשנה הבאה.

למרות שהחברה לא מוכרת לציבור בישראל, נתג"ז היא החברה האחראית על כל תשתית הולכת הגז במדינה. כיום החברה כבר הנפיקה אגרות חוב לגופים המוסדיים, כך שרוב ההכנות להנפקת מניות כבר נעשו בפועל. למרות הדברים ביקש משרד האנרגיה ממשרד האוצר להמתין עם יישום הרפורמה עד לאישור מתווה הגז ועתה נראה כי איש בשני המשרדים לא מתלהב מקידום הנפקת מניות המיעוט בחברה.

אחת הסיבות לכך היא כי מדובר בחברה המתנהלת היטב והנפקה במצב הנוכחי עלולה להביא לקופת המדינה סכומים נמוכים בהרבה מאשר אם המדינה תחכה כמה שנים עד שבניית הצנרת תסתיים, כמות הגז המולכת בצינורות תגדל וכך גם ערך החברה. הסיבה השנייה היא כי לא ברור שבכלל כדאי להנפיק מונופול ממשלתי של תשתיות חיוניות. בין כך ובין כך, ברור שכחלון לא ממהר להנפיק את מניות נתג"ז.